ארכיון הקטגוריה: אירועים

סיכום GameIS 2012 ב – 2K מילים

ההתחלה – כל ההצבעות שלכם שייכות לנו!

בהתחלה חשבתי שהיום הזה יתחיל כמו עוד כל כנס שנתי של GameIS, אבל ככל שהזמן התקדם, כך גיליתי שהדברים נעשים  יותר ויותר פרועים במובן החיובי של המילה. בשעה שבע כבר פתחתי את הפייסבוק כדי לקרוא עדכונים, ושם חיכתה לי התמונה הבאה :

מחווה למשחק מגה דרייב קלאסי עם מסר עכשווי

מדובר בחלק מהקמפיין השיווקי שהצוות הפועל של האגודה מארגן כפארודיה על הבחירות המתקרבות,אבל מה שמיוחד בתמונה הזו שהיא מתייחסת לאחד הממים הראשונים בהיסטוריה של משחקי הוידאו, הרבה לפני שמישהו חשב בכלל על עוגות, שקרים וחיצים בברך.. בקצרה , מדובר במשחק יפני בשם Zero Wing  שתורגם לאנגלית בצורה קלוקלת ביותר , כולל המשפט האלמותי והשגוי דקדוקית, All Your Base are Belong to us. ברגע שקהילת האינטרנט החלה להפיץ פרטי טריוויה משעשעים על המשחק, מישהו הזדרז ועשה ממנו סרטון ויראלי, עוד כשהמילה ויראלי הייתה שמורה לתחום הרפואה (אני זוכר עדיין את גרסת הפלאש) :

בתור מישהו שמנסה לחזק את קהילת הרטרו / אינדי בארץ, התחלתי לקבל זרמים משונים של התרגשות ותקווה, כי עד היום חשבתי שרק לי יש Fetish לדברים האלו, והסתבר שטעיתי. מכאן ,שמרתי על התוכנית המקורית שלי, לבשתי את אבזם ה – NES  שלי, את חולצת הרטרו של TNT (אותה אני שומר עוד מ – 2003), ועליתי על קו 89 לכיוון המדיטק בחולון.

גיים ארט , FEZ ושרוכים של Xbox…

ברגע שירדתי מהאוטובוס ונכנסתי לחלל של המדיטק בחולון, הבנתי שהשנה משהו פה כבר ממש לא ברמה שהייתי רגיל אליה עד עכשיו, זו לא רק תערוכת ה- Game Art  שהתבססה על משחקים ישראלים מהשנים האחרונות, אלה גם גלויות בהן הקהל התבקש לבחור את משחק השנה הבינלאומי שלו (בניהם נציג האינדי FEZ) והמחזיקים לתגי השם עם הלוגו של האקס בוקס שניתנו לכל המשתתפים באירוע. למי שלא מבין למה הייתי כל כך מופתע, צריך להסביר שההשקה של האקס בוקס עברה בשקט יחסי (אפילו באג ממשיכה לפרסם בעיקר את ישפאר וה – PS3), ופתאום לראות את מיקרוסופט נותנת חסות לאירוע תחת מותג שכזה, זה פשוט בלתי נתפס, אפילו אם זה לא מצדיק את האיחור בהשקה של הקונסולה. בכל אופן, אני עוד אגיע לאקס בוקס בהמשך.

הנה התג שם שלי :

איזה פאנבוי אני…

סבב ההרצאות הראשון – ספונסרים

סבב ההרצאות הראשון שהייתי נוכח בכולו, היה מורכב מסדרה של הרצאות קטנות, ולכן רוב מה שאני אכתוב על כל הרצאה במספר משפטים לקוח מן הזיכרון :

גיא בורשטיין – גיא בורשטיין הוא האחראי במיקרוסופט ישראל על האפליקציות והקשר למפתחים. הוא הראה לנו איך ב – Windows 8 אפשר לגרום לאפליקציה אחת להתממשק לתוך אפליקציה שנייה בקלות יחסית או לרוץ במקביל מטאבלט / מכשיר משולב, טלפון עם Windows Phone ו – PC. מה שיותר עניין אותי זה לשאול אותו מה לגבי משחקי אינדי על האקס בוקס, האם מפתחים ישראלים יוכלו לעשות זאת (וכמובן שזו גם הייתה שאלה רלוונטית לכנס) ? בתגובה הוא אמר לי לדבר עם החבר'ה בעמדה של האקס בוקס, ואני עוד אחזור לזה בהמשך.

