ארכיון הקטגוריה: iOS (אייפון) ואנדרואיד

האימפריה כועסת שנית

האמת היא שמשחקי טאצ' התחילו להימאס עלי כבר לפני בערך חצי שנה, אבל היום במקרה התכוננתי להוריד בכלל משחק אחר בשם Lost Echo וכבדרך אגב הצצתי ברשימת המשחקים המורדים ביותר מהאפסטור ונתקלתי ב – Angry Birds Star Wars 2. בתור מי ששיחק בערך חמש דקות בדמו של המשחק הראשון, עניין אותי לדעת אם המשחק השני באמת שווה את ארבעת השקלים שהוא עולה, או שאולי מדובר בעוד מסחטת כסף שתדרוש ממני עוד כמה עשרות שקלים אחרי חמש דקות של משחק.

אז החדשות הטובות הן שבהחלט אפשר ליהנות מאנגרי בירס סטאר וורס 2 כמעט בחינם, אבל מי שציפה לשינויים בסדר גודל משמעותי או הליכה לכיוון של Angry Birds Space צפוי להתאכזב : מדובר בסך הכול בשיפור ושיוף של המשחק הראשון בתוספת של שלבי "הצד האפל" שבנויים בדיוק סביב אותו רעיון של השלבים הרגילים, רק עם חזירים במקום ציפורים וכוחות מעט אחרים.

ואם כבר מדברים על הנוסחה המוכרת של Angry Birds, לדעתי האישית הבעיה העיקרית בה הייתה ונותרה העובדה שמדובר בסך הכול בגרסה פרימיטיבית של Worms כשלמעשה צד אחד נשאר פסיבי. אם ב – Worms יכולתי לפחות לתרץ את הביצועים הגרועים שלי בכך שהמחשב הרבה יותר מדויק ממני ויכול לחזות 20 צעדים קדימה, באנגרי בירדס יש פשוט תחושה שהצלחה או כישלון תלויים בהזזת האצבע סנטימטר אחד לפה או לשם בדיוק לפי מה שמעצבי השלבים תיכננו. בהשוואה למשחק כמו דה ספלאטרס, מרגישים כאילו השחקן כבול בשלשלאות ואין לו באמת יותר מדי דרכים לעבור את השלב.

תפסת רובה לא תפסת

השילוב של הכוחות המיוחדים כמו קפיצות הלייט סייבר של יודה או שדה הכוח של אנאקין אמנם מוסיפים נפח נוסף למשחק, אבל הם גם אחראיים לכך שלפעמיים המשחקיות מרגישה עוד יותר לא מאוזנת כשהשלבים של הצד האפל הם קלים יותר ויש גם ציפורים כמו אובי ואן קנובי שכלי הנשק שלהם הרבה יותר קשים לשליטה (ברוב הפעמים שניסיתי לירות, יריתי לכיוון ההפוך אליו כיוונתי). מדי פעם אפשר להשתמש גם בציפורים אחרות מאשר אלו שנמצאות במלאי של אותו השלב, אבל המספר שלהן הוא מוגבל ביותר, אלא אם כן אתם באמת רוצים לשלם כסף…

עוד נקודה שמעט הציקה לי היא שרוב השלבים עדיין לא מתאימים לגודל המסך – אין לי שום בעיה לעשות זום פנימה והחוצה על המסך הסופר חד של האייפד, אבל אני בספק זה יהיה כל כך נוח על מסכים קטנים יותר כמו אלו של סמארטפונים, ותאמינו לי שאתם ממש לא רוצים לכוון על עיוור.

פעמיים כי טוב?

בסופו של דבר אין לי ספק שמי שלא שבע מששת המשחקים הקודמים בסדרה, בהחלט ייהנה גם מהמשחק החדש ומהמבחר המפחיד של ציפורים חדשות אותן הוא מציע, אבל מי שכבר מיצה את המותג (ובצדק), לא בטוח שיקבל פה יותר מכמה שעות בודדות של משחק לכל היותר. מצד שני, אולי בשביל ארבעה שקלים בסך הכול, זו לא עסקה רעה כל כך…

להורדת המשחק (משום מה הפעם אין גרסת PC, אולי בגלל מכירות מאכזבות?)

