ארכיון הקטגוריה: xbox 360

במילה אחת : א-כ-ז-ב-ה

נתחיל בשורה התחתונה דווקא : יש לפחות כמה אנשים שפנטזו לפוצץ או לקלל רק ישראלים אחרים על האקס בוקס, ועבורם נראה שההשקה של שרות האקס בוקס לייב בארץ תספק. לעומת זאת, כל מי שרצה ליהנות מהיצע המשחקים והתכנים האחרים שיש לאקס בוקס לייב להציע, צפוי להתאכזב.

מאיפה להתחיל? הדבר הראשון שאפשר לראות הוא שבניגוד להבטחות, החנות הישראלית לא מדברת עברית ואפילו לא תומכת בשפת מקלדת שאינה באנגלית. חמור מכך, התכנים היחידים שאפשר לגשת אליהם הם משחקי הארקייד והאפליקציות, אלא אם כן אתם מאמינים שמבחר משחקי האקס בוקס שיש בחנויות (Retail) הוא 8. כן, קראתם נכון, בעוד עמיתנו מעבר לים יכולים ליהנות ממבחר של מאות גרסאות הדגמה, אנחנו מוגבלים רק לגרסאות הדמו של 8 המשחקים האלו (בהנחה שלכולם יש דמו בכלל…).

ואם נניח שאתם כמוני, מעדיפים בעיקר משחקי ארקייד, תופתעו לגלות שרק 83 משחקים מתוך מאות שקיימים, הגיעו לחנות הישראלית. אמנם יש פה כמה להיטים כמו Fez, אבל מבחינתי זה כמו לחזור איזה 3 שנים אחורה, לתקופה שבה קניתי את האקס בוקס והיו הרבה פחות משחקי ארקייד טובים.

ואפילו אם נגיד שיש לכם בעיה רצינית לפתוח חשבון PayPal ולזייף את זה שאתם גרים בוורלי הילס 90210, מסתבר שקניית נקודות בחנות הישראלית היא בלתי הגיוניות בעליל : הנקודות קופצות במדרגות של 500, בעוד מחירי המשחקים עדיין נשארו 800,1200 ו – 1600. אגב, המחיר של 500 נקודות הוא 24 ש"ח, כלומר, בדיוק 3.84 לשמונים נקודות שהן כדולר בחנות האמריקאית. אז אם ההמרה הייתה לפי השער היציג של הימים האחרונים, למה לעזאזל אי אפשר למכור 800 נקודות ב – 39 או אפילו 40 ש"ח? לסטיב באלמר (והפתק המסתורי שלו) הפתרונים…

 

לסיכום, החנות הישראלית היא לא רק אכזבה, אלא נכון לכתיבת שורות אלו, גם בדיחה מהלכת. מיקרוסופט כנראה פונה כאן למי שמעולם לא קנה אקס בוקס ומעולם לא נחשף להיצע שיש בחנות האמריקאית , ולכן מבחינתו מדובר בהצעה הוגנת, פשוט כי הוא לא יודע מה הוא מפסיד… מכיוון שההשקה פורסמה בוואלה, אני מניח שלא מדובר בהשקה שקטה, ולכן תירוץ של "השרות עדיין בשלבי בדיקה", פשוט לא תקף כאן.

אני מבטיח לשוב ולעדכן כאשר יהיו חידושים משמעותיים, או לפחות ביום ההשקה הרשמי שאמור להתקיים ב – 21.11.

עדכון :

המסקנות של איתי חורב מניוזגיק היו קצת שונות. מסתבר שכן אפשר לגשת למשחקים מלאים (לא ממש הבנתי איך), והחבילות השונות של הנקודות מופיעות גם בשאר החנויות באירופה כמו החנות הבריטיית, רק ששהם הן טיפה יותר יקרות.

עדכון לעדכון:

עכשיו גם אני רואה שיש Games on Demand, אבל המחירים מופיעים בנקודות והם לא אטרקטיבים בעליל : לדוגמה, מורטל קומבט שעולה ברשת האמריקאית 50$, עולה כאן 6120 נקודות, שזה קצת יותר מ – 280 ש"ח! כמעט שליש יותר… דאמט!