לאחר מכן עלה רן חקלאי מ – uTest, זו חברה שנותנת לחברות משחקים לבדוק את המשחקים שלהן אצל גיימרים "מהשטח" תוך כדי שהם מקבלים תשלום ב – PayPal. הוא הביא כדוגמה משחק בינגו של חברת ההימורים הכי רצינית בארץ, 888, כשעכשיו משחקי הבינגו שלה ניתנים למשחק על כסף אמיתי בתוך פייסבוק באנגליה (888 גיששה הרבה זמן אחרי פייסבוק , אבל לא הייתה יכולה לפתוח שם משחקי קזינו אמיתיים בגלל כללי הרגולציה של פייסבוק עצמה).

uTest  גם חילקה חולצות מגניבות ועטים מחוץ לכנס, ומי שהגיע לעמדה שלהם, הרוויח!

לאחר מכן הייתה הרצאה קצרה על ספורט אלקטרוני ומשחק ראווה של סטארקראפט 2 שלא ממש עניינה אותי ובמקום זה לקחתי הפסקה.

סבב שני – משחקים קצרים

לאחר הסבב הראשון, הסבבים התפצלו למושב כללי יותר והרצאות טכניות באולם קטנטן בשם "הביצה" על שם צורתו וצבעו הצהוב. האולם הזה נראה כמו טברנה, אבל אני אגיע אליו בהמשך..

בכל אופן, הסבב הזה עסק בהרצאות קצרות מאנשים שכבר הפיצו משחקים בהצלחה. הראשונים היו אלון סימון ואורן רובין מ – "המרוץ לארנונה". הם סיפרו כיצד הצליחו להשלים את המשחק עצמו רק אחרי שבעצם סיימו את התואר בשנקר ושגם היום קשה להם למצוא זמן לעבוד על משחק מלא משלהם והם עובדים כשכירים. את הסיפור שלהם תוכלו למצוא בריאיון שאודי יוגב ערך איתם בזמן שהמשחק התפרסם לראשונה.

לאחר מכן עלה רועי שפירא עם Backyard Shootin', משחק שהוא פיתח כמעט לבד ב – Unity  וכרגע מפיץ בחנות הישראלית של האפסטור. בהתחלה הוא הראה לנו תמונות ממשחק עם מודלים מפורטים להחריד של M16 (ואני יודע לזהות אותם למרות היותי ג'ובניק עם פטור ממטווחים ומטבחים יחדיו…). הוא אמר שלנסות להגיע לחברות ענק עם משחק AAA זה מאוד קשה ובלתי ריאלי למפתחים קטנים.

לאחר מכן עלה "גולדי" מ – Playful Shark  וסיפר על המשחק של Discy שהוא מפתח ביחד עם איתי קרן מ – Utname. מסתבר שהמשחק זכה בתחרות משחקים בפריז מכיוון שהמקור של המשחק הוא מצרפת. מדובר בעצם במשחק שדומה להוקי אוויר, רק שבמקום שלכל שחקן יש שער, הם מתחרים על שער שנסגר באמצע. גולדי סיפר שבמהלך הפיתוח, הם גילו שיותר כיף להחליף את הצבע של השער לכל שחקן באופן אקראי, וזה מטריף את השחקנים לשחק יותר מהר :-).

