משחקי סוניק להורדה למחשב קיימים בלי סוף ולמעשה כל המשחקים משני העשורים האחרונים פחות או יותר יצאו גם למחשב בגרסאות יותר או פחות טובות.
אבל אם אנחנו מדברים על משחקים קלאסים של סוניק או משחקי מעריצים (Fan Games), אז לא תמיד כל כך קל למצוא אותם ולהבין איך לשחק בהם בצורה הכי טובה שיש על מערכות הפעלה חדשות.
אספתי כאן את המשחקים הכי קלאסים של סוניק עם עוד כמה "מציאות" להנאתכם:
תוכן עניינים:
סוניק אדוונצ'ר (הרפתקאות סוניק) 1 ו 2
שני המשחקים מבוססים על גרסאות ה-DX. בגרסת ה-DX של 1 היו לא מעט באגים שאני מניח שחלקם עברו גם לגרסת המחשב (אלו גם האינדיקציות בסטים). יש מודים (MODS, תיקונים או שיפורים חיצוניים) שפותרים חלק מהבעיות, אבל תצטרכו להיכנס לאתרים חיצוניים כדי למצוא אותם.
רכישה של גרסת ה-DX מסטים
סוניק אדוונצ'ר 2 כולל פחות באגים למרות שאני חושב שהוא עדיין מבוסס על גרסת הגיים קיוב שנקראת Battle וכוללת גם מצב תחרותי. (בסטים תצטרכו להוריד את החלק הזה כ-DLC).
רכישה של סוניק אד'וונצר 2 מסטים
אגב, קחו בחשבון ששני המשחקים לא הזדקנו טוב מבחינת השליטה שלהם, כמו רוב משחקי סוניק (למרות שאני עדיין רוצה לשחק ב-Sonic Colors Ultimate).
Sonic Heroes
מהתקופה שעבדתי ב-Toys R' Us אני זוכר שסוניק הירוס היה אחד המשחקים הכי נמכרים ל-PlayStation 2, אבל דווקא הגרסה הזו נחשבת לפחות טובה מכיוון שבהתחלה היה קשה לפתח משחקים ל-PlayStation 2 (כן, היום די קשה להאמין).
החידוש במשחק הוא שאתם יכולים לשחק כקבוצה ולנצל את היכולות היחידות של כל אחת מהדמויות, מה שהופך את המשחקיות להרבה יותר קלה ומהנה. המשחק נחשב לא סתם לאחד המשחקים הכי טובים של סוניק בתלת ממד חוץ מ-Sonic Colors ו-Sonic Generations.
מבחינת איך בדיוק לשחק במשחק, יש גרסת מחשב, אבל היא לא זמינה לרכישה בדיגיטל :-/. מה שכן יש זה דמו ישן אותו תוכלו למצוא בקישור.
החדשות הטובות הן שהמשחק עובד על Windows 10, אומנם בלי ג'ויסטיק, אבל גם עם המקלדת הוא בהחלט שחיק. יש דרכים לפתור את זה כאן. הן דורשות קצת התעסקות טכנית.
למרבה הצער, ההגנה של הדיסק המקורי תחסום אתכם ב-Windows 10 ומעלה, מה שיחייב אתכם להוריד האק של "No CD". למרבה המזל יש סרטונים מאוד פשוטים ביו-טיוב שמסבירים איך לעשות את זה. אם תצליחו להניח את הידיים על הדיסק.
הרצח של סוניק הקיפוד (The Murder of Sonic the Hedgehog)
מדובר במשחק שונה לחלוטין מרוב המשחקים של סוניק שיצא לכבוד ה1 באפריל 2023 לאחר שגיימרים רבים הביעו חוסר שביעות רצון עמוקה מהמשחקים של סוניק, ולכן סגה החליטה להרוג אותו ולתת לנו לשאת בתוצאות.
אוקי אוקי, אז לא באמת…: מדובר במשחק בסגנון "נובלה ויזואלית" (Visual Novel) שבהם יש הרבה סצנות בליווי טקסט עם כל מיני מכניקות משחק פשוטות יחסית. כאן אתם משחקים בתור המתלמד החדש על ספינת תענוגות עליה נערך משחק של "הרוצח" לכבוד יום ההולדת של איימי (Amy). כמובן שתוך כמה דקות מה שהיה אמור להיות משחק בלבד הופך לתעלומת רצח אמיתית ובה כמעט כולם חשודים…
כדי לפתור את התעלומה עליכם למצוא רמזים וראיות ולעמת את החשודים עם מה שמצאתם. מי שמכיר את המשחקים של Phenix Weright, ירגיש מיד בבית. במשחק משולבים גם משחקי ארקייד די בסיסים של סוניק שבהם עליכם לאסוף מספיק טבעות כדי להתקדם הלאה. האמת שזו דווקא נקודת החולשה של המשחק כי המקשים לא תמיד מגיבים מספיק מהר וקל מאוד ליפול לתהום, למרבה המזל אפשר לבטל חלק מהמכשולים או להאט את המשחקונים האלו דרך תפריט האפשרויות
אחד המשחקים הכי מפתיעים של סוניק והוא גם לגמרי בחינם דרך סטים.
משחקי מעריצים
מלבד המשחקים הרשמיים של סוניק למחשב, יש לא מעט משחקי מעריצים וקהילה מאוד אקטיבית של אנשים שמעצבים משחקי סוניק בסגנון הקלאסי או אפילו כאלו עם משחקיות שלא נראתה קודם.
Sonic Robo Blast
מדובר במשחק המעריצים הכי וותיק והכי מוכר של סוניק באורך מלא (7 עולמות). המשחק אומנם בתלת ממד, אבל דומה למשחקים הדו ממדים של סוניק ויותר ספציפית סוניק 1 שבו אי אפשר לעשות Spin Dash מהמקום, אלא צריך קודם כל לצבור מהירות ואז לקפוץ כדי שסוניק יתגלגל לכדור.
אני אישית לא ממש הסתדרתי עם המצלמה, וכמו עם הרבה משחקים של סוניק ב-3D, הוא עובד הרבה יותר טוב באזורים פתוחים מאשר באזורים סגורים שבהם קל ליפול לתוך קוצים או בורות.
למשחק יש פורטים (המרות) גם לאנדוריד, MacOS ואפילו לינוקס. ההורדה לווינדוס היא משהו כמו 145 מגה (מדובר בהורדה ישירה), כך שלדעתי בשביל כמה דקות הורדה אולי בכל זאת שווה לפחות לנסות אותו.
Sonic Triple Trouble 16 bit
סוניק "טריפל טראבל" הוא סיפור מעניין בפני עצמו: בזמנו סגה הוציאה לא רק משחקי סוניק למגה דרייב, אלא גם לסגה מאסטר סיסטם ואפילו לגיים גיר. אם שיחקתם ב-Sonic Mega Collection, יכול מאוד להיות שאפילו שיחקתם בחלק גדול מהם.
Triple Trouble יצא במקור לגיים גיר, ובגלל הרזולוציה הנמוכה של המסך, זה לא ממש היה נוח לשחק בו, לא בגיים גיר המקורי עם הצבעים המרוחים שלו והאמת היא שגם לא באמולטורים. בכל זאת, קצת קשה לשחק כרואים בערך רק 20 ס"מ מכל הצדדים.
ולמרות זאת היה למשחק המון פוטנציאל: זהו אחד המשחקים היחידים בסדרה שבהם אתם יכולים לעבור באופן חופשי בין טיילס לסוניק בלי לשחק בשני שחקנים (לגיים גיר היה Link Cable, אבל הוא לא היה ממש להיט…)
גרסת ה-16 ביט היא בדיוק מה שהיא נשמעת: רימייק של המשחק לעיצוב דומה לזה של משחקי המגה דרייב עם כמה מצבים נוספים כמו משחק עם נאקלס ועוד דמות שלא בדיוק קלטתי את שמה (…) וגם מצב תחרותי בסגנון סוניק 3.
