ארכיון הקטגוריה: xbox 360

איתי קונה אקס בוקס – חלק ב'

בפעם שעברה הסברתי למה החלטתי ללכת דווקא על אקס בוקס, ועכשיו הגעתי סוף סוף לעיקר.

אז כמה באמת קשה למצוא  קונסולה לא פרוצה?

קודם כל, חשוב לי להבהיר שמראש לא רציתי לקנות ברשתות הגדולות מהסיבה הפשוטה שהן מפקיעות מחירים במאות שקלים ואין לי שום רצון לממן את ספות המנהלים של בעלי השליטה בהן. בתור מי שעבד פעם ברשת כזו, אני יודע גם שמבחר המשחקים שניתן לקבל בבאנדלים (מכשיר + משחק) הוא גם כן לא מציאה גדולה.

לפי זאפ, המחיר הנמוך ביותר לקונסולה לא פרוצה הוא באזור ה1300 שקלים (לדגם העלית). זהו גם המחיר שמוצג באתרים של אותן חנויות. הבעיה היא שבפועל חלקן  בכלל לא מחזיקות את הדגמים הלא פרוצים או אומרים לך בטלפון "לבוא ביום ראשון". מוכר אחד אמר לי ש – "הוא לא אתר אינטרנט אלא חנות". מוכר אחר אמר לי ש – " תקבל באן רק עוד שנה וגם ככה אתה אחד מ100 שרוצה קונסולה לא פרוצה". אחר כך הוא הוסיף ש – "מה שאתה קורא בפורומים זה לא נכון".

אני באמת מנסה להבין מה האינטרס של החנויות לדחוף לקונים רק קונסולות פרוצות ובאותו זמן להעמיס את המדפים שלהן במשחקים מקוריים. כאשר חנויות בקניונים גדולים וחנויות בעלות ותק של שנים מוכרות קונסולות כאלו, הן למעשה נותנות למי שקונה הרגשה שהוא בידיים טובות וש – "כולם עושים את זה" . מעניין מה היה קורה אם היה אפשר היה לבצע הסבות ופריצות רק אצל מאכרים (מצב היפותטי לחלוטין כמובן). לדעתי  מכירות המשחקים דווקא כן עולות כי לא כולם היו רוצים לשים מכשיר שעולה אלפי שקלים בידיים של מישהו שהם לא מכירים ובסופו של דבר זה היה משתלם לאותן החנויות.

פשרה?

באחד מהשיטוטים שלי בסינמה סיטי, מצאתי ש Gamez  בסינמה סיטי מוכרת קונסולות רגילות ישר מהאריזה ב 1700 ועם כבל HD.  הבדל של 400 שקל אמנם, אבל תנו לי להסביר : יש לי חולשות, ואחד הדברים שאני הכי שונא זה לנסות ולרדוף אחרי המחיר הזול ביותר בכל מחיר. בדרך כלל מה שקורה בפועל זה שאני שורף עוד זמן ולפעמים גם דלק (או כרטיסי רכבת) על מנת להגיע לכל מיני חנויות זולות במיוחד . נכון, הייתי יכול לשבת על כל החנויות שמופיעות בזאפ מהזולה ליקרה , לחפש אחת שכן מוכרת קונסולות רגילות ולחכות למשלוח, אבל לצערי, הדואר בארץ עדיין לא עובד בצורה מושלמת :  רק בחודש האחרון חבילה אחת כמעט הלכה לאיבוד ודואר רשום ששלחו לי פשוט חזר בגלל שמישהוא הוסיף ו' אחת מיותרת לשם היישוב בו אני גר…

אז בסופו של דבר שילמתי  יותר, אבל אני מרוצה. המכשיר עובד מצוין ולא הייתי צריך שום ציוד נוסף כדי לחבר אותו לרשת (טוב שלראוטר שלי יש כמה כניסות). הדבר היחיד שמפריע לי זה שמאז ספטמבר 2009 הוא כבר לא מגיע עם יציאות קומפוננט (ירוק לבן אדום), וזה אומר שאני אהיה חייב לרכוש כבל VGA או לחסוך לHD.

