ארכיון הקטגוריה: iOS (אייפון) ואנדרואיד

סיקור : Lost Echo

לכאורה טאבלטים אמורים להיות כר פורה למשחקי הרפתקאות וקווסטים קלאסים של "הצבע ולחץ", אבל המציאות מראה שגרסות ה – PC של רוב המשחקים בדרך כלל יוצאות קודם וגם זוכות ליותר חשיפה, בין אם מדובר בסדרות כמו Broken Sword  שהן סדרות קלאסיות ביותר, ובין אם מדובר במשחקים האפיזודים של Telltale שהאחרונים מביניהם הם יותר סיפורים אינטראקטיביים מאשר קווסטים של ממש.

לאור המצב הזה, Lost Echo הוא חדשות מצוינות (המשחק למעשה כבר כמעט בן חצי שנה אבל לקח לי זמן לסיים אותו…) מכיוון שמדובר במשחק נגיש מאוד שעובד מצוין עם האייפד והאייפון, אבל כרגע לא ברור מתי אם בכלל הוא ייצא גם לאנדרואיד, מה שאומר שאם אתם לא מחסידי התפוח הגדול, אתם בהחלט מפספסים כאן משחק נהדר, וזה  חבל.

Lost Echo מתאר עתיד דיסטופי אבל לא כל כך בדיוני שבו כולם משתמשים בבתים חכמים ומערכות אינטליגנציה מלאכותית מתקדמות סטייל "היא" (רק בלי כל ההצפה הרגשית) ובאופן לא מאוד מפתיע, הכוח האמיתי ובעיקר השליטה במידע ובידע נמצאים בידיהם של תאגידים ענק היכולים להעלים אנשים סתם כך ולשחרר אותם בזמן ובמקום שיתאים להם (בהנחה שכלל יטרחו לעשות זאת)…

 כך קורה שגיבור המשחק, גרג, מוצא את עצמו במרכזה של תאונה מסתורית בה היה מעורב ביחד עם חברתו קלואי, וכאשר הוא מתעורר בבית החולים, הוא מגלה שאף אחד חוץ מלבדו לא זוכר שאי פעם הייתה לו בת זוג… באופן טבעי,  גרג מחליט להיכנס לעובי הקורה ולהתחקות אחר כל מידע שיוכל לקבל אודות התאונה, וכצפוי, מה שהוא מגלה היא רק קצה הקרחון של תיבת פנדורה גדולה הרבה יותר…

מלבד העלילה הכתובה היטב והדיאלוגים הזורמים בדיוק בקצב הנכון (במשחק אין דיבוב ובאופן יוצא דופן זה ממש לא הפריע לי), גם העיצוב של סביבות המשחק השונות מרהיב : למרות שאפשר להתייחס אליו כקוביזם פשטני על גבול הקלישאתיות, הוא מצליח להיראות משכנע, אולי דווקא בגלל הפשטות שלו, אך  גם לא מעט בזכות העובדה שמנוע המשחק מאפשר להציג את אותם המקומות ממספר רב של זוויות או ליצור אפקטים של נפילה או רעידה של המצלמה הוירטואלית להגברת המתח , וכן, זה לגמרי משחק של אווירה שמועברת היטב. הדמויות עצמן לא מאוד מפורטות, אבל כבר ראיתי לא מעט משחקי PC בתלת ממד שנראו הרבה יותר גרוע וכנראה פותחו בתקציבים הרבה יותר גדולים (המשחק עצמו רץ על Unity ונראה שהמפתחים מכירים אותו היטב)…

מבחינת פאזלים, רוב החידות במשחק תחומות למספר קטן של מסכים ולחיצה עם שתי אצבעות על המסך מציגה את כל האובייקטים שניתן לפעול איתם. למרות זאת, בגלל שכל אזור או חדר ניתן כאמורה להצגה מכמה זוויות וגם יש לא מעט חידות היגיון או מיני משחקי הרכבה, המשחק עדיין מאתגר. למתקשים ישנה רמה קלה למי שלא רגיל כל כך לשחק בקווסטים ופתרון מלא באתר של הסטודיו (יש מעט מאוד חידות מעצבנות שאפשר לפספס את הפתרון להן בקלות).

בסך הכול, בשביל משחק ברמת מחיר של משחקים שבדרך כלל מפסיקים לשחק בהם אחרי שעה וחצי לכל היותר (3$), מקבלים פה משחק באורך מכובד למדי של 3-4 שעות לכל הפחות, והיוצרים מבטיחים תוספת חינמית שתסגור את כל הקצוות בסיפור, למרות שגם כאן לא ברור מתי היא תראה אור. (מכיוון שמדובר בצוות של שני אנשים בסך הכול, העבודה על המשחק עצמו ארכה כשנתיים).

האימפריה כועסת שנית

האמת היא שמשחקי טאצ' התחילו להימאס עלי כבר לפני בערך חצי שנה, אבל היום במקרה התכוננתי להוריד בכלל משחק אחר בשם Lost Echo וכבדרך אגב הצצתי ברשימת המשחקים המורדים ביותר מהאפסטור ונתקלתי ב – Angry Birds Star Wars 2. בתור מי ששיחק בערך חמש דקות בדמו של המשחק הראשון, עניין אותי לדעת אם המשחק השני באמת שווה את ארבעת השקלים שהוא עולה, או שאולי מדובר בעוד מסחטת כסף שתדרוש ממני עוד כמה עשרות שקלים אחרי חמש דקות של משחק.

