כל הפוסטים של איתי ברנר

המתים המהלכים – עונה שלישית (ANF)

מאז המשחק המקורי של המתים המהלכים ששם את Telltale  על המפה והראה לנו איך אפשר ליצור סיפור אפקטיבי שפונה לגיימרים מכל הסוגים והמינים, המשחקים של החברה זכו ליחס מאוד מעורב : לא מעט התאכזבו מכך שמבחינת המשחקיות הם נשארו במקום והמנוע הגרפי לא ממש עבר שדרוגים משמעותיים (גרוע מכך – לאחרונה הוא אף גרם לבעיות בכרטיסים גרפים מסוימים( ,חלק טענו שגם מבחינה עלילתית הם הידרדרו עם השנים והכתיבה היא כבר לא מה שהייתה פעם.

למרבה המזל, הנטייה של טל טייל ללכת על מותגים מאוד מוכרים (בדרך כלל) מעולם התרבות הפופולארית ולהוציא את המשחקים שלה לכל המכשירים הקיימים, כולל טלפונים חכמים, הבטיחה שהיא תמיד תוכל למצוא לה קהל יעד, אבל הביקורת המשיכה  (למרות שהדירוגים של המבקרים וגם של השחקנים ידעו עליות ומורדות).

מבחינתי, גם עם כל החסרונות שלהם, המשחקים של טל טייל הם הפסקה מבורכת מכל עולם משחקי ה – AAA שרמת הכתיבה בהם היא גם ככה מאוד לא אחידה. אני יודע שפעם בחודש יש לי משחק שאני יכול לשחק בו בשקט שעתיים בלי להיות מתוסכל מלהיתקע בקטעים מטופשים או לשבור את האצבעות ואני עדיין אקבל חוויה עוצמתית יחסית של השתקעות במשחק (Immersion).

אבל, אני לא אשקר, העונה הקודמת של המתים המהלכים הייתה די מאכזבת גם בעיני והסתיימה ב- Cliffhanger לא מאוד מעניין. במבט לאחור, הדבר הכי בעייתי בה לדעתי היה המספר הגדול יתר על המידה של דמויות שהוצגו יחסית במהירות ונוספו לחלק מהדמויות בעונה הקודמת.

התחלה חדשה, בעיות ישנות

העונה השלישית מתחילה מנקודת פתיחה הרבה יותר טובה ולמעשה פותחת קו עלילתי כמעט חדש לחלוטין (אולי בגלל זה היא נקראת A New Frontier  ולא פשוט עונה שלישית…). בסצנת הפתיחה אנחנו מתוודעים לזוג אחים ממוצא היספני כשלאחד מהם יש משפחה והשני עדיין רווק. לכאורה הכול נראה שלוו ואין לנו אפילו מושג אם הסצנה הזו מתרחשת לפני או  אחרי מתקפת המהלכים, אבל  מהר מאוד דברים מתחילים להסתבך והגיבור (האח הרווק) מוצא את עצמו ביחד עם אשתו של אחיו ושני ילדיהם. בהמשך הם ייפגשו את קלמנטיין, הגיבורה מהעונה הקודמת, וביחד הם ינסו למצוא מחסה ממתקפת המהלכים.

הדבר הכי בולט בעיני בעונה הזו היא שהדמויות החדשות אכן נחשפות בהדרגה ורובן הן מורכבות, כך שלא ניתן לשייך אותן ל – "טובים" או "רעים" (מה שהיה מאוד ברור בחלק מהפרקים של העונה הקודמת). על מנת לשפוך עוד אור על מערכות היחסים בין הדמויות, חלק מהפרקים כוללים גם קטעי פלאשבק שבין היתר מסבירים לנו מה בדיוק קרה לקלמנטיין מאז העונה הקודמת ואיך הסיפור שלה מתחבר לאירועי העונה הנוכחית.

אני חייב להודות שאפילו מבחינה טכנית העונה הזו הרשימה אותי לטובה : נראה שטל טייל למדו איך לנצל את המנוע שלהם בצורה הטובה ביותר בסדרה הזו והיא נראית לא רע בכלל. שני הפרקים האחרונים נראים טוב במיוחד וכוללים לא מעט קטעי אקשן קלילים ודי מהנים (מבחינת משחקיות, לא העלילה) . וכמו שכתבתי בעבר, רצוי לעבור לשחק בגיימפד אם אתם רוצים ליהנות אפילו יותר.

