סצינת האינדי מספקת לנו לעיתים יצירות משונות אשר לא עומדות בכללים המקובלים לפיהם אנחנו מגדירים משחק. The Graveyard הוא מעין סיפור אינטראקטיבי קצר שיצא כבר בשנה שעברה ובמהלכו אנחנו מלווים אישה זקנה לבית הקברות, מוליכים אותה עד לספסל ויוצאים חזרה דרך שער היציאה. הזקנה הולכת בצעדים איטים ומדודים כאשר ברקע נשמעים ציוצי ציפורים והמולת הרחוב. ניתן להבחין גם באור וצל שהשמש מטילה לחילופין על רצפת האבן ובעלים הנושרים בשלכת.
עד כאן נשמע אולי מעט מוזר, אבל רגיל לגמרי. כאן נכנס הקאצ' : בגרסה הרגילה של המשחק תמיד נצעיד את הזקנה החוצה, ואילו בגרסה המלאה היא עלולה למות. בשני המקרים נשמע שיר הולנדי (מתורגם לאנגלית) בעת הישיבה על אותו ספסל חורץ גורלות (וכל מילה נוספת תהיה בבחינת ספוילר) . מדובר בגימיק מוזר שבו נשאלת השאלה "האם אנשים מוכנים לשלם כדי לראות את הסוף הפחות טוב", והיום נדמה לי שאולי היוצרים סיפקו בעצמם את התשובה…
כך או כך, אין ספק שזהו מקרה מבחן מעניין לדיון על אומנות ומשחקים – אולי במעין הפוך על הפוך, דווקא משחק ללא ניקוד, ללא שלבים וללא מטרה מוגדרת של ממש קרוב יותר למה שאנחנו בדרך כלל מכנים בשם אומנות?
כאן ניתן להוריד את גרסת ההדגמה או לרכוש את הגרסה המלאה במחיר של 5 דולר ומעלה (שלם כמה שתרצה)
הערה טכנית קטנה לסיום – ברירת המחדל של המשחק היא לרוץ על הגדרות רגילות למרות שכל מחשב שנקנה בשנתיים האחרונות יריץ אותו גם על ההגדרות הגבוהות שבהחלט עושות הבדל לא קטן.