האם רובוטים חולמים על בחורות חשמליות?

Girls Like Robots הוא משחק חדש שמופץ על ידי אתר האנימציה המחתרתי משהו למבוגרים, Adult Swim.

שלא כמו מרבית משחקי החשיבה שבשלב מסוים משרים על השחקן תחושה של לחץ ופאניקה, אני חייב להודות ש – GLR הוא בדיוק ההפך הגמור, והוא הצליח להרגיע אותי במובן כמעט ZENי בתקופה לא קלה בכלל בחיים האישיים שלי.  אחת הסיבות לכך היא שהמשחק מעודד את השחקן לבטל את הצעדים האחרונים שלו ולשפר את המצב שלו לפני שהוא מגיע למצב מתוסבך יותר ול – Game Over.

הרעיון הוא פשוט ומזכיר קצת את חידות ההיגיון בפסיכומטרי : בנות אוהבות רובוטים, אבל הן לא אוהבות חנונים (Nerds). התפקיד שלכם הוא לסדר רובוטים, בחורות, חנונים ושאר אורחים שקופצים לביקור על גבי הלוח. כל שילוב טוב מעלה את רמת האושר הכוללת, וכל שילוב רע, מוריד אותה. בסופו של דבר, יש רמת אושר מסוימת שצריך להגיע אליה כדי לעבור לשלב הבא, והניקוד בשלב ניתן בהתאם (כמו ב – 99% ממשחקי הטאצ').

את האווירה המאוד מרגיעה והלא אלימה של המשחק, משלימה מוזיקה בסגנון קלטי , וקשה לחשוב על מוזיקה אחרת שהייתה יותר מתאימה למשחק הזה.

למרבה הצער, המשחק זמין כרגע אך ורק ל – iOS ולמק, אבל בעתיד הוא אמור לצאת גם למחשב ורצוי שתצביעו לו ב – Steam Greenlight. ללא ספק מדובר באחד ממשחקי הטאצ' חשיבה הטובים שראיתי השנה!

להורדת המשחק מהאפסטור במחיר של 12 ש"ח פחות עשר אגורות…

 

 

 

קבוצת המאגניבים

Team Awesome  הוא משחק שמבט ראשון נראה כמו חיקוי של Jetpack Joyride, רק עם גיבורי על מעופפים במקום סתם רחפת, אבל ככל ששיחקתי בו יותר, כך הוא התגלה בתוך אחד מהמשחקים המקוריים והמגוונים ביותר בז'אנר הארקייד שיצאו השנה למכשירי הטאצ'. אני חושב שעד עכשיו "בזבזתי" עליו קרוב ל -15 שעות ועל חלקן הגדול קשה להגיד שאני מצטער…

(יש גם טריילר כמעט זהה לאנדרואיד)

גיוון זו לא מילה גסה

הדבר הראשון שמבדיל את Team Awesome משאר כל המתחרים הוא כאמור הגיוון : המשחק מחולק למשימות, ועל מנת לפתוח את המשימה הבאה, צריך להביא את הגיבור לשלב הבא שלו. כל משימה מחולקת גם לכמה יעדים, והמעניין הוא שכל אחד מן היעדים דורש להתמקד בדברים אחרים לחלוטין במשימת האב. לדוגמה, אם יש משימה שבו עפים בין פורטלים, אז יעד אחד יכול להיות לאסוף 240 מטבעות (למעשה אחד היעדים תמיד קשור למטבעות), ויעד אחר יהיה לעבור בין 30 פורטלים שונים באותו הסיבוב. מה שמאפשר לשחקן להתמקד כל פעם ביעד אחר, היא העובדה שהמשחק בנוי לגובה והשחקן יכול לבחור לעוף בכל אחד מן המפלסים בשלב או לעבור ביניהם.

איך הופכים משחקיות אינסופית למשחקיות מבוססת שלבים?