אבל כמו תמיד, יש בעונה הזו גם לא מעט דברים שלא כולם יאהבו. לדוגמה, לפעמיים אפשר לבצע בחירות שיובילו לסיטואציות שונות או אפילו יחרצו את גורלן של דמויות מסוימות שהיו אתנו עוד מתחילת הדרך  (מה שמוסיף ממד רגשי לא מבוטל לבחירות האלו וכנראה גם נועד להחליש את הביקורת שאין בחירות אמתיות במשחקים האלו) , אבל כל זה על חשבון זמן המשחק שהוא בערך שעתיים לפרק. מצד שני, זה בהחלט נותן תמריץ לנסות לשחק בכל הפרק או אפילו מכל העונה מהתחלה ולבצע בחירות שונות לחלוטין.

תנו לה צ'אנס

למרות שאני מעט משוחד, נראה לי שגם מי שהתאכזב מהמשחקים של טל טייל בשנים האחרונות (במיוחד מהכבדים יותר) צריך לתת ל – A New Frontier צ'אנס – מדובר ללא ספק באחד המשחקים הטובים שלה בשנים האחרונות וכרגע אפשר למצוא אותו בהנחה שמביאה אותו למחיר של פחות מ – 20$. אם אתם משחקים אותו על הקונסולות, יש לכם גם אפשרות לקנות אותו בנפרד במחיר של 5$ לפרק, כך שאתם יכולים לקבל מושג האם תיהנו מהמשחק המלא.

 

חמישה ערוצי יו-טיוב שאתם כנראה לא מכירים…

תחום הגיימינג היה אחד מן המרוויחים הגדולים ביותר כאשר אתר יו-טיוב ודומיו עלו לאוויר ואפשרו לכל אדם או חברה להעלות סרטונים מכל הסוגים והמינים (כמעט) לרשת. לדוגמה, יותר כבר לא היינו צריכים לשוטט באתרים מרוחקים עם נגנים איטיים כדי לראות טריילרים חדשים, ואם נתקענו בשלב מסוים, היינו יכולים לראות בדיוק איך לעבור את הקטע הבעייתי ולא רק לצפות בסדרה של תמונות (במקרה הטוב).

אבל כמובן שסרטוני הגיימינג הכי פופולאריים כיום הם אלו שבהם שחקנים מתעדים את עצמם משחקים במשחקים חדשים, ואפילו בזמן אמת, תוך כדי שהם מלווים את ההקלטה בהערות מצחיקות ושלל דאחקות. אחרים יוצרים טריילרים מזויפים שמראים איך המשחק היה צריך להיות משווק בצורה "כנה לחלוטין" ויש כמובן את אלו שמראים איך משחקים היו נראים במציאות… (עם חיבה עזה ל – GTA)

לכן, זה לא בדיוק מפתיע שעם קהילת גיימרים עולמית הולכת וגדלה, הם תופסים את המקומות הכי גבוהים בדירוגי היו-טיוברים הפופולאריים בעולם, ולא, לא מדובר רק ב  – Pewdiepie.

אבל עם כל הכבוד לסוגי הסרטונים הפופולאריים והיו-טיוברים שכל אחד מכיר, לפעמיים הערוצים היותר קטנים הם דווקא המעניינים יותר. הנה חמישה ערוצים כאלו שגילתי לאחרונה מאז שהתחלתי לחטוא בבינג' של סרטוני גיימינג…

הערת ביניים – בכוונה לא ציינתי כאן ערוצים ישראלים מכיוון שרוב הערוצים הפופולארים בארץ נמצאים תחת הבלוגרול בצד שמאל

The Gaming Historian – אני אתחיל דווקא עם הדובדבן שבקצפת : מדובר באחד הערוצים היותר מרשימים שהסרטונים שבו מציגים את ההיסטוריה של משחקים, קונסולות, אביזרים נלווים ותופעות מעניינות אחרות בעולם הגיימינג, החל מההיסטוריה של אטארי ועד דרכים לתקן את קונסולות ה – NES  שלכם אם היא מפסיקה לטעון קלטות (באופן תדיר יותר מאשר בדרך כלל כמובן!).

הייחודיות של הערוץ מתבטאת ברמת ההפקה הגבוהה של הסרטונים שלפעמיים גורמת לכם לחשוב שאתם צופים בערוץ 8 או ביס דוקו, כמו גם בדיוק ברמת הפרטים הכי הקטנים. וזה לא מפתיע בלהתחשב בעובדה שהבחור הוא היסטוריון של ממש בהשכלתו שהחליט לשלב בין שני התחומים שהוא הכי אוהב.

למרות שמדובר כאמור בערוץ הכי מומלץ פה, הוא מתעסק  בעיקר במשחקי קונסולות עד עידן ה – 32 ביט, ולכן אם נכנסתם לגיימינג רק בשני העשורים האחרונים, יכול להיות שהוא פחות יעניין אתכם.

