פינת האוצר הנחבא: תיאטרון הסוף הרע

לפעמים אני אוהב לשוטט ולמצוא משחקים קצת פחות ידועים, אבל שיש בהם בכל זאת משהו מיוחד ויוצא דופן.

בדרך כלל אני עושה את זה על פי כל מיני המלצות מהסיבה הפשוטה שבסטים יש נכון להיום משהו כמו 60,000 משחקים, ולכן גם אם היה אפשר לסנן אותם על פי מספר הביקורות החיוביות, זו הייתה יכולה להיות משימה כמעט בלתי אפשרית.

מה שכן אפשר לעשות באופן מפתיע זה לחפש משחקים בעברית בעזרת מסנן השפה. אחרי סינון של משחקים בלבד (משום מה Steam מראה גם פסקולים, OST), אנחנו נשארים עם משהו כמו 1,500 משחקים.

אבל לפני שאתם מתלהבים, כדאי לדעת שרוב המשחקים האלו הם משחקים שבהם רק הממשק מתורגם. כדי להגיע למשחקים שמורכבים מהרבה טקסט (כחלק מהמשחק הראשי או בונוסים שאפשר למצוא), צריך לחפש בעיקר באופן ידני.

אז מעבר לכל מיני משחקים מיניים, קווסטים שיצאו בגרסאות רימאסטר (כמו שוליית המכשף ואפילו The 7th guest) ועוד כמה משחקים ידועים יחסית (Grime, פיפוש מ-2021,"טודי וטופדי" ו-"יום פתוח"), מצאתי לפחות שני משחקים שלא הייתי מודע לקיומם (וכנראה שיש עוד)

הראשון הוא הוא "תיאטרון הסוף הרע" (Bad End Theater). לא תמצאו עליו ביקורות באתרים הגדולים, אבל עם מעל 5,000 ביקורות שרובן חיוביות, הבנתי שמתחבא כאן משהו מיוחד.

אגב, למפתח יש משחק נוסף בשם her tears were my light שכנראה יצטרך לחכות לפוסט הבא…

Visual   Novel עם טוויסט

"תיאטרון הסוף הרע" הוא באופן הכי מופשט Visual Novel עם גרפיקת 8 ביט בו אתם יכולים לבחור לשחק בתוך אחת מארבע דמויות: השליטה, הזוטרים (בפועל תשחקו רק בזוטר אחד), העלמה והגיבור.

לאחר כל סצנה, שמורכבת מגרפיקה סטטית עם טקסט, תוכלו לבחור אחת מבין כמה אפשרויות. אפשרות שמובילה לסוף (שהוא תמיד סוף רע) תהיה מסומנת בגולגולת.

נשמע פרימיטיבי להחריד? אז זהו, שיש כאן קאצ': מכיוון שהעלילה של כל דמות שזורה בעלילות של הדמויות האחרות, ככל שתצברו יותר סופים, כך תוכלו לפתוח יותר תכונות מוגדרות מראש לכל דמות ולהחליט כיצד  יתנהגו הדמויות שאתם לא משחקים איתן כרגע.

אלו יפתחו לכם עוד ועוד סופים אפשריים. יש בערך 40 כאלו שמתוכם 4 הם הסופים "האמיתיים".

כדי לדעת איך לפתוח סופים נוספים, תצטרכו להסתכל על עץ ההתפצלות של כל דמות. בעץ הזה תוכלו לראות את הבחירות שעשיתם ואילו עוד מסלולים נפתחו לכם דרך ההתנהגות של הדמויות האחרות. אם במסלול מסוים יש דמות אפורה, סימן שעוד לא הגעתם לסוף המתאים שלה כדי לפתוח את הנתיב הזה.

לעומת זאת, אם כל האייקונים במסלול צבעוניים ובסוף מופיעים סימני שאלה, סימן שיש סופים שאתם יכולים כבר לפתוח מבלי לקפוץ שוב לדמות אחרת.

זה נשמע קצת מסובך, אבל מרגע שמבינים את הרעיון (ולי זה לקח קצת זמן כי המשחק לא מסביר על העץ עצמו), המשחק הופך להיות די פשוט והאמת היא שגם לא ממש דורש יותר מדי חשיבה, אלא אם כן יש לכם זיכרון ממש טוב ואתם רוצים לנסות לפתוח עוד סופים בלי להסתכל בעצי ההתקדמות.

אבל האם זה אומר ש"תיאטרון הסוף הרע" הוא משעמם? לדעתי לא, האפשרות לדלג על סצנות שכבר ראיתם מאפשרת לגלות סוף חדש ממש מהר, לפעמים בפחות מדקה. מעבר לכך ככל שמגלים יותר ויותר סופים, כך מתגלים עוד צדדים והדמויות הופכות לעגולות יותר (אולי חוץ מזו של ה"גיבור" שהיא די שטוחה ומשעממת).

איך זה נראה בעברית?

בגדול התרגום לעברית הוא מצוין ובמהלך המשחק עצמו הטקסט גם מיושר לימין כמו שהוא צריך להיות (בתפריטים הוא עדיין מיושר לשמאל או ממורכז) והוא אפילו בפונט רטרו. נראה שהמתרגם האלמוני (swagster2000) הצליח לשמור על השילוב שבין סרקזם, רצינות וסלנג לאורך רוב הזמן.

אגב, לא ביליתי עם המשחק יותר מדי באנגלית, אבל יש בו בעיקר תיאורים גרפים, פחות מילים גסות וקללות כפי שהוא טוען.

למרבה הצער יש בתרגום בעברית גם כמה טעויות שגורמות לטקסט ליד כמה אייקונים בודדים בעץ ההתקדמות להתייחס לדמות הלא נכונה, כך שנאלצתי לעבור לאנגלית כדי להבין איך לפתוח את הסוף הספציפי. לאחר מכן חזרתי לעברית מכיוון שהמשחק לא הסכים לדלג על הטקסט באנגלית שכבר ראיתי בעברית…

למה כל כך הרבה אנשים אוהבים את המשחק?

בלי לחשוף יותר מדי לגבי מה שקורה בסוף האמיתי של המשחק (ולא צריך לפתוח את כל 40 הסופים כדי להגיע אליו), יש בו כמה אמירות מעניינות על משחקי RPG וכמה סצינות META לא רעות בכלל. לא ברמה של Undertale או Pony Island (בכל זאת המשחק הרבה יותר פשוט), אבל שווה להגיע לשם, זה לא אמור לקחת לכם יותר משעה וחצי.

בקיצור, מומלץ. יש גם גרסת מובייל מתורגמת משם לקחתי את התמונות.

עמוד המשחקי בסטים (36 ₪)

המשחק בגוגל פליי (16 ₪)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן