ארכיון הקטגוריה: סדרות טלווזיה

זבנג! – המשחק – הריאיון

Corbomite Games מוגדרת כחברה צעירה ,חדשנית, ובעיקר ישראלית, העוסקת בפיתוח משחקי מחשב בעלי תוכן ועלילה עשירים אשר פונים לקהל יעד רחב, אך באותו זמן מנצלים נישות חדשות בשוק. משחקי החברה נועדו לגרום לכם לצחוק ולהנות , ולא דווקא לכסח את כל הסביבה באמצעות פיצוצים מרשימים…

עד כה החברה הכריזה על שני משחקים המבוססים על סדרות קומיקס של אורי פינק : זבנג ופיצה מורגנה. פיצה מורגנה הינו ספר קומיקס העוסק בפיצריה הנמצאת בעולם מבוסס כשפים שאסור כי יתגלה על ידי עולמנו שלנו . את זבנג אין צורך להציג, מדובר בקומיקס הפופולארי ביותר בישראל שרץ כבר שנים רבות  במעריב לנוער, במעריב לילדים ובסדרת ספרים וחוברות עצמאיים. המבוגרים שביננו יזכרו גם את סדרת הטלווזיה שהפכה במשך הזמן לקאלט וקיבלה תשבוחות אפילו ממאיר שניצר (!).

גרסת הבטא של זבנג יצאה יחסית מזמן (זו שבסרטון), אך מכיוון שהיא זמינה באנגלית בלבד, נשארתי עם יותר שאלות מתשובות, ועל כן פניתי לראיין את עודד שרון, מנכ"ל החברה אשר מגדיר את עצמו כמעריץ מספר 1 של זבנג בארץ :

קודם כל, נראה לי שהשאלה הכי מתבקשת מצד המעריצים, לפחות, היא האם אורי פינק שותף בכתיבת התסריט ובכלל, כמה אנשים עובדים על המשחק בפועל?

אז ככה. זבנג כרגע נמצא בעדיפות שנייה אצלנו. אנחנו מפתחים את פיצה מורגנה ביחד עם אורי פינק .העבודה זהה לזו שנעשתה פרק הפיילוט של זבנג – מה שיש להורדה באתר. אנחנו 14 איש ,מתוכם ליבה פעילה יותר של 5 אנשים.

לכל שועל קווסטים ותיק ברור כי זבנג מתאימה מאוד למשחק מרובה דיאלוגים וחידות שיכול להעביר הומור בצורה מצוינת… אבל האם לא מדובר בסיכון מקצועי בימים שבהם הז'אנר הזה עומד בפני סכנת הכחדה? ומה בדבר השיווק לחו"ל שם הסדרה כמעט ואינה מוכרת?

ההפך, היום יש יותר הזדמנות למפתחים קטנים להשתלב יפה בנישה כמו זו של משחקי הרפתקאה. יש הרבה ביקוש עדיין למשחקים האלה למרות המפיצים הגדולים מתעלמים מהז'אנר.
בשנים האחרונות יש ממש עליה מטורפת בכמות המשחקים שיוצאים ונמכרים.התכנים בסדרה עצמה הם אוניברסליים, מדובר על האינטראקציה של תיכוניסטיות : בנים, בנות, סקס, רוקנרול, גלישה , בית ספר חברים, וכו'. השיווק של הסדרה בחו"ל יעשה כמו שיווק של כל משחק מחשב שלא מבוסס על תוכן מוכר, אלא מוכר בזכות זה שהוא טוב.

בהקשר הזה, התכנון הוא אפיזודי כמו נניח סאם ומאקס? ומה בנוגע לשיטת ההפצה והמודל העיסקי? האם המשחק ימכר בקופסה, בהפצה דיגיטאלית או מבוסס פרסום? זו נקודה שעולה הרבה פעמיים בדיונים האחרונים על פיראטיות, במיוחד בארץ…

אפיזודי כמו סם ומקס , למען האמת הולך להיות לנו שיתוף פעולה איתם  (TellTale Games). שיטת ההפצה זהה לשלהם :
קודם אינטרנט ,ואז קופסא אחרי שהעונה מוכנה.

אני חייב להודות שהתרשמתי מאוד מהעיצוב האומנותי של הרקעים וקטעי המעבר, אבל מה בנוגע למודלים התלת ממדים? עם כל הכבוד, הם נראים מעט מיושנים. אני מניח שאתם פונים בין היתר גם לשחקנים מזדמנים / קאז'ואל שאין להם את החומרה הכי חדשה…

כן אתה צודק.אנחנו כל הזמן משתפרים,ובמשחק הבא המודלים יהיו יותר קלים. מה לעשות שהתעשייה של משחקי המחשב בארץ לא מפותחת מספיק וקשה למצוא תלתיסטים (מומחי תלת ממד) טובים בארץ. אנשים אוהבים את המשחק כמו שהוא למרות שהוא לא מלוטש. בסופו של דבר , אנחנו לא מצפים להגיע לעשרות מיליוני אנשים כבר עם המשחק הראשון, כמו משחקי ה AAA, גם פחות יהיה טוב.

מי לגבי המדובבים בעברית? שמות מוכרים? סנדי בר 😉 ? מה לגבי פס הקול? גל ואחותי הצולעת הולכים טוב מאוד עם רוק!

אין לי מושג  מי ידובב את הדמויות כרגע ,אבל אנחנו ננסה להגיע אל מדובבים מוצלחים דבר ראשון ומפורסמים דבר שני. ניסינו לפנות לאחת מחברות המוזיקה לגבי ייצוג של להקה מסוימת, אבל לא זכינו לתשובה, אז בנתיים לא נוכל לקדם להקות ישראליות בחו"ל. לכן, לגבי זה, עוד נראה :-).

הבנתי שכרגע אתם מפתחים שני משחקים , האם התכנון העתידי הוא להישאר נאמנים לקומיקס? חשבתם לעבוד עם יוצרים נוספים כגון דורית מיה-גור (פלאפלמן) או עופר זנזורי (אדירי התכלת) ?

יש תכנון לעבוד עם דורית על משחק של פלאפל-מן, ואני מכיר את עופר אבל עוד אין שום דבר באופק למרות שיש דיבורים על זה.

ותן לי לסיים בשאלה הכי מעצבנת :D, יש תאריך יעד משוער לאחד משני המשחקים? או שכמו תמיד  – ? When it's done

לגבי זבנג, אין.פיצה מורגנה – בקרוב , ההכרזה ממש בימים הקרובים!

עדכון : והנה ההכרזה

ותנו לי רק להוסיף את התרשמותי האישית לטובה .  אחרי הכל קווסטים במתכונת כזו כבר הוכיחו את עצמם בעבר, ואם סדרה כמו פיפוש שלא הייתה מבוססת על דמות ידועה הצליחה ובגדול, אין ספק שזבנג בגרסתו האינטראקטיבית לא תעשה את אותו הדבר בארץ! לגבי חברינו מעבר לים – זבנג,  מבוססת ברובה על דמויות סטריוטיפיות ומוקצנות, ובלי להעליב אף אחד, זה בדיוק מה שהאמריקאים אוהבים (Family Guy, The Simpsons), כך שאולי באופן יוצא דופן,הפעם המשחק הוא זה שיקדם את הקומיקס, ולא ההפך!  אני מבטיח לעצמי לא להסתפק רק בדמו!

נ.ב

תודה לVgames, אכן צריך להיות סימן קריאה אחרי 'זבנג'

התוכן הוא המלך?

בזמן האחרון רואים יותר ויותר בלוגים עצמאיים בתחום הגיימינג, ולעומת זאת כמות התכנים המקורים באתרים הגדולים מצטמצמת פר אתר. כבר לא מפליא לראות כתבות הנלקחות כפי שהן באמצעות רישיון שימוש חופשי (Gamer) או תקצירים של פוסטים קיימים (Vgames). חלק מהסיבה היא כלכלית, אבל חלקה היא גם פועל יוצא של אופי הגולשים בשנים האחרונות.

למה אני מתכוון? נסו להקליד את המילה 'משחקים' בגוגל. כמה אתרים עם תוכן של ממש תראו בעמוד הראשון אחרי שתורידו את וואלה ונענע? אני אחסוך מכם את החיפוש,0! היום כשמשחק פופולארי הוא לא דווקא כזה שצריך לקנות, אלא אפשר לשחק אותו ישירות במרחק כמה קילובייטים,אין שום סיבה פרקטית לכתוב עליו ביקורת ארוכה, במיוחד כשקהל היעד מורכב ברובו מבני נוער וילדים.

אפילו הביקורות על משחקים חדשים המתוכננים לקהל הכבד של הגיימרים עוברות יותר ויותר לפורומים, ולמרבה האירוניה, לא אחת מדובר בפורומים הנמצאים באותם אתרים שבהם ניתן להוריד את המשחקים החדשים באופן פיראטי (מה שיותר מצחיק שמי שמפרסם בהם קישור פיראטי נחסם כי הוא פרסם בפורום הלא נכון…) , ממש עסקת חבילה. אני באמת לא מבין גדול בסוציולוגיה, אבל הרשו לי לנחש שאחת הסיבות לכך היא באמת חילופי דורות. אם תחזרו אפילו שלוש שנים אחורה, תגלו משחקי און ליין ומשחקי קאז'ואל הרבה פחות נגישים ומורכבים. במחשב הפנטיום 4 הישן שלי כמה וכמה משחקים של New Grounds פשוט רצו בצורה איטית להחריד. גם לאתרי השיתוף היה קצת פחות כוח כשבRapidshare מגבלת המקום אפילו לא התקרבה ל300 מגה כמו היום ובאימיול היית צריך להוריד כמה ימים טובים כדי לקבל קרדיט…

התוצאה היא שיותר ויותר אתרים גדולים עוברים לספק לגולשים בדיוק את מה שהם רוצים, משחקים , פורומים וטוקבקים, ואם האתר הוא אתר משחקי פלאש, לא בטוח אפילו שהוא יצטרך את שתי התוספות האחרונות…

הנקודה שיותר מטרידה אותי בקשר לכלל האתרים היא האם מישהוא עדיין נהנה מזה? אני חושב שאפשר להגיד בפה מלא שממש לא בטוח. כשמעלים לאתר משחקי פלאש משחק ועוד משחק בלי משוב, אני בספק כמה הנאה או סיפוק יש בזה. ההוכחה? קחו את האתר טורק, המתרגמים באתר כל כך כעסו שכולם מורידים ואף אחד לא מגיב, עד שהם פשוט צרפו תמונות מסך המראות (לדבריהם) את היחס המזלזל (רק 7 מתוך 150 גולשים טרחו להגיב…). התחושה שלי היא שבמקרים רבים מאוד השיקול הוא כלכלי גרידא, ו'באנו לעבוד, לא להנות' הוא תירוץ יוצא מן הכלל…

ולמה זה כל כך מטריד? משום שזה פותח פתח לחוסר מקצועיות של בעלי אתרים שמנסים לכפר על כך באמצעות עיצוב או מילות מפתח מפוצצות. וגם לזה יש לי דוגמה : אחד ממנהלי האתרים הגדולים בתחום משחקי הפלאש שאל אותי אם יש לי באתר "משחקי גיים בוי". ניסיתי להסביר לו שגיים בוי זו פלטפורמה ולא סגנון , עד היום אני לא ממש בטוח שהוא הבין על מה אני מדבר…  :-/ . ובסופו של דבר, אם נחזור לשניה לפיסקה הראשונה, כשתחפשו את המילה משחקים בגוגל, תקבלו בדיוק אתר כזה, אתר בלי נשמה…

והנה סוף סוף אני מגיע לפתרון… בהחלט אפשר לשלב מקצועיות וכתיבה איכותית, ובאותו זמן למשוך גולשים שהצד הזה פחות חשוב להם. כמה נקודות שאולי כדאי לחשוב עליהן :

  • סיקור של משחק פלאש לא אמור להיות באורך של חמישה עמודים, אבל גם לא באורך של שתים וחצי שורות. בעזרת מיקום נכון של הסיקור כלפי אפשרות הטוקבק, אפשר "להכריח" את המשתמשים לראות את הטקסט. כולנו יודעים שישנם משחקי פלאש ששמים את רוב המשחקים ה'רצינים' בכיס הקטן. (סדרת grow).
  • תחרויות! כן, קראתם נכון. כמו שהיו פעם תחרויות הכתב הצעיר, אפשר לעשות תחרות דומה, רק שהפעם הנושא יהיה כתיבה איכותית על משחק מסוים .
  • שילוב בלוג באתר, למעשה הדבר כבר נעשה בלא מעט אתרים, אף אחד לא מצפה לקבל תשלום על בלוג (חוץ מ – Velvet אם אני לא טועה), ואף אחד ,אני מקווה, לא ירגיש מרומה אם לא משלמים לו פר פוסט…

הרעיון הזה, אגב, לא מוגבל רק לתעשיית האינטרנט. קראתי לא מזמן במוסף התרבות של מעריב דעה על כך שאחת הסיבות לכך שארז טל משקיע את עצמו בג'יפה של האח הגדול היא כדי שיוכל להמשיך ולהנחות תוכניות איכות כמו 'איפה צדקנו'.

ואגב, כל העניין הזה מתקשר, מה לעשות, לעובדה שאנשים קוראים היום פחות, ושאני אומר לקרוא, אני לא מתכוון רק לספרים. ואולי אם נקרא קצת יותר, נעשה קצת פחות שגיאות כתיב (ובעיקר תחביר) בטוקבקים.

משחקים בסאות'פארק (זהירות – ספוילרים!)

אם נתעלם מכל הסדרות המבוססות על משחקי מחשב , כל התוכניות של G4 (רשת העוסקת אך ורק בגיימינג ובעבר סיפקה תוכן לTechTV וערוץ המשחקים של יס), הרי שנראה כי הסדרה הכי פופולארית שעוסקת באופן כמעט קבוע בעולם משחקי הוידאו והמחשב היא ללא ספק סאות'פארק. סאות'פארק תמיד פנתה לצעירים ועשתה צחוק כמעט מכל דבר בתרבות הפופולארית , אבל קשה לחשוב על סדרה אחרת שבה שני פרקים שלמים תוכננו כפארודיה על משחקים מפורסמים. אוקי, המשחק של משפחת סימפסון מאוד מתקרב לזה מכיוון שכל הסרטונים בו מבוצעים על ידי  המדובבים המקוריים ,אבל בסך הכל מדובר עדיין במשחק שתוכנן ברובו על ידי EA.  בסדרה עצמה אמנם יש לא מעט התיחסויות למשחקים  (כמו הפארודיה על GTA), אבל מעולם לא היה פרק שעסק אך ורק בנושא.

שני היוצרים של סאות'פארק , טרי פארקר ומאט סטון אמרו בריאיון אחד לפחות שהם פשוט אוהבים משחקי וידאו כבר מתקופת המגה דריב, ואם הם מראים משחק וידאו בתוכנית, זה לא בשביל לעשות פרסומת, אלא פשוט כי זה מה שיש להם בראש באותו הרגע. ולמרות זאת, הם מנסים לא לעצבן אף חברה… (עובדה מוזרה בפני עצמה…) . בנוסף, הם ידועים כחובבי התרבות היפנית ואף שרים ביפנגלית (שילוב של יפנית ואנגלית בליווי טעויות דקדוק צורמות) בכמה מן הפרקים, ולכן רוב ההתיחסויות למשחקים בעונות הראשונות מבוססות על משחקים יפנים (שהם , מה לעשות, רוב משחקי הוידאו!). שנתחיל?

מגה מן – עונה ראשונה פרק 10 : דמיאן, עונה רביעית פרק 2 : פיית השינים 2000

קארטמן פוקד על כל מי שבא ליום ההולדות שלו להביא לו מתנה. קני, סטן וקייל מתבקשים להביא בובות ורכבים של מגה מן בצבעים שונים כדי שהם יהפכו לאולטרא מגה מן.  חכו שניה… חוץ מהקטע שמגה מן מחליף צבעים, זה נשמע יותר מדי כמו פאור ראנג'רס! ואתם צודקים : בפרק נוסף בעונה הרביעית שבו החבורה מנסה לפרוץ לבית של ילד עשיר, הם רואים בחלון שלו פוסטר שקארטמן מתייחס אליו כפוסטר של מגה מן. כשהפוסטר המדובר מופיע לשניה, מסתבר שהקסדות מזכירות דמויות מסדרה יפנית אחרת עם רעיון דומה מאוד – חיבור של כל הגיבורים ביחד כדי להפוך לגיבור אחד חזק מאוד.

חייבים להודות שקצת קשה להבין מה הולך פה : אם מאט וטארי אוהבים משחקי וידאו? איך הם הצליחו לעשות טעות כל כך גסה? המתחכמים יגידו שהם מכירים טוב מאוד את מגה מן, ושבעצם היה פה ניסיון להראות עד כמה הילדים לא באמת מבדילים בין הדמויות השונות שמוכרים להם, אבל זה נשמע קצת מופרך ,לא? ההסבר היותר הגיוני הוא שהם באמת לא מכירים את מגה מן, אבל השם נשמע להם כמו משהוא יפני שאפשר לשלב בעלילה (ובזה הם צדקו ,אפילו שמגה מן נקרא ביפן רוקמן). את ההשערה הזו אפשר לחזק אם לוקחים בחשבון את העובדה שמדובר בפארודיה, ופארודיות תמיד משלבות משחקי מילים ושמות.

פוקימון – עונה שלישית פרק 10 :צינפוקומון

אחד הפרקים המצחיקים ביותר בתולדות הסדרה שאף היה מועמד לפרס האמי בשנת 2000. משחק חדש משגע את הילדים : צינפוקומון , המטרה היא לאסוף את כל הצינפוקומון ולהפוך לצינפוקמון מאסטר ! גם מי שלא שיחק במשחק וידאו מימיו יזהה מיד את ההקשר המאוד ברור לסדרת פוקימון של נינטנדו.  כמובן שסאות'פארק לוקחת את העניין צעד אחד קדימה : במהלך הפרק מסתבר כי החברה היפנית מתכננת להעביר את הילדים האמריקאים שטיפת מוח כנגד אמריקה באמצעות בובות הצינפוקומון. הילדים מתחילים לדבר יפנית וחלק מהם אפילו הופכים לטייסי קאמיקאזה בפרל הרבור! הפתרון מגיע רק כאשר ההורים מבינים שאם הם יתחילו לאהוב את הצינפוקומונים, הם יפסיקו להיות מגניבים כל כך :-).

המילה 'צינ' ביפנית מתייחסת לאיבר המין הזכרי, ובמהלך הפרק היפנים מסבירים כי אחת הסיבות שהם מקנאים באמריקאים היא שיש להם איבר מין (Penis) כל כך גדול!  חוץ מפארודיה עוקצנית על הסדרה עצמה, מופיע גם משחק וידאו שהקונסולה שמפעילה אותו נראית מאוד דומה לנינטנדו 64, אך מדובר במשחק אקשן מפגר , כשהמשחקים האמיתים של פוקימון לנינטנדו 64 היו בדרך כלל משחקי מכות משולבים עם אלמנטים של RPG (סידרת הStadium). הצינפוקומונים עצמם מתוארים כחיות מהעולם האמיתי, בדיוק כמו הפוקימונים, וגם הם נשמעים ונראים מגוחכים למדי .בין היתר אפשר למצוא את 'פינגוין' שמזכיר … פינגוין! ואת 'שוו' (Shoe) שמזכיר… נכון,  נעל!

אגב, ככל הידוע לי, נינטנדו או The Pokemon Company מעולם לא הגיבו על הפרק.

משחקי מכות יפנים – עונה שמינית פרק 1 – כיף עם כלי נשק (Good Times with Weapons)

עוד פרק מוצלח במיוחד, פארודיה על סרטי האנימציה היפנים (האנימה). החבורה מצליחה להשיג כלי נשק יפנים (הם אומרים למוכר שההורים שלהם מתו) ויוצאת לקרב עם ילדים אחרים מהסדרה, ובראשם באטרס שמשחק את האלטר אגו שלו , פרופסור כאוס.  כל אחד מהילדים יוצר לעצמו דמות דימיונית עם נשק וכוח מיוחד. (קארטמן רוצה שהכוח שלו יהיה לקחת את כל הכוחות האחרים…). אחת הסיבות שהופכות את הפרק לגאוני כל כך היא שכאשר הילדים מדמיינים , הסדרה עוברת מהאנימציה הרגילה שלה לאנימציה יפנית עם דמויות גדולות ומפורטות (כמו שאפשר לראות בתמונה). לעומת זאת, כשאנשים מבוגרים רואים אותם, האנימציה חוזרת למצב הרגיל שלה, עובדה שכמובן מהווה מקור להרבה מאוד רגעים מצחיקים.

יש הרבה מאוד ספקולציות לגבי השאלה אילו דמויות אמיתיות שימשו השראה לדמויות בפרק, אבל כמעט כולם מסכימים על כך שהדמות של קארטמן (בולרוג) מזכירה את באלרוג מסטריט פייטר 2 וזו של קני (בלי שם) מזכירה את ריידן ממורטל קומבט. לגבי שאר הדמויות, אני אתן לכם להחליט.