כיום המשחק נמצא בכל מיני תהליכי אישור, אבל מסתבר שהאישור הבסיסי של אפל ממש קצר היום, רק שלושה ימים. יאיי!!

http://www.youtube.com/watch? v=nHzaesY1zGs

בהרצאה הבאה השתתפו המפתחים של  Spiky Snail ) The Splatters) ו – Mini Ninjas (SideKick). שניהם משחקים לאקס בוקס לייב ארקייד : הראשון משחק ארקייד עצמאי והשני משחק קינקט שמגובה על ידי מותג גדול של Square Enix .

ספייקי סיפרו על כך שלמיקרוסופט היו דרישות די קטנונית לפעמיים כמו לבדוק מה קורה אם השחקן מוציא את כבל הרשת (ולמשחק אין אפילו מצב לשני שחקנים!). גיא בנדוב מסייד קיק סיפר על כך שהם היו צריכים לפתוח חברת בת רק כדי שמיקרוסופט תרשה להם לפתח בארה"ב ושמשחקי קונסולה הם כבר פחות שוס מאשר פעם, אפילו עם קינקט.

לבסוף , אני שאלתי את ספייקי אם הם לא הרגישו שקצת זלזלו בהם כשהוציאו את ספייקי דווקא ליד משחקים גדולים כמו Fez או Trials Evolution. הם אמרו לי שהתחושות היו מעורבות, ובכל מקרה זה מאוד מותח להיות ביום ההשקה ולא בהכרח כיף.

לאחר מכן דיברתי איתם גם באופן פרטי ואמרתי להם שזה לא נתפס שמשחק כמו סאות פארק, נקמתו של טנורמן שגם הוא בהפצה של Microsoft Game Studios ושוחרר עם מלא באגים , זכה להרבה יותר חשיפה. הם אמרו לי שזה גם משחקי כוח בין ברנדים ושאני מוזמן לבדוק את הגרסה של סטים שאמורה להיות משופרת ולגוון יותר את המשחק אחרי ה – Tutorial  הבסיסי שלו. (אגב ,SP אכן זכה לטלאי שמתקן בו המון דברים ועכשיו הוא משחק פלטפורמה די חביב, אם כי עדיין לא מצחיק במיוחד(.

לאחר מכן הייתה הרצאה על גייפיקשן ("משחוק") בצה"ל, הרצאה שאני ארחיב עליה אצל AskPavel  בעדכון הסוף שבוע הקרוב.

לאחר מכן התחיל בעצם המושב של משחקים ותרבות, בו יותם נוי הרצה על סקסיזם במשחקים. למעשה, זו אותה הרצאה שפירסמתי כבר באחד הפוסטים הקודמים. בסוף שאלתי את יותם אם הוא חושב שמשחק כמו Saints Row 3 הוא משחק שבו הסקסיזם מודע לעצמו, או שלא… (בין היתר אפשר לשחק גבר או אישה בכל גיל ולקבוע להם קול נשי או גברי ללא קשר לחזות החיצונית שלהם…). הוא אמר לי שהמשחק כל כך הגעיל אותו… ואז אמרתי לו שטוב שלא התקדם למשימות בהן הדמות שלכם מתעוררת ערומה ומסוממת במועדון סאדו… 🙂

לאחר ההרצאה הזו הייתה הרצאת נעילה על ספורט אלקטרוני שלוותה במשחק ראווה של סטארקראפט 2 ולא ממש עניינה אותי.

הפסקה והבהרות ממיקרוסופט

בשלב הזה יצאתי להפסקה וגיליתי אספקת בירות שנפתחה בסופו של דבר רק בחמש, כנראה שאם יש דבר יותר גרוע מעשרות מפתחי משחקים במקום אחד,זה עשרות מפתחי משחקים שיכורים! :-). (חכו לגלובאל גיים ג'אם!)

