נעים להיזכר – זומביט

נעים להיזכר – זומביט

זומביט נוצר במקור כיוזמה משותפת של הטלוויזיה החינוכית וחברת כ.פ. עיתונות ותקשורת (שהוציאה גם את עיתון הילדים ‘כולנו’). במהרה התברר כי זומביט יכול להתהדר בכל תואר חוץ מאשר חינוכי, כלומר, בדיעבד התברר שאין שום קשר בינו לבין התוכנית המיתולוגית.  בזומביט לא היו רק משחקי מחשב ,אלא גם סיקורי מוזיקה, אינטרנט, מערכות הפעלה ואפילו פילוסופיה. הכתיבה התאפיינה בהומור שלעיתים היה בוטה למדי, עוד מאפיין שהוציא את זומביט מנישת הילדים והנוער. זומביט שרד לא מעט זמן, החל מאמצע שנות ה90 ועד לתחילת שנות ה2000.

המשחקים אולי לא היו העיקר, אך הם בהחלט תפסו מקום חשוב. לכל ביקורת נלוותה כותרת יוצאת דופן (סימס הפכה למשפחת סימאוני) והציונים לוו בהערות דומות. אגב, את ציון המשחקיות (Gameplay) המוכר לרובינו החליף ציון לממשק שבעצם יוצר את המשחקיות.

לזומביט היה גם קומיקס בשם זומ X שעסק קונקרטית במשחקי מחשב (ולא הציג סתם ילד משועמם שקיבל גיים בוי ליום ההולדת, עיינו ערך ויז). באחד הטורים גורדון פרימן מאשים את המשחק Outcast בכך שהוא מעז לא לתמוך במאיץ גרפי, אך השופט ג’יאברש טריפווד נאלץ לדחות את התביעה מכיוון שהמשחק הבא בסדרת אי הקופים (שהוא הגיבור הראשי בה) הולך להיות בעצמו תלת ממדי…

משחקים רעים במיוחד זכו להיכלל במדור ‘בקצרע’. הסיקורים לא ממש היו רציניים ונועדו פשוט לעשות צחוק מאותם משחקים אשר הגיעו מחברות סוג ז’ ואף אחד לא רצה לשחק בהם. כזה הוא למשל BoaBite שסנייק 2 נראה לידו כמו חידוש מדהים.

המדורים אשר לא עסקו במשחקים היו פחות או יותר קבועים ולכל אחד מהם הוצמד כתב. הנה כמה מהיותר מעניינים :

השריטה – המדור הוקדש לתוכנות לא מוכרות המסתובבות ברשת כמו למשל Easyheb שכל מי שהתעסק מעט עם עברית ברשת בתקופה ההיא הכיר אותה.

אנטי – אחת ההברקות הגאוניות ביותר לדעתי, כל תפקידו של המדור היה למעשה לקחת את הכתבות שפורסמו באותן גיליון ולהציג להן דעה מנוגדת או לועגת. למשל, באחד הטורים אנטי מעיר את תשומת ליבנו שאותו בחור שכתב על GTA שהוא אלים מדי, המליץ בחום על Quake 3 כמה עמודים לאחר מכן…

סחף דיגיטאלי – המדור כלל הגיגים כללים על עולם המחשוב, למשל כאשר ישרקום נמכרה לISDNET והאחרונה נמכרה לבזק בינ”ל, המדור תהה מה יהיה על הגולשים המסכנים אשר עלולים למצוא את עצמם באותו מצב של יונה הנביא שנבלע פתאום על ידי דג ענק. משום מה, היום זה נשמע לא פחות רלוונטי… במקרה אחר המדור תהה מה רע בבחורה שמתעדת את חייה הבנאליים עד מאוד  עצמה 24 שעות ביממה במצלמת אינטרנט ? הר כולנו.  ראוי להזכיר שבתקופה ההיא ‘האח הגדול’ היה רק שם של ספר…

בכלל, העיסוק באינטרנט בזומביט היה נרחב מאוד יחסית לתקופת הפרה – ווב 2 ולעיתים הוצגו דעות מפתיעות שיתבררו מאוחר יותר כנכונות. למשל, באחת הפעמיים נכתב כי לרשת יש פוטנציאל עצום בכל מה שקשור לחינוך ולמידה בקבוצות, אך מערכת החינוך הפורמאלית מעדיפה להתעלם מכך . היום כל תלמיד יסודי יודע לגשת לויקיפדיה , ולכל סטודנט (אני מקווה) יצא לעשות לפחות קורס אחד דרך הרשת…

מכיוון שזומביט היה מגזין עצמאי למדי, הוא לא חשש להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה. באחת מכתבות המערכת המיוחדות נידון מצב הפיראטיות הגואה בארצנו. הכתבה  עסקה בתופעות כגון מכירת מחשב חדש עם משחקים מותקנים מראש כ’עסקת חבילה’ ואף צורף אליה מילון (!) עם מושגים לגנב החובב , מוכרים (warez) ופחות מוכרים (dupe).