האמת היא שזה פשוט מדהים לראות מה הצליחו לעשות כאן. המשחק הוא מודרני לחלוטין ולכן עובד על כל גרסאות ה-Windows (כולל 32 ביט אם אתם משום מה משתמשים בהן…)
הסיקור המקורי שלי על Sonic Adventure 2 ב"נוסטלגיה ולתמיד"
אז מאיפה להתחיל? אני מאמין שרובכם שיחקתם באיזשהוא משחק של סוניק בשנים האחרונות, אבל עבור מי שלא, תנו לי רק לציין את העובדה שהריאיליזם בסדרה קפץ מדרגה. מה זה אומר בעצם? הדמויות עצמן מדברות, יש עלילה שמועברת בעזרת קטעי קישור, רובוטניק נקרא אך ורק אגמן, שמו היפני המקורי, ולסוניק יש עיניים ירוקות. אוקי אז עיניים ירוקות זה לא ממש ריאליסטי, אבל בטבע גם לא תראו קיפוד עם פרווה כחולה או אדומה (נאקלס הוא קיפוד נמלים)!
העלילה הפעם משלבת כמה דמויות חדשות ובאופן כללי מספרת על נשק סודי של הצבא בדמות קיפוד שחור בשם שאדוו (שאחר כך קיבל משחק די נוראי משלו) עם מזג לא ממש נחמד. ד"ר אגמן מגלה את שאדוו ומשתמש בו כדי לנסות ולהשיג את שוב את האמרלדים שיסיעו לו להשתלט על העולם. בדרך הם פוגשים את רוג' העטלפית (יש מילה כזו?). סוניק מצידו מגלה כי מישהוא הפליל אותו על פשעים שלא ביצע ולכן המשטרה רודפת אחריו. טיילס , אמי רוז ונאקלס נחלצים לעזור לו לגלות מה בדיוק קרה וכמובן לסכל את התוכניות של הדוקטור. העלילה לא באמת עד כדי כך פשוטה, ובמהלך המשחק תגלו עוד ועוד פרטים ומניעים שיחשפו את התמונה הגדולה.
בצעד די מהפכני, המשחק עצמו מורכב משני מסלולים או צדדים שאפשר לעבור ביניהם באופן חופשי, אך יש לסיים את שניהם: הטוב והרע. בכל צד יש שלושה סוגי שלבים , דמות אחת לכל סוג, כאשר יש חפיפה בין הצדדים : סוניק ושאדוו – שלבי פלטפורמה טהורים, טיילס ורובוטניק – שלבי המתמקדים בירי – רוג' ונאקלס- שלבי המתמקדים בחיפוש. כל שלב מחולק למשימות ועבור כל משימה מקבלים אמרלד. כדי לסיים את המשחק מספיק לעבור כל שלב רק אחת, אבל אם עושים את זה מפספסים הרבה בונוסים ותוספות כמו עוד דמויות שחיקות. בין השלבים קיימים גם אזורים שבהם ניתן לגדל צאו' – הגרסה הסוניקית לטאמגוצי'.
השלבים של סוניק ושאדוו הם ללא ספק המהנים ביותר. בשלבים אלו בדרך כלל רצים במהירות מטורפת וקופצים בעזרת המקפצות המפוזרות או חיצי ההאצה. מי שלא ניסה להאיץ קיפוד ל300 קמ"ש דרך נופים מטמטמי חושים, פשוט חייב לנסות! זה פחות או יותר הדבר הקרוב ביותר לרכבת הרים שתוכלו להשיג בלי לקום מהכסא. מהמעט שיצא לי לשחק בסוניק אדוונצ'ר 1, הפעם המעצבים למדו את הלקח, ואין כמעט אזורים גדולים מדי שמסיטים את הדעת מהמטרה הראשית. זה לא אומר שהשלבים לא מאתגרים, הם פשוט הרבה יותר לינארים ופחות מבלבלים. השימוש בסיבוב הקטלני של סוניק או שאדוו (Spin Dash) משמש בעיקר כנגד אויבים , ולא כדי למצוא אזורים סודים. אלו גם השלבים המרשימים ביותר גראפית. למרבה הצער, לא הכל מושלם, המצלמה נוטה לפעמיים לעשות צרות, ואין דרך לקבע אותה ידנית.
שלבי הירי עלולים להיראות מאוד מאוד מטופשים בהתחלה: כל שעליכם לעשות זה לקפוץ מעל בורות וללחוץ המון על מקש הירי – הוא מתביית בעצמו. למרבה ההפתעה, זה די כיף, התחושה היא קצת כמו לשחק בRail Shooter (משחק יריות שבו רק המצלמה זזה ואתם יורים) אבל עם הרבה יותר פיצוצים! בהמשך ניתן אפילו לקבל שיפורים שמאפשרים לרחף, מה שהופך את העסק למחשמל אפילו יותר.