לי יש העדפה אחרת בנוגע לבירות ישראליות (חכו לסוף…)

בינתיים ניצלתי את הזמן לדבר עם הנציגים של מיקרוסופט ולשאול אותם למה יש בארקייד של החנות הישראלית כל כך מעט משחקים. קיבלתי את התשובה הצפויה שזה עניינים ביוקרתיים יאדה יאדה יאדה, ואמרו לי שכל מה שיש לגיימרים לשאול אותם,  הם צריכים לשאול בעמוד פייסבוק. ספרו לי אם זה עובד… מכל בחינה אחרת, הם נראו חבר'ה באמת נחמדים שרוצים להרים את הסצינה האקס בוקסית בארץ גם עם כל הרגולציות המטופשות של מיקרוסופט העולמית.

האקס בוקס אולי עדיין לא מדבר עברית, אבל זו התחלה (בעמדה חולק גם קטלוג בעברית)

אחר כך עליתי לספריה הצמודה, חיפשתי גיליונות של פריק , הם הופיעו בתוכנת הקטלוג במחשב, אבל הספרנית אמרה לי שאין דבר כזה וגם לא מצאתי אותם באיתור (המדף בו הם צריכים להיות בפועל).

לפחות ניצלתי את הזמן כדי לצלם את המקום מלמעלה. כמו שאפשר לראות, הסתובבו שם לא מעט אנשים שלא הגיעו מהתעשייה, מה שמראה שהצלחנו באמת לעשות הד של תעשיה שמחוברת גם לקטע של ה – FUN בגיימינג ולא רק ללוחות זמנים ושורות קוד. (למעשה זו הייתה השעה הפחות עמוסה ביום).

מבט מגשר הפיקוד של הספריה

תצא בחוץ

מכיוון שאת הסבב הרצאות על מוניטיזציה של משחקים לא שמעתי (דיברו על זה המון בפעמים הקודמות וגם כתבתי על זה סיקור ארוך מאורך הגלות), החלטתי לחזור ישר להרצאה על מוזיקה ומשחקים ב – "ביצה" (זוכרים?), או יותר נכון, איך ליצור אפקטים למשחקים. אני חושב שהמרצה , אלון קפלן הוא מקצוען, אבל ההרצאה הייתה די טריוויאלית בעבורי (אם מישהו מעוניין, אני אשלח לו תקציר שרשמתי).

אחר כך יצאתי לשתות קפה ורציתי לחזור להרצאה השנייה על מוזיקה "מדוע יצירת המוזיקה צריכה להיות בליבו של פיתוח המשחק". לצערי, עד שחזרתי כבר נעלו את הדלת, ומי שמאחר לא נכנס, לא משנה כמה אנשים יש בפנים…

העיתונאים בטברנה של איתמר

אחרי ההפסקה הכפויה הזו, הגענו סוף כל סוף לפאנל שלי, ארז רונן (חורימבה, Vgames) ואילן גלר (גיימר, נענע 10), נדב פסח ועוזי מור (הסרטונים הקורעים של ThereiSaCanal) ובהנחיה של איתמר , מהמשחקיה ז"ל.

כולנו הסכמנו שרוב האתרים הישראלים צריכים להתמודד בעיקר עם המון ילדים שרוצים משחקי פלאש, אבל לא הסכמנו על השאלה אם יש מקום לאתרי נישה וליותר חומר עריכתי (ארז טען שיש למשל לא מעט אתרים שמוקדשים לאייפון וגם מסקרים משחקים שאתרי גיימינג "רצינים" בדרך כלל לא כותבים עליהם).

בנוגע לתכני וידאו, אני אמרתי שעם כל הכבוד, כל ערוץ וידאו שמסקר משחקים בארץ ירד מהאוויר אחרי חצי שנה לכל הפחות (מקווה של – TopGeek יהיה יותר מזל) ושאם רוצים, כן אפשר לעשות מקטעים מקוריים כסף עם תוכניות שותפים של יו-טיוב.

