מי מכיר את Poets of the Fall?

Poets of the Fall היא להקת רוק פינית ששרה באנגלית ויש לה קשר עמוק עם תעשיית משחקי המחשב והוידאו. למעשה, השיר שחשף אותה לציבור הוא "Late Goodbye" מכתוביות הסיום של Max Payne 2. מעבר לכך שמדובר בשיר לא רע בכלל, מדובר גם באחד השירים הבודדים שנכתבו במיוחד עבור משחק מחשב, להוציא את השירים שיש בחלק מהמשחקים של סגה שהם ברובם שירי פופ פשוטים מאוד  (שכבודם במקומם מונח).

אני אישית נחשפתי ללהקה מהסוף להתחלה דרך שיר הפתיחה של Rochard שמדגים בצורה מאוד יפה את הרפטואר הרחב של הלהקה ולמעשה לא הייתי מנחש שמדובר כאן בלהקה פינית ולא בזמר קאנטרי אמריקאי עלום שם (לצערי לשיר הזה אין קליפ) :

בדיעבד, הסתבר לי שמי שכתב את המוזיקה לשאר המשחק הוא "קלידן המקלדת" (keyboardist) של הלהקה שמכנה את עצמו Markus “Captain” Kaarlonen, או בקיצור "קפטן". במקרה של Rochard, חלק גדול מהמוסיקה נשמעת כמו שילוב בין סטאר וורס לבין המוזיקה האלקטרונית של שנות השמונים, לפני שהסרטים באותו עשור הצליחו לחרב אותה לחלוטין… הרצועה הכי אהובה עלי היא Space Derbis, שהיא בעצמה רמיקס של רצועה אחרת שנוצרה בכלל על מחשב האמיגה 500 המוגבל : (ניתן לשמוע את המקור כאן)

בהמשך נתקלתי בעוד כמה שירים של הלהקה ב – Alan Wake. הפעם הם התעלו על עצמם ויצרו סוג של להקה פיקטיבית בתוך המשחק שקוראת לעצמה old gods of asgard. שני שירים במשחק משויכים ישירות ללהקה הזו, ודווקא השיר הטוב יותר לטעמי, War, משויך עדיין ל – Poets of the Fall, אולי בגלל שהוא יצא גם באחד מהאלבומים של הלהקה עצמה. יש לו אפילו קליפ די נחמד, ובניגוד לקליפ ממקס פיין 2, הפעם הם בחרו בשחקן שבאמת נראה כמו וויק :

שיתוף הפעולה עם Remady המשיך גם בספינאוף American Nightmare, שם יש ללהקה שני שירים. הנה הקליפ לשיר הסיום, והפעם הוא כולל קצת ספוילרים.

מה בארץ?

אם להודות על האמת, בארץ לא ממש מכירים את הלהקה. בהתחלה רציתי לקנות את אחד הדיסקים שלהם בקופסה כדי להעביר אותו ל – MP3 באיכות הכי טובה . בשלושת חנויות המוזיקה המתמחות בתל אביב : דיסק סנטר, דיסק קלאב והאוזן השלישית המוכרים בכלל לא הכירו את הלהקה. אחד מהם אמר לי שזה שהלהקה מצליחה מאוד בפילנד וגם שרה באנגלית עדיין לא אומר שיכירו אותה בארץ. הייתי יכול לקבל את זה, אבל לא חסרות להקות זרות שמוכרות בארץ כמו למשל רמשטיין, והם אפילו לא שרים באנגלית….

אבל אל דאגה – עדיין אפשר להוריד את האלבומים שלה בצורה חוקית דרך עמוד הדיסקורגפיה וחנות Digistore, זה יוצא בערך 55 ש"ח לכל אלבום (11 יורו). מבחינת DRM, אפשר להוריד כל שיר חמש פעמיים בפורמט MP3 של 245 KBPS או בפורמט FLAC איכותי יותר. נכון, זה לא ה – DRM הכי הוגן שראיתי, אבל זה עדיין הרבה יותר טוב מזה של  האתרים הישראלים.

האזנה נעימה!

One comment

  1. פינגבק:אלבומים בהשראת משחקים – המצעד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.