השלבים מהסוג האחרון הם שלבי חיפוש האוצרות, בשלבים אלו יש למצוא את כל האמרלדים המוחבאים. השלבים האלו גדולים מאוד, ולכן יש רדאר שמאותת אם אתם קרובים למטרה או לא. נאקלס ורוג' יכולים לטפס על קירות ולדאות באוויר, מה שהופך את אלמנט הגובה למאוד חשוב כאן. חוץ מזה, כל פעם האמרלדים מוחבאים במקומות אחרים, כך שאפשר לחזור אל השלבים האלו שוב פעם ושוב פעם.
מבחינת רמת הקושי הכללית, אם אתם רוצים רק לסיים את כל המשימות הראשונות בדירוג E, זו לא בעיה גדולה. אם אתם רוצים להגיע לדירוג A , זה כבר הרבה יותר קשה, ותצטרכו להכיר את רוב השלבים בעל פה. זה המקום להזכיר שהמשימות עצמן קבועות : משימה ראשונה – עברו את השלב, שניה – אספו 100 טבעות וכך הלאה, שלישית – מצאו את הצ'או האבוד ,וכך הלאה… מהבחינה הזו אין הרבה אתגר. אם אני משווה את המשימות האלו למה שיש במריו 64 או Mario Sunshine, שם חלק גדול מהכיף הוא להבין איפה נמצא הפתרון לחידה.
לגבי גידול הצ'או, אני חייב להודות שדילגתי על הקטעים האלו. בעיקרון, ברחבי השלבים ניתן למצוא מעין קפסולות שבתוכן מתחבאות חיות. בעזרת קפסולה ניתן להפוך את הצ'או לאותה החיה, אבל קודם כל חייבים לטפל בביצה על מנת שהוא יבקע. אחרי שמגדלים את הצ'או אפשר להתחרות בו במירוצים שונים. מישהוא אמר צ'וקבו?!
לבסוף, ישנו גם מצב לשני שחקנים שמתרחש רק בחלק מהשלבים ומבוסס על שלבי המולטי של סוניק הדו ממדי : שלבי הפלטפורמה והחיפוש הופכים למעין מירוץ שבו המסך מתחלק לשניים בצורה אנכית , וזה לא ממש נוח. לעומת זאת, שלבי הירי הופכים למעין גרסה פרימיטיבית של FPS לשני שחקנים. מה שמגניב הוא שהמסך הפעם לא מפוצל, והמצלמה מתקרבת ומתרחקת בהתאם למרחק שבו שני השחקנים נמצאים אחד מן השני. ושוב פעם, אי אפשר להתעלם מהשוואה למשחק של נינטנדו – סופר סמאש ברוס. איך שלא יהיה , המצבים האלו יחסית מוגבלים , ואין פלא שבגרסת הBattle הוסיפו עוד הרבה תוכן.
מי ששיחק בהרבה משחקים של סגה, יודע שמדובר באחת החברות היחידות שטורחת ליצור שירים מקוריים עבור משחקיה, וכמו תמיד, גם כאן הנטיה היא לסגנון פופ – רוק מיינסטרימי וקצת דביק, למרות שאני חייב לציין לטובה את שיר השלב הפותח – Escape from the city שזוכה לקאבר אלקטרוני ב-Sonic Generations.
לגבי הדיבוב, חייבים לעשות הבחנה בין הגרסה האמריקאית והנוראית לבין הגרסה היפנית והנסבלת בהחלט. למרבה המזל, ההחלטה להוציא את המשחק בגרסה זהה בכל המדינות, גרמה לכך שאפשר לבחור דיבוב יפני וטקסט באנגלית (וגם בספרדית או גרמנית אם אתם מתעקשים).
לסיכום , והפעם ממש בקצרה – סוניק אדוונצ'ר 2 הוא משחק חובה לכל מעריצי הקיפוד הכחול וחבורתו. מסתבר שיש חיים אחרי הדו מימד!