לסיום, זומביט חזה בעצמו את הסוף הידוע מראש של עיתונות הגיימינג המודפסת ואף עימת את שני האתרים הראשונים בתחום זה : גיימר ו – Vgames זה מול זה.

עצוב לגלות כי מרשימת הכתבים המפוארת של זומביט לא נותר היום כמעט שום שם בולט. חבל, לדעתי אם  זומביט היה עושה את המעבר מהדפוס למסך המחשב בזמן המתאים , הוא בהחלט יכול להיות אחד מהאתרים המרעננים והמעניינים ביותר ברשת הישראלית!

עדכון :כנראה שכן היה קשר מסוים בין העיתון לתוכנית, לפחות בשלב הראשון , כפי שניתן לראות באתר של הטלווזיה החינוכית

14 Comments

  1. אני ראשוןLOL
    כן, גם אני זכיתי ליקרא מגזין אחד של זומביט, היה מגניב ומרענן יחסית לאותה תקופה.
    משהו צריך לבדוק מה קורא אם הכותבים, אולי חלקם עדיין בתחום…

    mek31
  2. אני עדיין בשוק מזה שהזכרת את הקומיקס שלי. מחמיא מאוד, אנלא חושב שיש לי העתק שלו אפילו 🙂

    אם זה באמת מעניין מישו, אני כרגע לומד בבצלאל ומצייר כלמני נגני בלוז באקריליק כשיש לי זמן.

    נורא מסקרן אותי מה עלה בגורלו של העורך, דורון פרידמן. אם אני זוכר נכון, בימיו האחרונים של המגזין חלק גדול מהכתבים היה לא אחר מאשר דורון בשם בדוי. בפעם האחרונה שבדקתי הוא חבר לראש1 או משו.

  3. וואי, הפוסט הזה הזכיר לי נשכחות.
    אני מאמין שעדיין יש לי עמרה לא מבוטלת של גליונות זומביט מהתקופה שהייתי מנוי (עד הגיליון האחרון, אני מאמין) – אכן פיסת היסטוריה ישראלית =)

  4. אחחח אלו היו ימי תמימות יפים.
    אני כתבתי בעיתון וגם הייתי תחקירן ועוזר הפקה של זומביט – תוכנית הטלויזיה.
    התחייבנו אז להקליד הכל במעבד תמלילים נוראי, היות ו-WORD לא היה קיים באותם הימים.
    את הכתבות היינו צריכים למסור ידנית על דיסקט 3.5 אינטש לעורכת – נאורה. כל הקודם בהכנת כתבות זכה – היינו חבורת ילדים לפני ואחרי צבא.
    עד לפני כמה שנים שלושה ארונות ענקיים של דיסקים עם משחקים מהתקופה ההיא עיטרו את חדרי. חלק מהמשחקים ההם שהיה בהם תוכן של ממש במקום הפירוטכניקה שיש במשחקים של היום.
    או שאולי קצת הזדקנתי מאז…

    יניב פלדמן
  5. אני זוכר את הפריחה הגדולה של זומביט. בשיאו, הוא היה ה”ידיעות” של מגזיני המחשבים – מה שנקרא המיינסטרים.

    אני זוכר גם שבימים שזומביט יצא לאור , העורכים והכתבים התארחו באולפן המיתולוגי של זומביט – התוכנית – היו איזהה חמישה מחשבים בשורה והיו מצלמות שצילמו את הצגים מלמעלה – וואו , איזו נוסטלגיה !

    אני חושב שזאת הייתה טעות היסטורית של זומביט , וויז ויתר מגזיני האינטרנט שלא ידעו למנף את ההצלחה שלהם בעיתונות המודפסת לאתר תוכן מחשבים אמיתי, לפני שהכרישים הגדולים נכנסו לשוק (היו כאלו נסיונות אבל זה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי) . כי בסה”כ אין היום שום אתר אינטרנט בעברית שקרוב לרמה שלהם.

    חבל גם שאין אתר הנצחה לפעילות הענפה של ירחוני המחשב, למרות שהיא מאוד דומיננטית בשנות ה90 .

    א
  6. אני חושב שאתר הנצחה לא יכול לפעול בלי סריקות של גיליונות מלאים, וזו כבר שאלה של זכויות יוצרים. בחו”ל יש אתרים כמו Retro Mags , אבל אני חושב שמדובר באתרי שיתוף קבצים לכל דבר : יש להם כל מיני חוקי התיישנות על דעת עצמם…

  7. באמת היית מאוד מוכשר, אלירן. ויצא לי לראות פה ושם שרק השתבחת עם השנים.

    ולכל האחרים – תודה על הפירגון. זה באמת מחמם את הלב.

    זו בהחלט היתה תקופה תמימה ונטולת מעצורים.
    לא הייתי מעז לחזור היום על דברים שעשינו אז, במיוחד לקראת הסוף.

    דורון

    דורון פרידמן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.