Sony PSP – עונה תשיעית פרק 4 – החברים הכי טובים לנצח

הפעם התזמון היה כמעט מושלם – הפרק הזה שודר כשבוע לאחר שקונסולות הPSP הגיעה לארה"ב. קני הוא הראשון שקונה את הPSP בסאות'פארק ומתמכר אליו בצורה מוחלטת (למורת רוחו של קארטמן שמגיע מאוחר מדי לחנות) : הוא משחק 24 שעות ביממה כולל בלונה פארק באמצע רכבת הרים, אך כשהוא מגיע לשלב 60 דורסת אותו נהג משאית שמשחק בPSP באותו משחק ולא שם לב לדרך… כשקני מגיע לגן עדן מתברר לו שהPSP נוצר בעצם ע"י אלוהים והמטרה הייתה למצוא את שחקן הPSP הטוב ביותר על כדה"א כדי שהוא יוכל לנצח במלחמה האמיתית נגד צבאות הגיהנום של השטן (כי רק המורמונים הולכים לגן עדן 😛 ). קני מקבל את השליטה על PSP מזהב שמתרגם את הפקודות של המקשים לפקודות אמיתיות ונאמר לו שהוא בעצם כמו קיאנו ריבס (הפרק הוא כמובן פארודיה על קונסטנטין) . העלילה מסתבכת כאשר הרופאים מצליחים להחזיר את קני לחיים, ומכאן הפרק מתחיל להתעסק בשאלה של המתת חסד  כתגובה למקרה של טרי שייבו , וזה כבר לא ממש קשור לעניין שלנו.

זו הפעם הראשונה בתולדות הסדרה שבה מתייחסים למשחק וידאו בשם האמיתי שלו, זה גם הפרק הראשון שזוכה בפרס האמי לשנת 2005 (עד אז זכו רק סדרות האנימציה של מאט גריינינג כגון הסימפסונים , פיוצרמה וקינג היל).

World of Warcraft – עונה עשירית פרק 8 – עשו אהבה, לא וורקראפט (וור = מלחמה)

הפרק המפורסם ביותר של סאות'פארק בהקשר של משחקי וידאו ואולי הפרק המפורסם בכל הסידרה. הפרק מתאר את החבורה כאשר היא משחקת בWOW  ומגלה כי אחד השחקנים בשם ג'נקינס הגיע הורג את כל השחקנים האחרים (כולל האחראים והמנהלים) מכיוון שהוא שיחק במשחק ללא הפסק מרגע שהוא יצא והגיע לרמה כל כך גבוהה עד שהיא לא נלקחה כלל בחשבון על ידי המעצבים של בליזארד.השם ג'נקינס מתקשר לשחקן אמיתי ששם משפחתו זהה והוא נודע בכך שהרס לחבורה שלו התקפה מתוכננת תוך כדי זעקות קרב שכללו את שמו, לא נעים… האנימציה בפרק נוצרה באדיבות בליזארד שהתגלתה כחברה חדשנית גם בתחום של הומור עצמי (וזה תמיד טוב לקבל פרסום, לא?) :-).

כשכל השחקנים מתחברים ביחד, הם מגלים שהם עדיין חלשים מדי, ולכן קארטמן משכנע את החבורה שהם חייבים לתקוף את ג'נקינס בשיטה שלו : לשחק 21 שעות רצוף ביום נגד אויבים קלים על מנת להגיע לאותה רמה שלו. במהלך המשימה הם הופכים לחבורה של גיקים שמנים ומחוצקנים (קארטמן עושה קקי בסיר לילה, יאק!). למרבה הצער, החבר'ה בבליזארד מעריכים שזה לא מספיק , ולכן הם שולפים את 'חרב אלף האמיתות' , נשק עוצמתי כל כך עד כדי כך שהיה צריך להחביא אותו בתוך דיסק און קי מבודד במשרדי החברה 🙂 . הם מוסרים את הנשק לאבא של סטן שמצליח להתחבר למשחק ולמסור לדמותו של סטן את החרב שסוף סוף מצליחה להביס את ג'נקינס.

הפרק כולל כמה מקומות שהתבססו על חבילת ההרחבה (Burning Cursade)  שאפילו כוללת את החרב המיוחדת (אך לא באותה עוצמה כמובן). שמועה אומרת  שבחבילת ההרחבה השניה שעוד לא יצאה (Wrath of the Lich King) יש אפילו משימת אתגר (PvP) באותו שם של הפרק.

Wii – עונה עשירית פרק 12 + 13 : קדימה אלוהים! ו – קדימה אלוהים XII !

קארטמן לא יכול לחכות שלושה שבועות עד שהWii ייצא ולכן הוא מחליט לעמוד כל היום מול החנות של Ev Games (פארודיה על EB Games האמריקאית) , לצרוח ולהשתין… כשמרוב ציפייה הוא כבר לא יכול לישון, הוא מחליט להקפיא את עצמו בעזרתו של באטרס שאמור להוציא אותו מההקפאה ביום השקת הWii. למרבה הצער, בדיוק לאחר שקארטמן קובר את עצמו בשלג, מתרחשת מפולת שלגים והוא מוצא את עצמו קופא ליותר מ500 שנה. בנתיים, בהווה, המנהלת של בית הספר היסודי בסאות'פארק מחליטה ללמד את תורת האבולוציה בעזרתו של פרופ' ריצרד דוקינס (ביולוג אמיתי שכתב את הספר "יש אלוהים?").  מכיוון שגברת גריסון המתנגדת לתורת האבולציה מלמדת את התלמידים שהם תוצר של יחסי מין אנאליים בין קופים, דגים וסנאים… (גברת גריסון היא כמובן המורה מר גריסון שעבר ניתוח לשינוי מין). דוקינס משכנע את גריסון להאמין באתיאיזם ,וביחד הם מצליחים לגרום לביטול הדתות בעתיד הרחוק, אותו עתיד שאליו קארטמן מגיע !

קארטמן מגלה כי הוא הופשר מכיוון שבזמן שלו קרה משהוא חשוב שהביא כנראה למלחמת האתיאיסטים על השאלה איך הם אמורים לקרוא לעצמם ׁ(ובכך מועברת ביקורת על כך שהדת היא שורש כל המלחמות). לאכזבתו, מסתבר שקונסולת הWii היחידה נמצאת במוזיאון הטכנולוגיה בשטח של הקבוצה היריבה. קארטמן מצליח להסתנן לקבוצה היריבה  ולגנוב את הWii, אך מסתבר לו שחיבור הS-video לא יעבוד עם המסכים המרחפים העתידים שמשתמשים בחיבורי לייזר… הוא מחליט להתקשר לעבר ולהגיד לקארטמן מההוה לא להקפיא את עצמו בשום פנים ואופן. קארטמן מההווה כמובן לא מאמין לקארטמן העתידי ובטוח שמדובר בקייל שעובד עליו. קייל מצידו גם כן לא מאמין לקארטמן העתידי. כשהמלחמה בעתיד נמשכת, קארטמן מתבקש להתקשר לבית של גברת גריסון ולעצור את הרומן. קארטמן מצליח לדבר רק עם דוקינס, אבל בדרך פולט שגברת גריסון עברה ניתוח לשינוי מין. כשדוקינס מבין שהוא בעצם קיים יחסי מין עם גבר, הוא בורח , והמלחמה בעתיד נפסקת מכיוון שהדת מעולם לא בוטלה וכולם בעצם למדו שהדת טובה לאנושות בדיוק בגלל שהיא (האנושות) לא ראציונאלית, בעוד שאתיאיזם מתאים אך ורק לראציונאלים!

סוף טוב הכל טוב? לא ממש , קארטמן אמנם מוחזר לעבר ומתאחד עם קארטמן מההווה (עדיים עם הזכרונות מהעתיד), אבל מגלה שהוא נחת חודשיים לפני שWii מגיע! לפני שהוא מספיק לחשוב,  קארטמן העתידי מתקשר אליו מכיוון שמסתבר שאם הוא יקפיא את עצמו שוב הוא ימצא את עצמו מרחף בחוסר ישע על גבי כדורים סגולים ביחד עם שאר האנושות (בפרק זה נראה הרבה יותר מצחיק…). קארטמן כמובן לא מאמין לעצמו למרות כל מה שקרה, וכמו בכל פרדוקס זמן, כאן הפרק חייב להסתיים :-).

הפעם נינטנדו של אמריקה (NOA) הגיבה על ואמרה כי היא שמחה שהWii מעורר כל כך הרבה התלהבות. מי שמכיר את היסטורית התביעות של נינטנדו, יודע שבנסיבות אחרות היא בוודאי הייתה תובעת את כל מי שהיה משתמש בשמות הרשומים שלה ללא רשות… אבל עם פופולאריות (ופרסומת חינם) לא מתווכחים. והחלק הכי טוב : שמאט וטרי קיבלו קונסולות Wii בחינם!

דמויות שונות – עונה אחד עשר – פרקים 10 – 12 טרילוגית "ארץ הדימיון"

כאשר טרוריסטים מתקיפים את הדימיון של אזרחי ארה"ב, הם משחררים את החומה שמפרידה בין הצד הטוב שבו נמצאים כל היצורים הדימיונים הטובים ובין הצד הרע שבו נמצאים כל היצורים הדימיונים הלא ממש נחמדים. בין יתר הדמויות ניתן למצוא לפחות כמה שהגיעו ישירות ממשחקי וידאו

הטובות

מאריו

לינק

פאקמן

Q*Bert

לואיג'י

קירבי

דיוק נוקם

דידי קונג

אש (פוקימון)

הרעות

Wario

באוזר (קופה)

סאגאט (אחד הבוסים מסטריט פייטר)

קינג ק.רול (דונקי קונג קאונטרי)

ויש גם כאלו שטוענים שיש הופעה של המפלצות המעופפות מדיוק נוקם 3D…

עדכון חם – הטרילוגיה זכתה בפרס האמי של 2008 לסדרה מצוירת באורך של יותר משעהששעה

גיטר הירו – עונה אחד עשר – פרק 13 – גיטר קוייר – או

כאשר סטן וקייל מצליחים להשיג 100,000 נקודות בגיטר הירו, הם מקבלים פנייה מאמרגן בשם צ'ארלס שמציע להם להופיע בפני קהל. צ'ארלס מצליח לסכסך בין סטן וקייל כשהוא אומר לסטן שקייל סתם יפריע לו להגיע למיליון נקודות, ומצמיד לו שותף אחר בשם ת'אד. כשסטן הולך לחנות ורוצה לקנות מדריך למקצוענים, המוכר מציע לו את "הרואין הירו" – משחק שבו אין נקודות או מטרה, וכל מה שצריך לעשות זה לרדוף אחרי דרקון ורוד לנצח… מפה סטן מתחיל להדרדר ולפקשש, בעוד קייל מקבל עבודה כשחקן גיטר הירו בלילות.

סטן מחליט לוותר ובמקום לקנות את "ריהרב הירו" (משחק הפוך להרואין הירו) הוא קונה משחק מירוצים, אבל כשהוא שומע ברדיו את השיר שאיתו הוא וקייל הגיעו ל100,000 נקודות, הוא נזכר בחברות שלהם, וביחד הם מנסים להגיע למיליון נקודות. למרבה הפלא, במקום לקבל את אות הכוכבים (Super Stardom) ,הם מקבלים הערה שהם הומויים (Fags וגם Queer) בגלל שהם בזבזו כל כך הרבה זמן מול המשחק…

קל לראות את האנלוגיה ללהקות רוק מפורסמות (התמכרות לסמים, הופעה בלילות, פרדות ואיחודים), אבל הפרק לא זכה לאותן תשואות כמו זה על WOW (ובאופן אישי אני לא ממש צחקתי :-P) ו – Activision ׁׁ(המפיצה של גיטר הירו) גם כן לא הגיבה מעבר לכך שהיא שתלה פרסומת לגיטר הירו במקבץ הפרסומות של אחד השידורים החוזרים.

נכון לעכשיו, אין פרק בעונה ה12 שמתקשר באופן ספציפי למשחקי מחשב (אבל יש אחד שעוסק בהתמכרות לאינטרנט), ב8 לאוקטובר מתחיל החצי השני שלה, ואולי אנחנו עוד צפויים להפתעות.

את כל הפרקים המדוברים ניתן לראות באתר הרשמי (ועדיף להיות קרוב פיסית לאמריקה), ואת חלקם גם בשידורים חוזרים של ערוץ ביפ. רוב המידע (שלא נשלף מהזיכרון :-D) נלקח מויקיפדיה וסאות'פארק ארכייבס.