The Stick of Truth – הביקורת

טוב, אז הנה הגיע הרגע הזה בו אני יכול להגיד שסיימתי את המשחק שהכי חיכיתי לו ב – 2013, 2014 : South Park – The Stick of Truth. בלי להרבות ביותר מדי מילים, משחקי South Park  נחלקים בגדול לשתי תקופות : תקופת Acclaim של סוף שנות ה  – 90' והתקופה הנוכחית, כשאת המשחקים של שנות ה – 90' שהיו חיקויים נחותים של Turok ומריו קארט אף אחד לא ממש רוצה לזכור… ואילו המשחקים החדשים יותר : Let's Play Tower Defense ו – Tenorman's Revenge  בהחלט היו צעד בכיוון הנכון, אבל עדיין לא ממש הצליחו להעביר את רוח הסדרה שהיה ברור שצריכה מתישהו לקבל משחק נורמאלי.

(הערה – הטריילר המקוצר של המשחק כולל כמה ספוילרים רצינים ולכן העדפתי לשים את 13 הדקות הראשונות).

מהבחינה הזו, TSOT שהוא המשחק הראשון שנוצר כשיתוף פעולה של טרי פארקר ומאט סטון שעדיין כותבים ומדבבים כל פרק בעצמם ו – Obsidian, הוא לא רק המשחק הטוב ביותר של סאות פארק', אלא גם אחד המשחקים הממותגים הנאמנים ביותר אי פעם. לא, הוא בהחלט לא מושלם ובניגוד לאחרים אני אפילו לא בטוח שאם הוא היה פרק בסדרה, הוא היה זכור כאחד הטובים שבה, אבל אי אפשר לקחת ממנו את העובדה שהוא מהנה מתחילתו ועד סופו ו – 13-15 השעות שלוקח לסיים אותו חולפות כהרף עין…

המערכון הזה נעשה מטופש מדי

כאמור, אני בדרך כלל לא מתעכב יותר מדי על העלילה, אבל במקרה של TSOT, מדובר בסיבה העיקרית לשחק בו. העלילה ממשיכה את שלושת הפרקים האחרונים מהעונה ה – 17 שבה הילדים מתחלקים לשני מחנות : אלו שמחכים ל – PS4 מול אלו שמחכים ל – Xbox One, רק שעכשיו הם לא נלחמים על קונסולות, אלא על "מקל האמת", מקל שמי שמחזיק בו יכול לשלוט ביקום, לפחות מנקודת המבט של הילדים שמשחקים בסוג של משחק תפקידים בתוך עולם המשחק עצמו (שהוא מן הסתם משחק RPG).

האיזון בין שני המחנות מתחיל להתערער כאשר אתם מגיעים לשכונה בתור הילד החדש שמתחבר דווקא עם החבורה של קארטמן שמחזיקה במקל, חבורת בני האנוש, אך כמובן שלא לוקח יותר מדי זמן עד שהמקל נגנב על ידי החבורה המתחרה של האלפים שמונהגת בידי קייל.

זוהי כמובן רק יריית הפתיחה, ובמהלך העלילה תתקלו כמעט בכל אייקון מהסדרה שאתם יכולים לחשוב עליו : טרנס ופיליפ, הגמדים חובבי התחתונים, ג'ימבו ונד (They are coming right for us!) ואפילו אל גור. חלק מהדמויות קשורות לעלילה הראשית וחלקן יתנו לכם משימות צד בלבד או יופיעו כרפרנסים.

החלק הטוב בכל זה הוא שהמעריצים האדוקים של הסדרה זוכים כאן לסוג של מסע שורשים מצחיק עד כדי דמעות עם טוויסטים מגוחכים, אובר דרמטיזציה וכמובן סכנה ברורה ומיידית על שלום האנושות כמיטב המסורת של הסדרה. מצד שני, אין כאן אף דמות חדשה שתהפוך לחלק מהפנתיאון ולמען האמת אין כאן אזכורים לאירועים אקטואליים שהם אחד מן הדברים המזוהים ביותר עם הסדרה, אולי מכיוון שהעלילה שלו לא נכתבה בשבוע כמו פרק ממוצע באורך 20 דקות, שלא לדבר על כך שהוא נדחה שוב ושוב…

Casual Hardcore

עד כאן על העלילה של המשחק, ועכשיו לתכל'ס : אז כמו שהבנתם, TSOT הוא משחק RPG וכבר בתחילת המשחק ניתן לבחור בין ארבעה טיפוסים (Classes) : לוחם, קוסם, גנב ו… יהודי, כן, שמעתם נכון, יש טיפוס שלם שמוקדש רק לנו, וכמובן שזו הייתה הבחירה הטבעית שלי, כך שאני לא יכול להעיד יותר מדי על הטיפוסים האחרים. כצפוי, בתור היהודי יש כמה מתקפות מעניינות כמו למשל מכות מצרים או מתקפת  Jew Jitsuובנוסף לזאת הלבוש הבסיסי שלכם כולל טלית וכיפה מאולתרים…