ביקורת : Sine Mora

עדכון משמח : המשחק יוצא גם למחשב ב – 9 בנובמבר – כנראה בסטים

Sine Mora הוא עוד משחק יוצא דופן שבשלב זה מוצע באופן בלעדי לשירות ה – Arcade  של האקס בוקס לייב. למרות שגם בחו"ל מדובר במשחקים שפונים לקהל יעד נישתי יחסית (והם בדרך כלל מוכרים מספר בודד של מיליונים לכל היותר), בארץ קהל היעד שלהם מצומצם עוד יותר. למעשה, לפני שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה, מצאתי שרוב האתרים הישראלים שאזכרו את המשחק, ציינו אותו בתור המשחק האחרון של Suda51 (המעצב היפני Goichi Suda). עם זאת, בדיקה מדוקדקת יותר חושפת שסודה היה המפיק של המשחק ואילו החברה שבראשה הוא עומד (Grasshopper Manufacture) הייתה אחראית בעיקר על המידול התלת ממדי של המשחק. ולמרות זאת, מדובר במשחק מאוד יוצא דופן, אפילו בז'אנר הוותיק יחסית של משחקי יריות דו מימדיים חלליים, ובכך הוא בהמשך ממשיך את המסורת של סודה…

קחו את הזמן!

האלמנט הבולט ביותר במשחקיות של Sine Mora הוא אלמנט הזמן : לכלי התעופה של השחקן אין כוח חיים כמו במשחקים אחרים, אלא הוא פועל כנגד הזמן שהולך ואוזל. על מנת לקבל זמן נוסף, עליו לחסל אויבים או להגיע לתחנת "קיבוע זמן" בה הזמן מתאפס מחדש. מעבר לכך, במהלך הקמפיין הראשי של המשחק, יש לכלי הטייס יכולת להאט את הזמן לזמן מוגבל.

לכאורה זה לא נשמע מהפכני במיוחד, אך שלבים רבים במשחק מתבססים על היכולת של השחקן לבחור באויבים הקלים ביותר לחיסול והשמדתם בעדיפות ראשונה על מנת שיישאר לו מספיק זמן כדי להמשיך ולהתקדם בשלב. הדבר נעשה חשוב עוד יותר בקרבות הבוסים הענקיים בהם כל בוס מורכב ממספר חלקים שכל אחד מהם מתנהג כמו אויב בפני עצמו ונותן זמן נוסף בהתאם .

מלבד הפן הטקטי הזה של Sine Mora, המעצבים לא היססו לזרוק לעבר השחקן מבחר של מכשולים שונים ומשונים, החל מרכבות ענקיות שחוצות את המסך ועד למערכות הגנה מתוחכמות שמחייבות אותו להתחבא מאחורי עצמים בסביבה על מנת שלא להתגלות. המכשולים האלו הזכירו לי קצת את המהפכה שמשחקי מגה מן עשו בסוף שנות השמונים, כאשר הציבו בפני השחקן מבחר מפחיד של מכשולים מתוחכמים במיוחד שהצליחו כל פעם להפתיע אותו מחדש (לפחות בשלושת המשחקים הראשונים, עד שהסדרה החלה לחזור על עצמה).

במצב הסיפור הראשי, Sine Mora הוא משחק מאתגר , אך לא בלתי אפשרי. עם זאת, במצבי המשחק הנוספים ורמת הקושי הגבוהה, הוא כבר משחק לשחקנים שבאמת מוכנים להתאבד על המשחק. המעניין הוא שבמצבי המשחק הנוספים האלו, ניתן לבחור כוחות אחרים מאשר האטת הזמן, כמו למשל היכולת להסיט בחזרה את הירי של האויבים אליהם. מי שיהיה מספיק נחוש על מנת לצלוח את מצבי המשחק הנוספים האלו, יגלה שאורך החיים שלו הרבה יותר גדול מכפי שנדמה בתחילה, והדבר אולי מצדיק, לפחות באופן חלקי, את המחיר היקר יחסית של 1200 נקודות מיקרוסופט (אני אישית קניתי אותו במבצע של 800…).

מי צריך תלת ממד?

עד עכשיו לא נגעתי כלל בפן החיצוני של המשחק, ו – Sine Mora הוא ללא ספק המשחק היפה ביותר שיצא לי לראות על ה – Xbox Live, כן, אפילו יותר יפה מ – Shadow Complex ו – Bastion. אין הרבה משחקים שמסוגלים לשלב בצורה כל כך חלקה דו מימד ותלת ממד, ויעידו על כך כל אותם ריימקים מיותרים שעושים למשחקים קלאסיים היום בשקל וחצי (במיוחד אלו של אטארי). כמו כן, המשחק לא מהסס לחשוף את העומק שלו ולשחק עם המצלמה בקטעים מסוימים. כל זאת, מבלי להתפשר על הירידה לפרטים ובחלקים מסוימים, גם על צבעוניות מרשימה במיוחד ואתרים שנראים כאילו נלקחו מאי טרופי ולא מסיפור מלחמה אפל.

למעשה, לפעמיים מצאתי את עצמי פוער עיניים בתדהמה, עד שלא שמתי לב שאני עדיין צריך להמשיך להילחם בבוס מזווית אחרת… המשחק אמנם לא מוצג על פני כך המסך וכולל שוליים שחורים למעלה ולמטה, אך המראה שמתקבל הוא חד יותר מרוב המשחקים של האקס בוקס כיום. פרט מעניין הוא שעל מנת להגיע למראה היוצא דופן הזה, היה צורך בשיתוף פעולה בין מעצבים יפנים ומעצבים מערביים, שלפחות אחד מהם היה אחראי גם על עיצוב של חלק מהדמויות ב – Kill Bill והוא זה שעיצוב את הבוסים השונים במשחק בצורת חיות רובוטיות.

לעומת הגראפיקה, הסיפור הוא כבר עניין שונה למדי וכולל מספר רב של דמויות ומספר אחד ראשי שמעביר את העלילה בצורת דיאלוגים בשפה ההונגרית (אני רציני לגמרי!). בכל אופן, אני וכנראה גם רבים אחרים לא ממש הצלחנו לעקוב אחריו, אך הוא כולל כמעט כל אלמנט מדב"י שתוכלו לחשוף עליו, זאת בצירוף מספר אלמנטים של סיפורי מלחמה טרגיים במיוחד. עם זאת, מי שבאמת רוצה לעקוב אחריו, יכול להעזר באנציקלופדיה הפנימית של המשחק שנפתחת ברגע שמסיימים את הקמפיין הראשי.

שיר אהבה לז'אנר

בסופו של דבר, Sine Mora הוא מעין שיר אהבה לז'אנר הארקייד הקלאסי שמצליח לשלב בין האלמנטים הקלאסיים האהובים כל כך, ובין המשחקיות המפתיעה והלא שגרתית שאפשר היום למצוא במשחקים "קטנים" המופצים בצורה דיגיטאלית. למרבה המזל, בתערוכת E3 האחרונה נחשף כי לאחר סיום תקופת האקסקלוסיביות, המשחק יראה אור גם עם הקונסולות של סוני, ואז אני מקווה שיותר אנשים יוכלו להנות מהמשחק המופלא הזה.

ביקורת : נקמתו של טנורמן

לפני כמה חודשים התפרסם כי שני היוצרים של סאות' פארק, טרי פארקר ומאט סטון, לא מרוצים ובצדק, מכל משחקי הוידאו שהיו המבוססים על הסדרה ויצאו במהלך השנים. לכן , הם החליטו להפיק בצורה עצמאית משחק תפקידים הומוריסיטי בסיוע של המפתחת Obidian שיש לה ניסיון רב עם משחקי תפקידים.

בגלל פיטורים נרחבים בחברה, כרגע לא ממש ברור מה יעלה בגורלו של המשחק הזה, אבל זה ממש לא הפריע לטרי ומאט לתמוך (גם אם בצורה עקיפה) בפיתוח משחק אחר ושולי יחסית בשם South Park: Tenorman's Revenge. המשחק הוא משחק פלטפורמה פשוט בו ניתן לבחור בכל אחד מארבעת גיבורי הסדרה והוא בלעדי לשרות ההורדה הדיגיטלי של האקס בוקס (XBLA). למרות שכרגע הוא מוכר לא רע, הביקורות ברשת מאוד לא מחמיאות ברובן, ויש כאלו שאפילו מכריזים עליו כמשחק הגרוע בהיסטוריה של הסדרה, אפילו יותר מהמשחק הנוראי הזה :

ילד טוב ירושלים

אם יש דבר אחד ברור, זה שלמרות דירוג של 18+ (M) שניתן למשחק, הוא עושה הכול כדי לא לעצבן אף אחד חס וחלילה , והסיפור מסופר מנקודת מבטם של חברי ה – AAA שהן בעצם לוטרות מים ענקיות ואתאיסטיות מהמאה ה – 26 . לאחר המפגש שלהם עם קארטמן בפרק Go God God הם מעריצות אותו ובטוחות שהוא אחראי לכל הפיתוחים הטכנולוגים או משהו כזה… (בסדרה הן נמחקו מציר הזמן, אבל כנראה שמעצבי העלילה לא היו עד כדי כך בקיאים בפרטים). בכל מקרה, מבחינתן , קארטמן הוא גיבור ואם חשבתי שמדובר בסוג של אירוניה בהפוך על הפוך, התבדיתי והבנתי שזה פשוט חסך להם את הצורך לרדת על קארטמן כל חמש דקות…

 גם האויב הראשי במשחק, טנרומן, אחיו למחצה של קארטמן וג'ינג'י גאה שרוצה להשתלט על העולם באמצעות רובוטים ג'ינגים לא באמת מנסה להיות אכזר ולנקום בקארטמן על כך שהרג את הוריו בדרך אכזרית במיוחד… הוא מסתפק בגניבת ההרדיסק של הקונסולה שלו ובריחה לתקופות שונות בהיסטוריה.

שום דיאלוג אחר במשחק לא מנסה להיות שנון במיוחד, וכל אחת מהדמויות פשוט אומרת את משפט הקאלט שלה מהסדרה כמו למשל "Wanna Get High" (רוצה להתמסטל?) של Towelie המגבת המדברת…  בכלל, נראה שהדירוג M ניתן רק כדי שהדמויות יוכלו לפלוט מילים כמו "KickAss" או "Fuck" בלי להשתמש בצפצופים מעצבנים… האמריקאים עדיין רגישים לדברים האלו, אנחנו כמדומני, קצת פחות…

משחק סביר, עד שהוא מתחיל לעצבן…

אם מתעלמים לשנייה מהעלילה הרדודה של המשחק, מתגלה משחק פלטפורמה לא רע שאפשר לשחק ביחד או עם חברים כדי לגלות אזורים סודיים בשלבים ביחד. לכל דמות יש יכולת מיוחדת רגילה ויכולת שנפתחת רק עם בונוס מיוחד של גיבור על מהפרקים של Coon & Friends. קארטמן למשל, יכול לשבור קירות ולהפוך ל –  Coon כדי לקפוץ מקיר לקיר. יכולת מגניבה אחרת היא של קני שבתור הסופר גיבור "מיסטריום" לא יכול למות, ובעצם קם לתחיה ממש כמו בסדרה.

העניין הוא שלמרות שהשלבים מעוצבים בצורה לא רעה בכלל ומבוססים על מקומות מהסדרה כמו ברכת הפיפי מהפרק Pee, יש כמה חלקים שבהם השליטה לא מספיק מהודקת, ואני התייאשתי מהמשחק בערך באמצע, אחרי קטע מעצבן במיוחד עם צינורות שצריך לקפוץ מעליהם. הביקורות מרחבי הרשת טוענות שיש גם בעיות עם המצלמה במשחק מרובה משתתפים ושהמשחק לא ממש עובד דרך הרשת, ולכן צריך כמה בקרים (שלטים) כדי לשחק אותו כמו שצריך.

בשורה התחתונה – פספוס

גם אם נהניתי מהחצי הראשון של המשחק , העובדה שהעלילה כל כך רדודה ולא מתפתחת, פשוט לא נתנה לי שום סיבה להמשיך הלאה. נכון שגם הסדרה לא תמיד מה שהיא הייתה פעם, אבל גם פרק רע במיוחד של סאות פארק עדיין מצליח יותר שנון מכל הדיאלוגים של המשחק הזה ביחד. למעריצים של הסדרה שלא אוהבים במיוחד משחקי וידאו אין מה לחפש כאן, וגם מי שאוהב משחקי וידאו, יכול להשקיע 10$ במשחקי פלטפורמה טובים הרבה יותר.

עדכון משמח : מסתבר שהיוצרים לקחו את כל ההערות לצומת ליבם וביצעו מספר בלתי ייאמן של שינויים שאמורים להיכלל בטלאי שייצא בקרוב. אני אמשיך לשחק מהנקודה שהפסקתי ואדווח אם המשחק באמת הפך לקצת פחות מייאש ומעצבן.