לבסוף דיברנו קצת על הקשר שבין מפיצים למבקרים ועל הלחץ הלא הוגן שהם יוצרים עלינו כביכול. אני הזכרתי שפעם הייתה קונספירציה מפגרת שגיימר מושפעים מהד ארצי , ואילן צחר ואמר שהלוואי שהיה דבר כזה באמת… אחר כך דורון ניר (המייסד של V שישב בקהל) המשיך , פתח את תיבת הפנדורה והזכיר סיפור מוזר עוד יותר על כתבה שפגעה בהד ארצי ב – Vgames כי הסתבר שכל העותקים של פיפא 2000 היו תקולים. רציתי להזכיר שפעם האשימו את Vgames שהם רושמים יותר מדי על מבצעים בסטים ולא על משחקים שקונים בחנויות וכך הם פוגעים ב -"תעשיה המקומית", אבל נגמר לנו הזמן. כמובן שיש גם את הסיפור המפורסם על הביקורת שעידן זיירמן כתב על פיפוש 3 די, אבל אני לא רוצה להזכיר אותה פה כי זה באמת  עבר כל גבול.. חפשו בגוגל אם זה מעניין אתכם…

 אגב, לפאנל שלנו היה ממש מעט קהל (כמו מצב הקוראים בארץ, אומר אילן), אבל לפחות יצא לי לדבר עם בחור מעניין בשם צור רוקח שיצא גרסה מרובת משתתפים לשש בש ורשם עליה פטנט! הוא אמר לי שהמשחק מלמד את השחקן לבד, שזה בהחלט מרשים לבחור כמוני שכל הזמן מנסה ללמוד שש בש ושוכח את החוקים…

הסוף המפתיע ! טה טה טה

מי שעוקב אחרי בפייס, יודע שאני עובר תקופה די מטורפת עם המון אנרגיות (ואני כותב את הפוסט הזה בשעה 1:30 ביום רביעי…), אבל שוב דבר לא הכין אותי להפתעה שהכינו לנו בתחרות משחקי השנה, מסתבר שאלון קפלן , המלחין מההרצאה על האפקטים, הלחין סדרה של מנגינות ממשחקי מחשב ווידאו ואנחנו היינו צריכים לזהות אותן. ואם רציתם הוכחה שיש לישראלים טעם נוסטלגי מיוחד, אז תדעו שבין השמות היו גם Alley Cat ו – כוכב כחול… מה שבטח לא היה נכנס לשום Playlist  אמריקאי… הקצב (טמפו) היה מושלם ולא היה קשה לזהות את היצירות למי שהכיר אותן מראש…

לצערי גיליתי קצת מאוחר מדי שכדי למנוע רעש לבן צריך לבטל את ה – Wi Fi  באייפד (זה קפץ עלינו קצת בהפתעה מן הסתם), ולכן תאלצו בינתיים להסתפק בטיזר מהקידום של הכנס (היכנסו לערוץ של TheGamersTV מתוך הקישור לשניים האחרים) ותמונת סטילס מהוידיאו:

בגיימירס טיוי מבטיחים שהקטע המלא יעלה, אז שווה בכל מקרה להירשם לערוץ שלהם

בכל אופן , זו רשימת המשחקים המלאה (לא בהכרח לפי הסדר), ואני רק יכול לקנא בעור התוף של מי שלא היה שם…

1.סופר מריו

2.באבל בובל

3.טטריס

4.אנגרי בירדס

5.גלאקה

6.וונדר בוי של הארקייד

7.קראש בנדיקוט

8.Alley Cat (!!)

9.כוכב כחול

10.I am Alive  (לא הייתה עוגה בסוף, בפעם השנייה הקהל התבקש להצטרף לשירה!)

11.הנסיך הפרסי המקורי (נעימת הפתיחה)

12.GTA 3  (לא בטוח כל כך מאיזו משימה / תחנת רדיו)

13.זלדה! (איך מישהו לא יכול לבכות כשהוא שומע את המוזיקה הזו בתזמורת חיה?)

14.החתול הפרסי , טוב, אז אין משחק כזה. אבל יש לכם שם יותר טוב למה שקורה כשעוברים בטעות מהתמונה של Alley Cat לזו של הנסיך הפרסי??!! לדעתי זה הולך להיות המם האישי שלנו , אבל עוד ימים יגידו מי יזכור אותו בשנה הבאה :-).

במקרה שלנו, אף אחד לא הבטיח עוגה!

על המשחקים שזכו בפועל תוכלו לקרוא באתר של GameIS Awards, אבל בשתי הקטגוריות שלי (סטודנטים ו – קונסולות), הבחירות היו די צפויות , The Splatters ו – המרוץ לארנונה, שניהם משחקים שהם לא פחות אומנות ממשחק מבחינת רמת ההשקעה והשיוף של התוצר הסופי.

תקרית אחת מעט מביכה נרשמה כאשר אחד המשחקים שזכה בקטגוריה שלו, נשכח מחוץ לסרטון שהציג את הקטגוריה, מזל שמישהו מהקהל צעק Here comes a new Challenger! , אחרת לא היינו  יודעים שזו באמת הייתה טעות…

סיכום מנקודת המבט שלי

לסיכום, היה בהחלט כנס מעניין ומלא בהרצאות מכל גווני הגיימינג שכל גיימר יוכל להזדהות איתם. מצד שני, החלוקה בין האולמות הייתה מעט משונה, כאשר הרבה מהקהל בחוץ כלל לא טרח להיכנס, אולי בגלל שהמחיר שאינו למי שחבר באגודה יקר יחסית (150 ש"ח במקום 60 ש"ח). למרות זאת, התעשייה המקומית בהחלט הפגינה נוכחות מחוץ לאתרי האינטרנט, הפורומים ומסיבות ה – LAN, וזה באמת מה שחשוב!

נתראה בשנה הבאה!

מסיים את היום בפאב המשפחתי

יוצאים מהבית – חודש דצמבר (מתעדכן)

טוב, בגלל קוצר זמן והבכורה של "ראלף ההורס" עוד שעה וחצי, הפוסט הזה הולך להיות קצר : ככל שאני מגדיל את מעגל החברים שלי בפייסבוק , כך אני מגלה יותר ויותר אירועים "גיקיים" ששוה לבדוק אותם. הנה כמה מהאירועים שצפויים לנו בחודש הקרוב. ובכלל, אם אתם מתעניינים בצד היותר מחקרי של משחקי הוידאו, שווה לכם לבדוק את הקבוצה החדשה בפייסבוק – "קבוצת דיון (על) משחקי וידאו" שעדיין נמצאת בשלבי חיפוש הזהות העצמית. אם משום מה אתם לא מצליחים להירשם, שלחו לי הודעה בפייסבוק ואני אוסיף אתכם.

אז בקיצור, מה יביא לנו החודש הקרוב בנתיים?!

גיקדום – "בתכנית: מוזיקה. גיקיים. גיקיות. ג'ונתן קולטון, ג'וס ווידון, כרגיל." – 10.12

באותו יום  היה אמור להתקיים גם אירוע של קבוצת הקריאה הקווירית בבאר שבע – "משחקות בתשוקה – יצוגים להטב"ים במשחקי מחשב". גם בתור מי שלא משתייך לקהילה, אני חושב שזו הרצאה סופר מעניינת ורינת היא אחלה של מרצה שכבר הריצה את אותה הרצאה בעבר. ההרצאה הזו תידחה בשל סיבות אישיות.