מכיוון ש – TA הוא בבסיסו משחק ריצה אינסופי (Endless Runner), המעצבים היו צריכים לחשוב איך לא לגרום לשחקן להיתקע שעתיים באותו שלב. הפיתרון שהם מצאו הוא מעניין מאוד : השחקן אינו יכול להיפגע משום דבר בשלב עצמו, והדבר היחיד שיכול להרוג אותו הוא מחסור בכוח הקריסטל הכחול, כוח שהולך ואוזל ככל שעובר הזמן. על מנת לחדש את כוח הקריסטל, צריך לקחת עוד קריסטלים כחולים או להשתמש ב – Refiller שאותו קונים בחנות של המשחק.

למען האמת,  יש גם קריסטלים אדומים שמורידים את הכוח של הקריסטל הכחול, אבל אלו הדברים היחידים שממש פוגעים בשחקן (וזו היא כמובן מחווה ברורה לקריפטונייט!).

על מנת שהשחקן לא יבלה כאמור לנצח באותו השלב, ככל שעובר הזמן, כך הקריסטלים הכחולים נעשים נדירים יותר ויותר, ובנוסף לכך, אי אפשר להשתמש ב- Refill  יותר מפעמיים. כל זה לא אומר שהשחקן לא יצטרך לשחק באותו שלב פעמיים, אבל זה כן גורם למשחק לזוז בדיוק בקצב שאליו המעצבים רצו להגיע מבלי לגרום לשחקן להרגיש שכופים עליו להתקדם בקצב הזה… נשמע פרדוקסאלי, אבל זה ממש לא…

מערכת של איזונים ובלמים

עוד אנקטודה מעניינת במשחק היא שהגרסה המקורית שלו לא הייתה ממש מאוזנת : לאחר שהשחקן הגיע לשלב הבא, הוא היה מקבל מספר מסוים של מטבעות, אבל על מנת לפתוח את הגישה לשלב הבא בפועל, הוא היה צריך לשלם בדיוק את הסכום הזה… רוב השחקנים לא אהבו את המערכת הזו, והמעצבים החליטו לוותר על הדרישה הזו בגרסה 1.02. בנוסף לכך, כל מי שהתחיל לשחק בגרסה המקורית, קיבל לא פחות מ – 50,000 נקודות בונוס, סכום שמספיק לפתוח את הדמות הכי חזקה במשחק, זו שכל מטבע שהיא אוספת שווה כפליים (בדרך כלל כל מטבע שווה רק נקודה אחת). אני לא מכיר הרבה חברות שמקשיבות בצורה כזו לפידבק מהשחקנים, וזו רק מראה שאנחנו באמת נמצאים בעידן מהפכני בו ערוץ התקשורת בין המפתחים לשחקנים באמת פועל בערוץ דו כיווני.

פרספקטיבה מעניינת

לסיום ההמלצה שלי על המשחק, אני רק רוצה לציין שלמרות שהגרפיקה שלו רחוקה מלהיות מרשימה לעומת משחקים אחרים , זווית המצלמה והפרסקפטיבה הן יוצאות דופן ותלויות במהירות שבה השחקן מחליט לנוע, כאשר ככל שהוא עולה יותר למעלה (מחזיק את האצבע שלו לחוצה יותר זמן), כך הוא זז יותר מהר וגם המצלמה מתרחקת ממנו. הוותיקים מביננו בוודאי זוכרים שזהו גם היה האופן בו פעלו GTA 1  ו –  2, והנה עוד הוכחה שטכניקות ישנות לא מתות, הן רק משתפרות.

מהבחינה הזו, יש מעט מאוד משחקים שבאמת דומים לו, אבל אם הייתי צריך לקחת משחק אחד, זה היה יכול להיות רק Comic Jumper, משחק הקומיקס  המצחיק ביותר שנתקלתי בו מעולם,ומשחק שבאופן כללי אם יש לכם אקס בוקס ויש לכם איזושהיא חיבה מינימלית לקומיקס או להיסטוריה של הקומיקס האמריקאי, אל תרשו לעצמכם לוותר גם עליו (אפילו אם לעיתים הוא נוטה להיות מעט מחזורי מדי).

אז לסיום, אני מוכן להגיד כאן בפה מלא ש – TA הוא ללא ספק האנדרדוג הבלתי מעורער של 2012 בקטגורית הטאצ', וכדאי לכם מאוד למהר ולקנות אותו לפני שהמחיר שלו יעלה! למה אתם מחכים?

הורדה לאנדרואיד

הורדה ל – iOS