Guru Larry  (Larry Bundy Jr)ערוץ של בחור בריטי שיש לו חיבה עזה לנושאים אזוטריים, ובשילוב עם הומור אנגלי די מופרע, מצליח ליצור סרטונים על נושאים כמו "חמשת המשחקים הכי פופולאריים שהתחילו בכלל בתור זיכיונות" או "חמשת המשחקים שנאספו חזרה מהחנויות מהסיבות המטופשות ביותר".

יש לציין שמעבר להומור (ושנאה תהומית לפיטר מולנו), יש ללארי חיבה עזה למחשבי 8 ביט כמו הקומודור, ה – BBC Micro והספקטרום, אז כדאי שתהיו מוכנים לזה…

Nostalgia Nerd – למרות שמאוד קל לנחש במה הערוץ הזה עוסק, הדבר הכי מעניין בו הוא דווקא ההתמקדות בפרטים הטכניים. למשל, האבולוציה של משחקים מגוף ראשון על המגה דרייב (ולא תאמינו כמה כאלו היו) או     ההסבר מדוע משחקי PAL היו איטיים יותר מאשר משחקי NTSC בעבר…

אגב, הערוץ לא עוסק רק במשחקים, אלא גם בתוכנות ומחשבים ישנים, כך שאם אתם רוצים לדעת למה נוצר ה –386SX   למרות שה – 386 המקורי נועד לקבור את כל המעבדים הישנים יותר של אינטל, זה המקום בו תוכלו למצוא את התשובות…

Did You Know Gaming – אוקי, מדובר בערוץ קצת יותר פופולארי מאשר האחרים פה עם שני מיליון רשומים, אבל עדיין שווה להזכיר אותו מכיוון שהוא פשוט עושה את מה שהוא מבטיח – מציג לכם עובדות ופריטי טריוויה על משחקים וסדרות פופולאריות.

העובדות עצמן הן די מדהימות ועשויות להפתיע אתכם. למשל, הידעתם שהצחוק המרושע של Flowey  נלקח בעצמו מהצליל שמשמיעים הפרחים המרושעים ב – Tomba של ה – PS1?! (משחק מומלץ בפני עצמו).

חלק מהסרטונים שהערוץ מעלה הם בשיתוף פעולה עם Unseen 64, אתר שמספק מידע על משחקים מבוטלים או משחקים שהגרסאות בטא ואלפא שלהם היו שונות מהתוצר הסופי. הסרטונים האלו מספקים כמות נכבדת של מידע שבמקרים מסוימים הייתם צריכים לנבור ברחבי הרשת על מנת למצוא אותו. לדוגמה, מצאתי שם סרטון די מעניין על משחקי South Park  מבוטל בסגנון GTA…

מיותר לציין שאם לא סיימתם את המשחקים המדוברים (או לפחות את האחרונים בסדרה), כנראה שמצפים לכם כמה ספוילרים רציניים לגבי סצנות מפתח.

That does not compute – מדובר בערוץ שהוא למעשה גם פודקאסט, ולכן זה לא מפתיע שהוא הרבה פחות ויזואלי. חלק גדול מהסרטונים עוסקים במודיפיקציה של קונסולות או מכשירים קיימים והסברים טכניים כמו מדוע לא ניתן ליצור גרסה של ה – Game Boy Color  עם מסך מואר (נושא ששיגע את חובבי הרטרו לאחר שמכשירים עם הבטחה שכזו הופיעו באתרי קניות סינים).

סרטונים אחרים הם סרטוני דעה חופשיים יותר, למשל, כאלו שעוסקים במוות הבלתי רשמי של ה – Vita  או מהן הסיבות האמתיות לכך שחלק גדול מאיתנו מפסיקים לשחק כשאנחנו מתבגרים (רמז – זה לא קשור רק לזמן הפנוי ולמחויבויות הגדולות יותר).

אלו הם חמשת הערוצים המומלצים שלי, ואני בטוח שאתם מכירים עוד, אז אל תהססו לשתף!

לא מתפשרים, אבל גם לא ממש משתפרים… על ה – DLC של Watch Dogs 2

יש לי וידוי, למרות שיש קונצנזוס רחב על כך ש – Watch Dogs 2 טוב יותר מקודמו, פשוט לא נהניתי ממנו כפי שציפיתי : השילוב של משימות שחזרו על עצמן באופן רפטטיבי וכמות מגוחכת של אויבים שקשה להתגבר עליהם בלי לפתוח הרבה מאוד יכולות הפכו באופן מוזר את המשימות הצדדיות להרבה יותר אטרקטיביות… גם העולם הפתוח שבהתחלה נראה כל כך מעניין וצבעוני התגלה כמאוד לא רלוונטי ברגע שבו המשימות הראשיות הפכו את התגמולים מכל פעילויות הצד (החל מצילום תמונות ועד המשחקונים דמויי Crazy Taxi) ללא רלוונטיים.