[בנתיים, קבלו הרצאה מצוינת בנושא דומה מהאי כנס שהתקיים לפני כמה ימים :]

מאורות 2012 (תוכניה) – כנס מדע בדיוני ירושלמי, יתרכז השנה בסופים צפויים יותר ופחות בהתאם לשנה בה אנחנו נמצאים… 13.12

באותו יום בערב באוזן בר תתקים גם מסיבת חנוכה אלטרנטיבית – יהודים בקטע אחר (לא קשור לאתיאזם). בין היתר מבטיחים לנו גם קולנוע פרינג' בנושא פנטזיה ואימה יהודיים.

אבל גם הצפונים לא צריכים להרגיש מקופחים, כי באותו הערב ממש תתקים הקרנה חוזרת ומחודשת של "ליל הטריילרים החיים" בסינמטק חיפה.

מועדון הסרט המופרע "סאת פארק" באוזןבר. בהנחיית אלון גור אריה, ממיסדיי חבורת היפופטם. אבל איפה Team America ומאט דיימון, איפה?! . לעמוד באתר. 17.12

GamIS 2012 – האירוע הגדול של קהילת מפתחי המשחקים המקומית. בין היתר מתבשל גם פאנל על עיתונאות משחקים. מה שבטוח שיהיה מעניין. 19.12. לעמוד הרשמי של הכנס.

יום אחד לאחר מכן (28.12), תתקים הקרנה שניה לתושבי מחוז דן של ליל הטריילרים החיים בסינמטק תל אביב. אני כבר הזמנתי כרטיסים, ואני ממליץ לכם לעשות אותו הדבר.

מועדון קריאה על הספר "הרצל אמר" – לא קשור למשחקי מחשב, אבל אני אמור להנחות את המפגש :-D. הדף המעודכן יעלה בהמשך  באתר של האגודה למדע בדיוני ופנטזיה. אמור להתקיים ב – 30.12.

… אוקי מסתבר שנפלה טעות, מנחה המפגש הוא איתי אחר, וגם התאריך הוא לא אותו תאריך :-P.

לסיום  – מסיבת אולדסקול  #2 – המסיבה מתקיימת בבית של התקליטן ליעד אורן, AKA Rock Man. אמור להיות שמח עם טונות של קונסולות קלאסיות ומשחקי חברה – 1.1.13

עדכונים נוספים, אם יהיו, יגיעו בהמשך

ביקורת – Indie Games The Movie

ביום שבת לפני שבוע וחצי, הצטרפתי לחברי GameIS להקרנה מיוחדת של Indie Games The Movie  על גג ה – HUB בתל אביב. מאחורי הקלעים היה מדובר במבצע מרוכב למדי מכיוון שהמפיקים של הסרט שלחו עותק Blueray  אמריקאי שהצריך מכשיר PS3 אמריקאי, אבל בסופו של דבר ההקרנה עברה בצורה כמעט מושלמת בלי תקלות מיותרות. הסרט אמנם לא היה עם כתוביות מן הסתם, אבל מכיוון שמדובר בסרט שרובו מורכב מראיונות, איכות הסאונד הייתה מצוינת ואני מניח שרוב היושבים בקהל הצליחו להבין כמעט כל מילה.

הסרט מציג את תהליך הפיתוח של שלושה משחקי אינדי ידועים למדי : Braid, Super Meat Boy ו – FEZ, כאשר FEZ היה  המשחק היחיד מבין השלושה שלא יצא עדיין בזמן סיום הפקת הסרט.

קל באימונים – קשה בקרב

למרות שהמפיקים היו יכולים לעשות לעצמם חיים קלים ולהתמקד באספקטים הטכניים של פיתוח משחקים, הם החליטו להתמקד דווקא בחלקים המעניינים יותר של הפיתוח : כיצד התפתח הקונספט הראשוני של כל משחק, מה היו מקורות ההשראה שלו, ובעיקר – כיצד מתמודדים היוצרים עם הצורך לעשות בעצמם את רוב יחסי הציבור מא' ועד ת'.

