ביקורת Oxenfree 2 : Lost Signals

הערה: המשחק נבדק בגרסת ה-PlayStation 5, זמין גם ל-PS4,Switch,PC ובמובייל למנויי נטפליקס

Oxenfree שיצא ב-2016 הוא אולי לא בדיוק משחק קאלט, אבל לדעתי האישית יש מעט מאוד משחקים שיכולים לשלב בין דיאלוגים מצוינים לבין אווירת אימה ומסתורין בלי הצורך להסתייע בכמויות מוגזמות של דם ואלימות.

הדיאלוגים האלו והמגוון של הדמויות איתן ביצעתם אינטראקציות פיצו על המשחקיות שהבסיס שלה הסתכם בבחירת המשפט אותו אתם רוצים להגיד ומידי פעם גם כיוון של תדרי רדיו, משחקיות פשוטה אפילו יותר מזו במשחקים כמו Life Is Strange.

במשחק הראשון שלטתם באלכס, אחת מתוך קבוצה של כמה בני נוער שיצאו לחופשה באי אדוורדס שהתגלה כלא מאוד ידידותי לאנשים מן החוץ. הפעם לעומת זאת אתם שולטים בריילי, שהגיעה לעיירה "קמנה קוסט" בה גדלה במטרה לעזור במחקר הקשור להפרעות בתדרי הרדיו במקום.

מכיוון שריילי היא מבוגרת יותר, גם המניעים שלה לחזור לעיירה היא אחרים, וכמו שהבנתם לא מדובר בסתם חופשה.

למרות שאין קשר ישיר בין שני המשחקים עד לחלק יחסית מאוחר במשחק, אני ארמוז שלא במקרה "קמנה קוסט" ואדוורדס איילנד קרובים אחד לשני…

Oxenfree 2

צעד אחד קדימה שני צעדים אחורה

Oxenfree 2: Lost Signals מנסה טיפה לנער את הנוסחה של המשחק הראשון ובנוסף לרדיו תוכלו ליצור קשר עם אנשים אחרים הנמצאים בקמנה קוסט דרך מכשיר הקשר.

למרבה הצער, מהבחינה הזו נדמה לי שהמשחק הלך צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה: אם במשחק הראשון יצרנו אינטראקציה עם המון דמויות במקביל והייתה תחושה קלילה של הצפה שנעלמה בהמשך, במשחק השני רוב האינטראקציות שלכם יהיו עם החבר שלכם למסע, ג'ייקוב.

יש אומנם אינטראקציות ובחירות שישפיעו על דמויות אחרות , אך הן מוגבלות לשימוש במכשיר הווקי טוקי וכמה סצנות קצרות. כך קורה שבסופו של דבר רוב דמויות המשנה (למעט ג'ייקוב) לא ממש מתפתחות והתפקיד שלהן גדל רק לקראת סוף המשחק.

כאן המקום לציין שלמרות שג'ייקוב היא ללא ספק דמות מעניינת ומורכבת, הוא בעל חוסר ביטחון קיצוני ולעיתים קרובות לא מצליח להשלים משפטים או סתם חושב בקול רם.

העובדה שבניגוד לריילי הוא לא צריך יותר מדי שכנוע כדי להאמין ברוחות רפאים וכל מיני תופעות משונות לא עוזרות להתחבר אליו, לפחות לא בשעה הראשונה…

בתור ריילי תוכלו לבחור בכמה גישות בסיסיות לגבי ג'ייקוב: להיות סרקסטיים במידה קיצונית כלפיו, להיות "סבבה" אתו, או להביע אמפתיה חזקה יותר. יש גם שיחות מעט שונות וחודרניות יותר שנוגעות לעבר שלכם ובהן תוכלו לבחור האם להיות כנים לחלוטין, להשתמש בשקר לבן או להתחמק מהשאלה בצורה גסה.

כל זה לא אומר שהדיאלוגים לא מעניינים או שהם לא כתובים היטב, בניגוד לקווסטים שמאופיינים לעיתים בשיחות מתישות, כאן לא היה ממש משפט אחד מיותר. הבעיה היא שרוב הזמן היה "תקוע" על אחת מבין שלושת הגישות כלפי ג'ייקוב.

אגב, תמיד יש לכם את האופציה לא לענות כלל וכדי להשיג פלטיניום ב-Playstation תצטרכו לשחק את כל המשחק בצורה הזו פעם נוספת. זה יכול להיות שינוי מרענן, אבל לי לא ממש היה סבלנות לשחק את כל המשחק מהתחלה.

למה הכול כל כך קטן?

מאפיין ויזואלי בולט של המשחק היא נקודת המבט הרחבה, ויכול להיות שאם תסתכלו על דמויות סטטיות מהמשחק כמו שצירפתי כאן, הן ייראו לכם בכלל כמו חלק מהרקע.

לכן העצה שלי היא לשחק את המשחק דווקא על המחשב ולא על מסך טלוויזיה (אני אפילו לא בטוח כמה חלק הוא רץ על קונסולות חלשות יחסית כמו Switch), אפילו אם הוא גדול. יחד עם זאת כן אפשר לראות שהדמויות הפעם מעט יותר מפורטות, במיוחד במקרים הנדירים בהם המצלמה טורחת לעשות זום.

עברית על המסך

הסטודיו שפיתח את המשחק, Night School Studios נקנה על ידי Netflix שטרחה לתרגם את המשחק ל-30 שפות כולל עברית (גם המשחק הראשון זמין בעברית, אבל רק לאנדרואיד ו-iOS).

באופן כללי התרגום לא רע בכלל ומקל לעקוב אחרי כל מה שקורה על המסך, למעט אולי הממשק שמתעקש על תרגום לא ברור כמו "בקרות משחק" במקום Controls (מה רע ב"אמצעי שליטה?"). באותו אופן Collectibles מתורגמים ל"פריטי איסוף" במקום תרגום חופשי וקצת יותר הגיוני כמו "פריטים שמצאתם".

בתרגום בגוף המשחק מצאתי כמה טעויות של הקשר לא נכון (Come On תורגם כ"בחייך" במקום "בוא כבר") וטעויות של זכר ונקבה, מה שכנראה מעיד שהמתרגם לא ממש שיחק במשחק, אבל בגדול התרגום ברובו בסדר גמור.

לסיכום

הציפיות שלי מ-Oxenfree 2 לקחת את הסדרה קדימה לא ממש התממשו ותחושת "חלק מהחבר'ה" שתרמה לאטרקטיביות של המשחק הראשון בעיני לא ממש נמצאת פה. למעשה נהניתי הרבה יותר מ-Afterparty, המשחק השני של החברה שלא זכה לאותה קבלת פנים חמימה בקרב השחקנים.

יחד עם זאת, מי שאהב את הדיאלוגים והאווירה הכללית של Oxenfree המקורי ימצא ש- Oxenfree 2 הוא מספיק מעניין כדי להגיע לסוף שלו (המשחק לוקח בערך 4.5 שעות). אם יש לכם מנוי על נטפליקס ולא אכפת לכם לשחק על מסך קטן, אתם אפילו לא צריכים לשלם עליו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן