ארכיון הקטגוריה: iOS (אייפון) ואנדרואיד

משחקי טאצ’ – מגע ראשון

עדכון מעניין : מסתבר ש – GTA 3 מוצע כרגע בדולר / 4 שקלים, וגם Chinatown Wars, אם כי רק בגרסת האייפון (גרסת האייפד עדיין עולה 9.99$).

בסוף גם אני נכנעתי והצטרפתי למחזיקי מכשירי ה – iOS למינהם, רק שאני החלטתי שאם כבר , ללכת על האייפד בגרסת ה – WiFi הפשוטה ולא על האייפונים למיניהם (יש גבול למספר הדקות ביום שאני רוצה להיות מחובר לאינטרנט).

אם אתם עוקבים אחרי בפייסבוק, אתם בטח יודעים שאני לא ממש מחובבי התפוח, אבל בכל מה שקשור לאפליקציות כבדות ומשחקים, לאנדרואיד יש חיסרון מאוד גדול דווקא בשל העובדה שהיא רצה על עשרות מכשירים שונים עם מאפייני חומרה שונים ומשונים. בנוסף לכך, מפתחים אומרים שקל יותר לקדם משחקים באפסטור דווקא מכיוון שהיא סוג של גן סגור וכמעט כל מי שמוריד משחקים, אותה את זה דרך שם ולא דרך חנויות אלטרנטיביות או העברה ישירה. אם תוסיפו לזה את העובדה שרציתי כאמור מסך גדול שיהיה אפשר לצפות בו באתרים בקלות, תגלו שלא היו לי ממש הרבה התלבטויות בעניין.

משחקי "הארדקור" שעברו הסבה לטאצ'

לגיימרים יש רתיעה מובנת ממשחקי טאצ' – הם בדרך כלל פשוטים מאוד ויש להם תדמית של משחקים שמיועדים לקהל רחב עם המכנה הנמוך הרחב ביותר. אולי דווקא מסיבה זו, התחלתי עם כמה משחקים "כבדים" יותר כמו GTA Chinatown Wars או מגה מן 2. למרבה הצער, הסתבר שכמו שחשבתי כבר בהתחלה, משחקי פעולה ומסכי טאצ' לא הולכים כל כך טוב. ברגע שניסיתי לברוח מהשוטרים ב – GTA תוך כדי סיבוב של האוטו וניסיונות לגרום לשוטרים להיכנס בקירות, הבנתי שעדיף לי כבר להוריד איזה אמולטור של DS או לשנורר PSP מחברים… עם מגה מן היה פחות או יותר אותו סיפור, ושום מצב משחק קל לא יגרום לי לחשוב שזה נוח לבצע תעלולי פלטפורמה אקרובטיים עם ג'ויסטיק וירטואלי.

משחקים עם חיישני תנועה ושאר שטויות "בחינם"

המשחקים האחרים שניסיתי היו למעשה שני משחקים “חינמיים” : Falling Fred ו – Running Fred. שניהם נראים לא רע בכלל, אבל השליטה בהם מעצבנת ושולטת זמן תגובה מאוד מהיר. גרוע מכך, הם לא ממש מאפשרים לשמור באמצע , אלא אם כן קורעים את התחת כדי להשיג כל מיני פריטים נדירים , או פשוט משלמים עליהם בחנות הפנימית של המשחק.

בשלב הזה הסתבר לי שגם שפרייארים לא מתים, והרוב המכריע של המשחקים בחינם בנויים כמו אותם משחקי ארקייד ישנים שגורמים לך להכניס עוד ועוד אסימון. למרבה המזל, יש מביניהם כאלו שאפשר להנות מהם גם בלי זה, אבל עליהם אני ארחיב יותר מאוחר.

משחקים מנימליסטים

המשחקים הבאים שבדקתי הפתיעו אותי לטובה : את Jetpack Joyride שהגיע לא מזמן גם לאנדרואיד חלק גדול מכם בטח מכירים : מדובר במשחק פשוט ביותר בו שולטים בבחור עם רחפת שצריך לאסוף מטבעות. הדבר היפה במשחק הוא שאין זה משנה היכן מניחים את האצבע, אלא כמה זמן מחזיקים אותה לחוצה, כך לא מתבלבלים ואפשר לשם שינוי להתרכז במה שקורה על המסך. בנוסף לזה, תוך כמה משחקים, אפשר כבר לשפר את הרחפת ולהגיע לתוצאות גבוהות יותר. Halfbrick Friday כבר הוכיחו לי שמשחקי פלטפורמה וארקייד רצים בדם שלהם, והם לא אכזבו אותי גם כאן.