גם העלילה על חבורת האקרים שמנסים לפעול בעולם בו השלטון המושחת התמזג לחלוטין עם הרשת והאינטרנט של הדברים לא מימשה את הפוטנציאל שלה : אם הכותבים ניסו ליצור ביקורת נוקבת על העולם הטכנולוגי בו אנחנו חיים, הם לא הצליחו להכניס אפילו טוויסט אמיתי, ואם הם רצו לחקות את ההומור והאווירה של Saints Row, רוב הדאחקות פשוט לא היו מצחיקות, כך שנשארנו עם אוסף של דמויות בעובי של לוח מעגל מודפס…

לזכותה של יוביסופט ייאמר שהיא השקיעה לא מעט בשיפור המשחק מהבחינה הטכנית והוספה של פעילויות און ליין כמו למשל מרוצי הרחפנים ומצבי מולטיפלייר שונים דרך לא פחות מ – 14 טלאים שונים (עד כה), אך ההשפעה של הטלאים האלו על חווית הסינגל פלייר היא לא מאוד מורגשת למעט כמה כלי רכב ותלבושות חדשות.

למרות האכזבה מקמפיין הסינגל פלייר, הייתה לי עדיין תקווה קטנה בזכות חבילות ה – DLC  שהוסיפו משימות לקמפיין. הטריילר ל – DLC  הראשון (Human Conditions) לא בישר טובות והוא גם היה יקר למדי (בערך 70 ₪) כך שוויתרתי עליו מראש. ה – DLC  השני בשם No Compromise שהבטיח לסבך את החבורה עם המאפייה הרוסית ועלה קצת יותר מ – 40 ₪ כבר היה יותר מעניין ולכן נתתי לו צ'אנס.

מלבד שלוש משימות חדשות, הוא כולל גם תלבושות של חובש, שוטר וכבאי, כשלכל תלבושת יש יכולות מיוחדות. בנוסף התווסף סוג חדש של מרוצים בהם צריך להגיע לסוף המסלול בזמן מסוים. לבסוף יש שני כלי חדשים שאותם דווקא אהבתי : רובה צלפים שהוא למעשה טיזר המאפשר לחשמל אויבים מרחוק ו – "שוטגן אוויר" שגורם למטרה לעוף באוויר ולאבד את ההכרה, כך שמי שרוצה לאתגר את עצמו ולסיים משימות בלי להרוג אף אויב, יכול לעשות זאת יותר בקלות.

אבל אם נחזור למשימות, הן סוג של Mixed Bag : יש כאן משימת פריצה לא אלימה קלאסית (שאי אפשר ממש להיכשל בה) עם טוויסט מעניין, משימת חבלה, עוד שתי משימות פריצה די שגרתיות ומשימת נהיגה מאתגרת יחסית (עצה – נסו לזכור את המסלול נקודה אחרי נקודה מכיוון שכנראה לא תעברו אותו בהצלחה בניסיון הראשון ואל תתפתו לקחת את האופנוע מכיוון שהמהירות והתאוצה שלו עלולים דווקא להקשות עליכם).

למרות שהמשימות עצמן לא רעות, מה שהפריע לי זה שאפשר לפספס לגמרי את הקטע עם ה – Jammers  : אויבים חדשים שנמצאים בתוך אזור שחסום בפני פריצות באמצעות שדה מיוחד. אפשר לבטל באופן זמני את החסימה הזו ולכבות את השדה לחלוטין, אבל זה לא מוסבר במהלך המשימות עצמן ורק בדיעבד גיליתי שנוסף הסבר בתוך המדריך הפנימי של המשחק, כך נתקעתי באחת המשימות הרבה יותר מדי זמן כשניסיתי לחדור לאחד האזורים האלו באופן פיסי…

אבל הנקודה הכי בעייתית של הקמפיין הזה היא ללא ספק האורך שלו : אם אתם יודעים מה אתם עושים, סביר להניח שזה לא ייקח לכם יותר משעה וחצי, ובמחיר קצת יותר גבוה מזה ש – DLC  הזה עולה לכם תוכלו לקנות לא מעט משחקים דומים מעט יותר ישנים במבצעים כאלו ואחרים (Just Cause 3, Mad Max הם רק שניים שעולים לי כרגע בראש…).

כצפוי, גם קטעי המעבר לא ממש מעניינים, אנחנו אף פעם לא ממש זוכים לראות את הפושעים שמנהלים את כל העסק ומנהלים אתם עימות פנים מול פנים, ולכן גם לא מפתיע שסצנת הסיום כל כך מאכזבת…

במצב כזה, קצת קשה לי להמליץ עליו וכנראה שהוא ישתלם רק למי שקונה את ה – Season Pass או מי שקנה את אחד מגרסאות הפרמיום שכוללת אותו.