בתור הדמות הראשית, יש לכם מתקפה לטווח קצר (עם מקלות, גרזנים ושאר כלים חביבים), מתקפה לטווח ארוך (מכדורסל ועד מסורים), מתקפות מיוחדות שמשתמשות בנקודות כוח (או Pee Points כמו שקרטמן קורא להן) ושימו לב.. מתקפות קסם, שהן לא סתם מתקפות קסם, אלא מתקפות פלוצים שמשתכללות ככל שאתם לומדים להפליץ בצורה יותר מתוחכמת. את הפלוצים אגב אפשר להצמיד גם למתקפות הרגילות על מנת לחזק אותן.

חוץ מזה, בכל רגע נתון יכולה להצטרף אליכם דמות אחת נוספת של אחד מהילדים (תלוי בשלב בו אתם נמצאים במשחק) שאמנם אין לה מתקפות פלוצים או מתקפה לטווח ארוך, אבל כן יש לה מתקפה מיוחדת חזקה במיוחד שהיא לרוב המקבילה ל – Summon  בסדרות אחרות, כשקני למשל מזמן את החד קרן שלו ומשפד עליו את האויבים (או משתפד בעצמו אם אתם לא מבצעים את המתקפה נכון…) לדמות יש גם מתקפה נוספת שמחזקת את הסטטוס שלכם או מחלישה את האויבים.

למרות שכמו שאפשר לתאר, הקרבות עצמם מאוד משעשעים ובין האויבים שלכם תוכלו למצוא הומלסים, עכברים מוטנטים, עוברים (גם כן מוטנטים) ואפילו בקטריות ענק, בחצי האחרון של המשחק הם פשוט קלים מדי אפילו ברמת ה – Hardcore, ונראה לי שהסיבה העיקרית לכך היא שכמעט כל מתקפה משפיעה על הסטטוס של האויבים והופכת אותם לפגיעים מאוד. חוץ מזה, בשלב הזה כבר תשחו ב – Quick Time Events שהם בעצם אחראים לחלק "האקטיבי" של הקרב ותבצעו אותם בצורה מושלמת, שלא לדבר על כך שאת רוב האויבים אפשר להרוג או להמם לפני שהקרב מתחיל באמצעות פגיעה במטרות שונות בסביבה.

2D  שולט?

 TSOT התפרסם לא רק בזכות המותג המפורסם שהוא מבוסס עליו, אלא גם בזכות העובדה שמדובר על משחק AAA דו מימדי, ואיך בדיוק יודעים שמדובר במשחק AAA? וובכן, מרבית משחקי הדו מימד שהם עצמאיים או עצמאיים למחצה לא עולים 60$… הבעיה היא שלמרות הפירוט הרב של הסביבה , התמיכה ב – HD מלא בגרסת המחשב וכל הרפרנסים שהמשחק משופע בהם, קשה להצדיק את המחיר הזה : שניים או שלושת צמתי הבחירה שיש בו לא באמת משפיעים על העלילה (מדובר באותן סצנות בחילופי תפקידים) ואפילו אם תיכנסו לקולנוע ותרצו לראות את "Asses on Fire II" (ההמשך ללהיט של טרנס ופיליפ מהסרט של סאות פארק) או תדליקו טלווזיה בכוונה לראות את התוכנית של הצמד הפלצן, תגלו שכל מה שאתם שומעים זה הסאונד…

בקיצור, אני לא יודע מהן העלויות של קניית זכויות למותג ואם היו כאן כאלו בכלל, אבל כשיובי סופט מוכרת את גרסת המחשב של Watch Dogs  ב – 50$, זה מתחיל להריח קצת לא טוב… ומכיוון שהמשחק לא זמין לקנייה למחשב בצורה ישירה מהארץ, אם תרצו לקנות אותו בגרסה חוקית, תצטרכו לקנות את גרסת המחשב בצורה עקיפה או את גרסת הקונסולות במחיר מלא…

כדאי או לא כדאי?

אם אתם חובבים של הסדרה ברמה כזו או אחרת, אין ספק שמאוד חבל אם תפספסו את TSOT, גם אם תצטרכו קצת לחכות. מצד שני, אם South Park מעולם לא הצחיקה אתכם יותר מדי ואתם פשוט חובבי RPG, אמנם תמצאו כאן משחק משעשע ובעל מראה יוצא דופן, אבל סביר להניח שהרוב המכריע של הבדיחות יעברו לכם מעל לראש, וגם רמת הקושי לא תתחיל לדגדג את מה שיש במשחקי Final Fantasy הקלים ביותר (לפחות בחלק האחרון שלהם). במקרה הזה ייתכן כי תיהנו הרבה יותר מאחד מהמשחקים של Zeboyd שפיתחו בין היתר את Penny Arcade  3 ו – 4, לפחות בגזרת המשחקים שלא לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.