משחק אחר שיצא במקרה ממש אתמול ואהבתי הוא Super Punch Quest. מדובר במשחק בסגנון הרגיל של ריצה תמידית, אבל הפעם בשילוב של מכניקת משחקי מכות רחוב : מקש אחד משמש לקפיצה והשני למכה, כאשר בהמשך אפשר לקבל טכניקות נוספות כמו חסימה (לחיצה על שני המקשים ביחד).

למשחק יש מראה רטרו מצוין, וגם הוא נותן לשחקן תמורה לזמן שהוא משקיע בצורת שידרוגים ברי השגה. מעבר לזה, הוא מפצל את המסלול ונותן לשחקן בחירה בין מסלול קל יותר לבין מסלול קשה יותר עם בונוס בסוף.

המשחק האחרון בקטגוריה הזו שאהבתי הוא Clumsy Cat בו אתם משחקים בתור חתול ממורמר שנשאר לבד בבית ונהנה לפרק את כל מה שנקרה בדרכו לרסיסים. למרבה הצער, הבית עצמו די קטן והדרך היחידה לפתוח חיות נוספות היא לקנות את כולן ב – 12 ש"ח (3$). גם אם זה לא הרבה כסף, באופן עקרוני היה לי הרבה יותר כיף לפתוח חיה חיה ולהתנסות בכולן. בכל אופן, המפתח מסר לי שאם המשחק יצליח, הוא ישקול להוסיף עוד תוכן למשחק. עוד סיבה להוריד אותו ולהתנסות בו…

משחקים בשנקלים

הקטגוריה האחרונה שניסיתי הם משחקים זולים, במיוחד כשמהיום עד – ה28, יש ליובי סופט ו – EA הנחה על המשחקים שלהם לכבוד ההלווין.

המשחק הראשון שניסיתי הוא דווקא לא של השתיים האלו, אלא Penny Arcade Adventures Part 3 במחיר של 12 ש"ח. ההמשך לשני המשחקים האפיזודים ב – 2.5D, הוא משחק תפקידים עם מראה קלאסי הרבה יותר שעוצב על ידי המפתחים של Breath of Death VII. למרות זאת, העולם הוא אותו עולם , מה שאומר שעדיין ייצא לכם להיתקל בחייקנים מעצבנים, רובוטים בועלי תפוזים וסתם אנשים שרכובים על סוס ים (Walrus). שיחקתי רק בחלק הראשון, אבל המשחק כבר הוכיח לי שהוא לא ממש שגרתי . לדוגמה, יש קרבות בהם התנאים ההתחלתיים הם לרעת או לטובת השחקן ולא דווקא בגלל שלאחד האויבים יש מתקפה סופר חזקה… גם בקרבות הרגילים, האויבים מתחזקים ככל שעובר הזמן ולכן צריך לתכנן חלק גדול מן הקרבות כקרבות התקפיים.

יש גם כמובן הרבה הומור במשחק , והוא נע בין הוולגרי למתחכם לפי מיטב המסורת של טייקו וגייב. השליטה בטאצ' בנויה למשחקי RPG, והמשחק הזה לא מאכזב. אם יש לכם אקס בוקס, אתם יכולים להוריד דמו קטן מערוץ משחקי האינדי…

המשחק השני היה Rayman Jungle Run – מעין גרסת קאז'ואל של Rayman Origins בה יש עשרה שלבים לכל כוח של ריימן, כאשר לוחצים על המסך כל פעם שרוצים להשתמש בפעולה. זה נשמע מוזר, אבל איכשהו זה עובד, ואפילו עובד טוב.  ארבעים השלבים במשחק נגמרים די מהר, אבל בשביל משחק שעולה פחות ממשולש פיצה, (8 שקלים נכון להיום), אין ממש מה להתלונן על האורך.

המשחק האחרון שניסיתי הוא משחק שכבר כתבתי עליו בגרסת האקס בוקס, Burnout Crash. מכיוון שהמשחק בנוי על טיימר, הוא עובד מצוין עם מסך המגע וכרגע אפשר להשיג אותו בלא יותר מ – 4 שקלים, בערך עשירית מהמשחק המקורי שלו. אם עוד לא עשיתם את זה, תכינו את האוזניות…