אחת הכותרות שעשתה את השבוע הייתה היציאה מנהל הקהילות של Treyarch נגד חלק מהשחקנים שלא מסוגלים לספוג שינויים מרחיקי לכת במשחקיות, מה שגורם לחברות הפיתוח ללכת על בטוח ובעצם לקפוא על השמרים גם כשהנוסחאות כבר נעשות יותר מדי מקובעות ומיושנות. (הראיון כאן). אני לא רוצה לעסוק כל כך בשאלה האם מישהו מ – Treyarch הוא הבנאדם שיכול להגיד דבר כזה, רק אעיר שהחברה אמנם לא הוציאה משחקים מקורים בשנים האחרונות, אבל ברזומה שלה יש מספר משחקים שנחשבו לחדשניים בזמנם: ספיידרמן 2 לא היה משחק גיבורי העל הטוב הראשון, אבל הוא חוסר הליניאריות שלו הייתה יוצאת דופן בז'אנר המשחקים הממותגים. Die by the Sword אולי לא היה ביצוע מושלם, אבל הרעיון לחקות את תנועות היד של השחקן (שמחזיק בחרב) באמצעות העכבר היה אמיץ מאוד לתקופה בה אמצעי השליטה הכי מתקדם היה עכבר…
בכל מקרה, אני רוצה לדבר על העניין מזווית אחרת : הזווית של המבקרים. בשבוע האחרון שיחקתי וסיימתי משחק פלטפורמה לא רע בשם Spare Parts (הדמו העלוב לא הרתיע אותי). המשחק היה יכול להיות הרבה יותר טוב , אבל הוא בהחלט מהנה ועושה את העבודה. מדובר במשחקים מהסוג שמגלים את ה"פאקים" שלהם ככל שמתקדמים בהם, ובשלב מסוים הגעתי למצב בו עקפתי את מערכת החידות של המשחק , התחלתי לעשות דברים בסדר הלא נכון וזה גרם גם לסדר הנכון לא לעבוד עד שנפסלתי 🙂 . ובואו לא נדבר על הקטע בו בטעות דחפתי רובוט לאש וגרמתי לרעש הפצפוצים להיתקע בלוף עד סוף השלב… אבל בגדול אפשר להגיד שבהחלט נהניתי.
הציון הממוצע של המשחק עומד כרגע על 54 במטה קריטיק. אם הייתי מחכה עד עכשיו כדי לקנות אותו, יכול להיות שלא הייתי עושה זאת בכלל. התלונות על אורך החיים הקצר וחוסר המקוריות בהחלט במקומן, אבל כשהמבקר כותב מצד אחד שיסודות המשחק סבירים ומצד שני נותן לו ציון כמעט נכשל של פחות מ55, יש כאן בעיה. לפי המילון שלי ואני חושב שגם ההיגיון הבריא, ציון נכשל צריך להינתן למשחק בלתי שחיק או כמעט כזה, ודי ברור שזה לא המצב כאן, אפילו עם כל הבאגים שישנם (ורוב המבקרים בגלל לא התייחסו אליהם בכל מקרה).
אחרי שסוקרים את רוב הביקורות, מגיעים למסקנה שלא מעט מבקרים ניסו להשוות את המשחק בכוח למשחקים אחרים מהז'אנר והפכו אותם למעין סולם פנימי של איכות. כאן גם נכנס ההקשר של הנוסחתיות : נראה כאילו ברגע שמשחק נעשה נוסחתי מדי, הוא נכנס אוטומטית לקטגוריה בה שופטים אותו לחומרה ולא מהססים להכשיל אותו . אני לא אומר חס וחלילה שהמבקרים צריכים להיות סלחניים יותר בגלל שלרוב השחקנים לא אכפת, אבל אני חושב שהתעשייה צריכה להפסיק לתת ציונים במספרים. ראיתם פעם מבקר קולנוע נותן לסרט ציון של 37 וחצי?! להזכירכם, גם המדד של Rotten Tomatoes מבוסס בסך הכול על אחוזים ולא על מספרים מוחלטים. אני באמת לא יודע למה המדד המספרי היבש התקבע בתעשייה, אבל כשמתרגלים אליו מתחילות הצרות וגם כשאתר נותן ציון של כוכבים שהוא הרבה יותר שפוי (יש רק חמישה וגם לא נעשית אסוסיציה כל כך לכשלון או הצלחה), מישהו כבר יתרגם אותו למדד בו אפשר להכשיל משחקים בקלות…
רוצים דוגמא נוספת ממש מהימים האחרונים? הציון של Bionic Rearmed 2 עומד כרגע על 65 ואני לא אתפלא אם מכאן הוא ימשיך לרדת. רוב המבקרים אומרים שהוא פחות טוב מהמשחק הראשון ושוב, יכול מאוד להיות שהם צודקים (הדמו ממש לא דיבר אלי), אבל 65 זה ציון ששוב פעם רומז על משחק כמעט בלתי שחיק והבעיה חוזרת עולה במלוא תפארתה.
לסיכום, יכול להיות שסתם חפרתי לכם בראש עכשיו רבע שעה ולרוב השחקנים בכלל לא אכפת מציונים ובטח לא ציונים מספריים, אבל לי זה מפריע מאוד ומדי פעם גם צץ מישהו שאומר את האמת והיא שהוא פשוט חייב לתת ציונים בצורה כזו כי זה מה שכולם עושים. אבל באמת, הגיע הזמן שנפסיק.
מחשבה נוספת – טוב , אז אחרי חשיבה נוספת נזכרתי שבארה"ב למשל מערכת הציונים בבתי הספר שונה לחלוטין (A-F כשF זה נכשל), אבל עדיין, שום חברת משחקים לא מתגאה בדרך כלל בציון של פחות מ8, מה שאומר שגם מי שלא גדל על המערכת המספרית הזו מבין שחמש זה לא ציון של משחק ממוצע , אלא של משחק שבדרך כלל ממש כדאי להתרחק ממנו…
שימו לב למשל למערכת הדירוג הזו בה המשמעות של שני כוכבים היא "משחק בסדר" (Fair) ובה גם אי אפשר לתת חצאי כוכבים. אני חושב שככה זה צריך להיות כי בכל זאת אי אפשר להסתדר בלי שום מדד.
