חלליות וקינקטים : סיקור אירוע ה"משחקיקון"

בשבוע שעבר קפצתי ל – "משחקיקון" שאורגן במסגרת תוכנית ה100 למשחקיה. אני אכתוב את זה ישר בהתחלה ואולי עדיף ככה : כנראה שאני לא הולך להפוך בזמן הקרוב ל – "שחקן לוח" נלהב. אין שום דבר נגד משחקי לוח, אבל כנראה שהמשחקים של היום יותר מדי מורכבים בשבילי. לקרוא עשר טבלאות מלאות במספרים רק כדי להבין כמה נזק עושה חייל שעומד הפוך לכיוון הרוח בין שני עצים די מוציא את כל הקטע של פיתוח הדמיון והחופש שאני רואה כחלק מההנאה שאמורה להיות במשחק לוח.

אולי על מנת להתגבר מהסלידה הזו שמשותפת כנראה לעוד אנשים, הרעיון הבסיסי היה שכל אחד יעבור בחמש תחנות שונות ובכל אחת מהן ילמד משחק אחר. האקוסטיקה של הגלריה היחסית קטנה (שבימים רגילים משמשת את בית ברל) די הפריעה, אבל אין ספק שהכוונות היו טובות. אז בין כל הרעש הצלחתי להכיר משחק  ממש מגניב בשם Galaxy Trucker. במהלך המשחק, כל שחקן בונה חללית מכל מיני חלקים. עדיין יש חוקים שאומרים איזה חלק מותר להרכיב איפה, אבל החוקים לא מורכבים מדי וזה גם חלק מהעניין. אחרי שכל אחד בונה את החללית שלו, מתחיל האקשן וכל השחקנים עוברים מספר אירועים חללים כמו תקיפה של פיראטי חלל. המבנה של החללית של השחקן קובע באיזה מצב הוא ייצא מהאירוע, וישנם מקרים בהם הוא יכול אפילו לתקוף בחזרה אם יש לו מספיק תחמושת.

אם הייתי רוצה להשוות את המשחק למשהו ממוחשב, כנראה שזה מעין סוחר הים בחלל, ויש אפילו משחק אמיתי כזה של Corbomite Games . את המשחק עצמו אפשר לקנות את המשחק בפריק, ומכיוון שאני לא מתמצא בתחום,  לא ברור לי אם מדובר במחיר סביר למשחקים מהסוג הזה…

למרבה המזל, במשחקיקון הייתה גם עמדת קינקט , אבל אני איכשהו יותר התלהבתי מהאקס בוקס סלים שלא ראיתי בפעולה עד עכשיו… היא כמובן עדיין  ענקית יחסית לWii  שהיה ליד ויכול להיכנס כמעט לכיס, אבל זה עדיין שיפור די רציני לעומת הדגם הרגיל. התנסיתי רק בקינקט Adventures, אבל הרושם שנוצר אצלי שמדובר בסך הכול בגרסה מדויקת יותר של ה – EyeToy. משחק הסירות לדוגמה, כמעט לא מנצל את אלמנט העומק של המצלמה ואפשר לשחק אותו באמצעות תנועות גוף מינימאליות בלי לנוע כמעט קדימה ואחורה.

אבל הבעיה האמיתית עם הקינקט לדעתי היא שכדי ללחוץ על כפתור וירטואלי על המסך, צריך להשאיר את היד בנקודה מסוימת לכמה שניות. מעצבי המשחקים יצטרכו לנסות וליצור משחקים שיהיו גם מורכבים מספיק לגיימרים וגם יעשו שימוש בתנועות גוף בלבד. הגיימפדים של היום מעוצבים בצורה כזו שיהיה אפשר ללחוץ על כפתורי האקשן הקדמיים, הכפתורים האחוריים (טריגרים / כפתורי כתף) ועל אחד הסטיקים בו זמנית בצורה מאוד נוחה. הקינקט מכריח כל משחק להשתמש אך ורק בתנועות הגוף, וכל עוד אין לכם יותר מארבע גפיים, אתם די מוגבלים במה שאתם יכולים לעשות… דיברתי על זה גם עם ניר והוא אמר לי שיש כבר כמה ישראלים שעובדים על טבעות שיהיה אפשר לשים על היד ולהשתמש בהם  ככפתורים. השאלה היא אם גם מפתחי המשחקים חושבים על זה ואם הם יתחילו לצרף כל מיני הרחבות קינקט לתוך המשחקים…

הבעיה היותר גדולה היא שלמיקרוסופט כנראה די נוח עם המצב הזה, היא רצתה לתפוס לא מעט שחקנים קאז'ואלים ובניתים התוכנית הזו הולכת לה ממש מצוין (נמכרו כבר יותר מ8 מיליון יחידות). זה לא שהגיימרים הכבדים הולכים לסבול ממחסור במשחקים איכותיים, אבל התחושה שהם פחות חשובים עכשיו היא בטח לא ממש נעימה. מעבר לזה, קונסולות הארקייד שמגיעות עם קינקט כחלק מחבילה הן קצת מוגבלות כי אין להן כונן קשיח ולא ברור איך בכלל יהיה אפשר לשחק עליהן  משחקים יותר כבדים בלי לחכות המון זמן , אפילו שדווקא לזה יהיה בטח יותר קל למצוא פיתרון.

אני חושב שזה די אירוני שבצד השני של החדר הייתה  קונסולת אטארי. בתקופה של האטארי אף אחד לא ניסה לפרסם משחקי וידאו "שיקימו אתכם מהכיסא", אולי בגלל שאז אנשים לא שיחקו 24 שעות רצופות בWoW ולא קיבלו כרישי דם במוח מזה… ולמרות זאת,  הג'ויסטיק של האטארי הוא כנראה אחד הג'ויסטיקים היותר ספורטיביים שיש וכל תזוזה של הסטיק דורשת מאמץ גדול (יש כאילו שיגידו שזה חלק גדול מהכיף). כשחושבים על זה,   יכול להיות שאז הוצאנו הרבה יותר קלוריות בלי להשתמש בציוד מיוחד שדורש מאיתנו לעשות כמה תנועות באוויר ואמור לגרום לנו להרגיש כאילו רצנו מרתון… נקודה למחשבה.

אבל סך הכול היה באמת נחמד,  באופן אישי הייתי מנסה לארגן אולי כמה הרצאות מסודרות ולו רק בשביל להכיר יותר טוב את המשתתפים השונים. אני מקווה שסדרת המשחקיקונים אכן תמשיך , שלא כמו המפגשים של "תא כתבי  הגיימינג" שנקטעו אחרי בערך מפגש וחצי…