באחד הקטעים היותר חזקים בסרט , רואים את טומי, המתכנת של Team Meat צורח על הטלוויזיה שלו לאחר שהוא לא מוצא את Super Meat Boy על ה – Dashboard  של האקס בוקס ביום ההשקה, מה שאומר שהשחקנים חייבים לחפור בתוך התפריטים של הקונסולה כדי למצוא אותו… דבר שיכול להוריד בצורה ניכרת את המכירות של היום הראשון.

קשיים אחרים איתם נאלצים המפתחים להתמודד הם עזיבה של חברי צוות אחרים, גיימרים מטורפים שלא רואים בעיניים שום דבר חוץ מתאריך השחרור של המשחק (במקרה של Fez) ואפילו ביקורות מ – 24 השעות הראשונות שלא מצליחות להציג את המשחק כפי שהוא באמת (במקרה של Braid).

נקודה מעניינת נוספת המוצגת לכל אורכו של הסרט היא העובדה שכל אחד מהיוצרים מרגיש כי המשחק שלו מייצג את האופי שלו בצורה הטובה ביותר, ולכן הם לא צריכים לענות לעצמם על השאלה האם גיימינג הוא אכן יותר מאוסף של גרפיקה, צלילים וממשק.

מה קורה כאן?

אם יש נקודה אחת שהפריעה לי בסרט, זו העובדה שהוא כמעט ולא מספק חומר רקע למי שמעולם לא שיחק במשחקי וידאו או מחשב, ובוודאי שבמשחקים עצמאיים. כל המשחקים שמוצגים בסרט יצאו בתחילה באופן בלעדי לאקס בוקס, אבל הסרט לא טורח להסביר מדוע יש לאקס בוקס השפעה גדולה כל כך על מכירות של משחקי אינדי או מדוע יוצרים עצמאיים רואים את הצורך לצאת לדרך עצמאית ולא לעבוד באחת מחברות הפיתוח הגדולות בסביבה בטוחה יותר מבלי לעשות מרתונים של תכנות באמצע הלילה.

ייתכן שהסיבה העיקרית לכך היא ההחלטה לתת למרואיינים לדובב את עצמם, כאשר הבמאי נמצא על תקן המנחה הבלתי מתערב 99% אחוזים מן הזמן. מצד אחד, אני ממש לא מחובבי הסרטים הדוקומנטריים שבהם  המנחה עסוק בעיקר בהפגנת ידע וירי של מושגים לכל עבר, אבל מצד שני, היה אפשר בהחלט לכלול הקדמה לא מזיקה של חמש או עשר דקות על הנושא.

איפה דני?

עוד דבר שקצת הפריע לי, אם כי במידה פחותה, הוא המחסור בהתייחסות למוזיקה של המשחקים. המלחין של סופר מיט בוי, Danny B, הוא אחד האנשים הידועים והמוערכים ביותר בתעשיית האינדי , אבל הסרט לא עושה שום ניסיון אפילו להזכיר אותו כגלגל העזר השלישי של Team Meat. עוד החלטה תמוהה : במקום להשתמש במוזיקה של המשחקים עצמם, הוחלט להלחין מוזיקה בהשפעת המוזיקה המקורית לסרט עצמו. המוזיקה הזו לא רעה, אבל היא גם לא מיוחדת כל כך, וממש לא תורמת להבנת הקשר העמוק שבין משחקים לפסקול שלהם. האם מפיקי הסרט פחדו שמוזיקה בסגנון 8 ביט תגרום לחלק מהצופים לחשוב שהם הגיעו בטעות לשנות השמונים? ואפילו אם כן, האם זה בהכרח רע?

שווה צפייה

למרות הביקורת שלי על הסרט, בסופו של דבר, הוא בהחלט שווה את המחיר שדורשים עבורו בסטים, 9.99$, קצת יותר מכרטיס קולנוע, רק שכאן אתם מקבלים עותק דיגיטאלי של הסרט ב – HD שאפשר לצפות בו מספר בלתי מוגבל של פעמיים.