אז החדשות הטובות הן שבהחלט אפשר ליהנות מאנגרי בירס סטאר וורס 2 כמעט בחינם, אבל מי שציפה לשינויים בסדר גודל משמעותי או הליכה לכיוון של Angry Birds Space צפוי להתאכזב : מדובר בסך הכול בשיפור ושיוף של המשחק הראשון בתוספת של שלבי "הצד האפל" שבנויים בדיוק סביב אותו רעיון של השלבים הרגילים, רק עם חזירים במקום ציפורים וכוחות מעט אחרים.

ואם כבר מדברים על הנוסחה המוכרת של Angry Birds, לדעתי האישית הבעיה העיקרית בה הייתה ונותרה העובדה שמדובר בסך הכול בגרסה פרימיטיבית של Worms כשלמעשה צד אחד נשאר פסיבי. אם ב – Worms יכולתי לפחות לתרץ את הביצועים הגרועים שלי בכך שהמחשב הרבה יותר מדויק ממני ויכול לחזות 20 צעדים קדימה, באנגרי בירדס יש פשוט תחושה שהצלחה או כישלון תלויים בהזזת האצבע סנטימטר אחד לפה או לשם בדיוק לפי מה שמעצבי השלבים תיכננו. בהשוואה למשחק כמו דה ספלאטרס, מרגישים כאילו השחקן כבול בשלשלאות ואין לו באמת יותר מדי דרכים לעבור את השלב.

תפסת רובה לא תפסת

השילוב של הכוחות המיוחדים כמו קפיצות הלייט סייבר של יודה או שדה הכוח של אנאקין אמנם מוסיפים נפח נוסף למשחק, אבל הם גם אחראיים לכך שלפעמיים המשחקיות מרגישה עוד יותר לא מאוזנת כשהשלבים של הצד האפל הם קלים יותר ויש גם ציפורים כמו אובי ואן קנובי שכלי הנשק שלהם הרבה יותר קשים לשליטה (ברוב הפעמים שניסיתי לירות, יריתי לכיוון ההפוך אליו כיוונתי). מדי פעם אפשר להשתמש גם בציפורים אחרות מאשר אלו שנמצאות במלאי של אותו השלב, אבל המספר שלהן הוא מוגבל ביותר, אלא אם כן אתם באמת רוצים לשלם כסף…

עוד נקודה שמעט הציקה לי היא שרוב השלבים עדיין לא מתאימים לגודל המסך – אין לי שום בעיה לעשות זום פנימה והחוצה על המסך הסופר חד של האייפד, אבל אני בספק זה יהיה כל כך נוח על מסכים קטנים יותר כמו אלו של סמארטפונים, ותאמינו לי שאתם ממש לא רוצים לכוון על עיוור.

פעמיים כי טוב?

בסופו של דבר אין לי ספק שמי שלא שבע מששת המשחקים הקודמים בסדרה, בהחלט ייהנה גם מהמשחק החדש ומהמבחר המפחיד של ציפורים חדשות אותן הוא מציע, אבל מי שכבר מיצה את המותג (ובצדק), לא בטוח שיקבל פה יותר מכמה שעות בודדות של משחק לכל היותר. מצד שני, אולי בשביל ארבעה שקלים בסך הכול, זו לא עסקה רעה כל כך…

להורדת המשחק (משום מה הפעם אין גרסת PC, אולי בגלל מכירות מאכזבות?)

האם רובוטים חולמים על בחורות חשמליות?

Girls Like Robots הוא משחק חדש שמופץ על ידי אתר האנימציה המחתרתי משהו למבוגרים, Adult Swim.

שלא כמו מרבית משחקי החשיבה שבשלב מסוים משרים על השחקן תחושה של לחץ ופאניקה, אני חייב להודות ש – GLR הוא בדיוק ההפך הגמור, והוא הצליח להרגיע אותי במובן כמעט ZENי בתקופה לא קלה בכלל בחיים האישיים שלי.  אחת הסיבות לכך היא שהמשחק מעודד את השחקן לבטל את הצעדים האחרונים שלו ולשפר את המצב שלו לפני שהוא מגיע למצב מתוסבך יותר ול – Game Over.

הרעיון הוא פשוט ומזכיר קצת את חידות ההיגיון בפסיכומטרי : בנות אוהבות רובוטים, אבל הן לא אוהבות חנונים (Nerds). התפקיד שלכם הוא לסדר רובוטים, בחורות, חנונים ושאר אורחים שקופצים לביקור על גבי הלוח. כל שילוב טוב מעלה את רמת האושר הכוללת, וכל שילוב רע, מוריד אותה. בסופו של דבר, יש רמת אושר מסוימת שצריך להגיע אליה כדי לעבור לשלב הבא, והניקוד בשלב ניתן בהתאם (כמו ב – 99% ממשחקי הטאצ').

את האווירה המאוד מרגיעה והלא אלימה של המשחק, משלימה מוזיקה בסגנון קלטי , וקשה לחשוב על מוזיקה אחרת שהייתה יותר מתאימה למשחק הזה.

למרבה הצער, המשחק זמין כרגע אך ורק ל – iOS ולמק, אבל בעתיד הוא אמור לצאת גם למחשב ורצוי שתצביעו לו ב – Steam Greenlight. ללא ספק מדובר באחד ממשחקי הטאצ' חשיבה הטובים שראיתי השנה!

להורדת המשחק מהאפסטור במחיר של 12 ש"ח פחות עשר אגורות…