Unbound Saga הוא עוד משחק בשרשרת ארוכה של משחקי קומיקס שמספקים חוויה ויזואלית וקולית מרשימה מאוד, אבל לא מספקים את אותה הרמה בכל מה שקשור למשחקיות עצמה (דוגמאות אחרות מהזמן האחרון – Shank ו – Comic Jumper) . למרות הדמיון הלא קטן ל – Comix Zone המצוין , סאגה רחוק מלהיות פורץ דרך או חדשני כמוהו ונראה כמו משחק שמרוב תחכום , פשוט נופל בין הכיסאות ומאבד את רוב היכולת שלו לספק את ההנאה שאותה אמורה לספק חווית ארקייד שכזו. גילוי נאות – שיחקתי בדמו רק מספר דקות, אבל הן הספיקו לי להבין שעשיתי נכון כשהחלטתי להשקיע את 800 הנקודות שקיבלתי בחזרה בכמה ממשחקי ה – Indie Uprising במקום במשחק אחד מקטגוריית הארקייד הרגילה (למי שלא מתמצא, לא כל המשחקים בארקייד הם משחקי ארקייד, זה פשוט הלייבל שאותו מיקרוסופט החליטו לתת לקטגוריה).
את הדמיון לCZ אפשר להרגיש כבר מקטע הפתיחה (שפיתח אצלי ציפיות מאוד גבוהות דווקא) – גיבור המשחק וחברתו חיו תמיד במעין עולם קומיקס אכזרי בו שולט העולם התחתון וחבורה של ארכי נבלים מטורפים שיעשו הכול על מנת לזרוע הרס, גם אם מדובר בפיצוץ כדה"א כולו. בניגוד לCZ, הרשע האמיתי הוא לא אחד מהנבלים שחדר לעולם האמיתי, אלא יוצר הקומיקס עצמו שפשוט נהנה להציב אתגרים סדיסטים בפני הגיבורים שלו…
הדבר הראשון שהציק לי זו השליטה , למה לעזאזל צריך להשתמש בכל הכפתורים שיש לא כולל קומבואים? (להם צריך "רק" שלושה?). אני לא אתחיל לפרט את כולם כי זה יאיר את המשחק באור יותר מדי שלילי ומגוחך… רק אציין שמילא אם כולם היו פעילים כל הזמן, אבל הם לא. מעבר לזה שכאשר רצים, כפתורי האגרוף והבעיטה מתפקדים למעשה באותה צורה (ואם יש איזשהו הבדל, התקשיתי להבחין בו)…
בעיה נוספת מתבטאת פשוט באפלוליות של עולם המשחק, בעוד זה מאוד מתאים לאווירה הכללית שהוא מנסה לייצר, לא רק שקשה להבדיל בין דמות השחקן לבין הרקע, קשה להבדיל גם בינה לבין שאר האויבים!
נקודה אחרונה שמבחינתי הייתה הקש שברה את גב הגמל נעוצה בדיאלוגים , אם בCZ הם היו עצמאיים ועברו אוטומטית, כאן הם עוצרים את כל המשחק ומחייבים אתכם ללחוץ על A. בשלב הבא באמת תהיתי אם לא היה עדיף שהיוצרים היו הולכים על קווסט או משחק תפקידים שמעצם טבעם משופעים בדיאלוגים. דבר אחרון, הטאצ' החביב בו היוצר מצייר אויבים על המסך באמת נחמד (למרות, גם הוא לקוח ישירות מCZ), אבל כשיש כבר כל כך הרבה אויבים מתרוצצים, כל האפקט מאבד מן האפקטיביות שלו.
אוקי, יכול להיות שהפוסט הזה היה מאוד שלילי.אז לסיום, חשוב לי להבהיר שלמרות הכול, יש משחקים הרבה יותר גרועים ב800 ואפילו 1200 נקודות (10$ ו – 15$ בהתאמה). מבחינה גראפית וקולית Unbound Saga הוא בהחלט מפוצץ חושים ונותן מתיחת פנים רצינית לגרסת הPSP. האפשרות לשחק ברשת כמו במצב לוקאלי בקו-אופ (מצב שיתופי) גם היא בונוס לא קטן. כל אלו פשוט לא מספיקים כדי לפצות על הליבה של המשחק שהיא כאמור תפסת מרובה לא תפסת.
