תוכנות המסרים המיידים כמו Whatsapp העלו אל פני השטח תופעה ישנה חדשה של "מכתבי שרשרת" (או רב סרן שמועתי אם תלכו אפילו יותר אחורה).
אלו יכולים להיות מכתבים עם מסר או בקשה חשובה, אבל הרבה פעמיים מדובר באזהרות או דיווחים על סכנות שונות. חלק מההודעות מנסות להיות מפחידות או לעורר פניקה על מנת לגרום לכם להעביר אותן הלאה, להפיץ דיס-אינפורמציה, שמועות וכו'. בחלק מהן יש גם כל מיני הוכחות כמו "דיברו על זה בטלווזיה" (מה שכמובן לא נכון).
בעיקרון יש מנגנון ספאם שאמור למנוע מהודעות כאלו לעוף החוצה, אבל אם מספיק אנשים העבירו אותה, Whatsapp תגיע למסקנה שהיא "בטוחה".
הנה משהו שקיבלתי במהלך המלחמה. אני לא הולך לנתח אותה מבחינה פסיכולוגית, נראה לי שתבינו לבד…
למרבה הצער, אנחנו עדיין נוטים לסמוך על חברים או קרובים ששלחו אלינו את ההודעה ולא על השכל הישר שלנו, מה שגורם לנו להעביר הודעות שהן לא אמיתיות או מטעות במקרה הטוב או לעשות פעולה שתסכן את החשבון או הפרטים האישיים שלנו במקרה הרע.
אולי שמעתם על אתר בשם לא רלוונטי. מדובר באתר וותיק שבו אפשר למצוא כמעט כל מכתב או הודעת שרשרת כזו ולהבין אם היא אמיתית ("אפשר להעביר"), לא לגמרי ברורה (ללא המלצה) או מפוברקת / לא רלוונטית.
אנחנו לא כאן כדי להחליף את "לא רלוונטי", אלא לתת לכם כמה כללים פשוטים לזיהוי של הודעות חשודות.
1.הודעות מטעמם של גופים רשמיים
גופים רשמיים של מדינת ישראל לא מסתמכים על Whatsapp או כל תוכנה להעברת הודעות פרטיות אחרת כדי להעביר הודעות לציבור. למשל, אם כתוב לכם שאסור לטוס לאנגליה מהיום בחצות, מאוד קל להיכנס לאתר של משרד הבריאות ולראות לאילו מדינות יש אזהרת קורונה ולאילו לא.
2.הבטחה שיקרה Y אם תעשו X
אף אחד לא מרוויח מכך שתעבירו את ההודעה הלאה חוץ ממי שנהנה לראות את ההודעה שלו רצה בכל הקבוצות ב-Whatsapp, אלא אם כן מדובר בחתימות ועצומות, וגם אז יש צריך להיות איזשהו קישור למקום בו אפשר לחתום על עצומה וירטואלית.
3.מסירת מספר או קישור לאדם זר ששלח לכם משהו "בטעות" ועכשיו הוא צריך אותו… (פישינג)
אולי מסוגי ההודעות הכי מסוכנות שיש היום מכיוון שהן מהוות פישינג לכל דבר ועניין, ונסביר:
בדרך כלל מדובר בהודעה שמבקשת מכם לשלוח איזה קוד שנשלח בטעות לטלפון שלכם.
מרבית הקודים האלו הם קודים לצורך אימות (אתם כמובן לא יודעים את זה…). כלומר, אפליקציה מסוימת שולחת למשתמש הודעה כדי לאמת שהוא אכן הבעלים החוקיים של הטלפון שהוקש ואפשר לקשר את האפליקציה לחשבון שלו.
לכן, רוב האנשים בכלל לא היו מתעסקים עם המספר אליו הם שלחו את הקוד בטעות, אלא חוזרים אחורה ומתקנים.
אבל, אם מדובר בתוקף שרוצה להשתלט לכם על הטלפון, הוא יבקש מכם את הקוד הזה במטרה להפוך לבעלים של החשבון (למעשה להחליף מספר טלפון) וכפועל יוצא מכך להפקיע מכם את השליטה עליו.
למרבה המזל אפשר לצמצם את הסיכוי שזה ייקרה באמצעות קביעלת קוד אבטחה נוסף (אימות דו שלבי).
4.התחזות לאתר או אדם מוכר בתואנה כלשהי (עוד סוג של פישינג)
בדרך כלל יגיע בהודעת מייל, אבל עשוי להופיע גם כהודעה פרטית אצל מי שהחשבון שלו נפרץ (כפי שראינו שיכול לקרות). לעולם אל תלחצו על קישור שמבקש מכם להזין את הסיסמה שלכם בתואנה משונה כמו למשל שהחשבון שלכם נחסם או עומד להיחסם, רק אם ביקשתם במפורש להחליף את הסיסמה.
יש גם תרמיות כלליות יותר כמו העברה של כסף מחבר שנתקע בתאילנד וכו', למרות שקשה לנו להאמין שיש מישהו שעדיין נופל בפח הזה…
6.שינוי כל מיני הגדרות באפליקציות או תוכנות במחשב
לא בטוח שמדובר בהודעה זדונית, אבל חשוב להיזהר ולבדוק אם יש התייחסות למה שמציעים לכם לעשות בעמוד של החברה המפתחת (בדיקה של דקה וחצי בגוגל).
7.שיימינג
בעיקרון אנחנו לא ממליצים לכם להתרשם משיימינג בלי לבדוק את העובדות. בעיה יותר גדולה היא שהשיימנגים האלו עשויים להיות ישנים או לא רלוונטיים, מאלו שמסתובבים ברשת כבר שנים. ("לך תוכיח שאין לך אחות…").
8.חדשות ושמועות כלליות
אין צורך להרחיב. יש כל כך הרבה אתרי חדשות מהימנים, כך שאפשר להפריח את אלו בשנייה. גוגל גם מתחילים בפיילוט שאמור לזהות "חדשות מתפרצות" חשודות ולהתריע שכרגע יש לקחת את מה שמופיע ברשת בעירבון מוגבל.
אהבתם, לא אהבתם?
נשמח אם תספרו לנו בתגובות, מהן ההמלצות שלכם?