כאן מגיע לסיום החלק השני והסופי של הדאבל פוסט הזה. האמת שרציתי לכתוב גם את חלק ג' על חווית השימוש, אבל הגעתי למסקנה שגם ככה יהיה לי הרבה מה לכתוב בקרוב וחבל לנצל את כל התחמושת על ההתחלה 🙂 (אני לא מבטיח כלום, אבל הנה רמז).

איתי קונה אקס בוקס – חלק א'

מי שקורא את הבלוג שלי מתחילת הדרך (עוד מעט שנתיים!), בוודאי שם לב שאני מנהל מערכת יחסים די אמביוולנטית עם הקונסולות (ובעליהן). רוב המשחקים שאני משחק בהם הם לא מורכבים במיוחד ואפשר לשחק אותם בכיף עם מקלדת, אני גם די אוהב את היכולת לקפוץ בין משחק מהיר לבין חיפוש מושגים בויקיפדיה או בגוגל, דבר שבקונסולות הוא קצת מורכב ובמקרים רבים גם לא ממש אפשרי.

כל זה טוב ויפה, אבל יש בעיה אחת קטנה : אני גם חובב לא קטן של משחקי קונסולות קלאסיים ומשחקי ארקייד. כמובן שיש דרכים לשחק אותם על המחשב באמצעות אמולטורים (ואם מתעקשים גם בצורה חוקית), אבל מבול הרטרו והריימיקים (המאוד מבורך בעיני) בקושי מצליח לדגדג את שחקני הPC. יש כמה חברות יוצאות דופן כמו קאפקום שממש הולכות לקראתנו, אבל בדרך כלל קו המחשבה של המפיצות והמפתחות גורס ששחקני הPC מעדיפים משחקים כבדים יותר או קווסטים מאשר לשחק בסוניק 4. חוץ מזה, יש כמה משחקי AAA שממש בא לי לנסות, לדוגמה Final Fantasy XIII ואפילו המשחק ההוא של הסימפונס שיצא עם הסרט ונראה לי כמו אחד המשחקים היותר מצחיקים שנוצרו בהשראת סדרות. (רק לצורך הפרוטוקול, אני כותב את המשפט הזה לפני יציאת המשחקים החדשים של בחזרה לעתיד 😉 ). יש גם כמה משחקים שפשוט חייבים עבורם Gamepad, אבל רוב הגיימפדים שקניתי למחשב דורשים דוקטורט במסכי Setup  כדי שיהיה אפשר להפעיל אותם, במיוחד כשיש משחקים שמגבילים את הסדר של הכפתורים או לא מזהים את כולם (DMC 3).

לסיכומו של דבר, במוקדם או מאוחר הייתי חייב לקנות קונסולה. לפני כמה חודשים חשבתי על הWii, אבל רוב המשחקים החזקים והאיכותיים לקונסולה הם בסופו של דבר של נינטנדו. אני לא אומר שלא מדובר במשחקים טובים (ואפילו מצוינים), אבל רציתי קצת לצאת ממעגל הקסמים של מריו , זלדה, קירבי ומטרויד (אוקי, שכחתי את פיקמין). יותר מזה, שרות הWiiWare הוא בסך הכול מוגבל מאוד, אני לא מאמין שב – 40 מגה אפשר לדחוס משחק עם קטעי מעבר איכותיים, סאונד נקי ועדיין להשאיר שלבים מפורטים ומגוונים נינטנדו לא מסתפקת בזה וממש מתעללת במי שמנסה ליצור משחקים עצמאיים לקונסולה שלה.

הלאה… האמת שאין לי טיעון אחד מרכזי  למה לא בחרתי בps3 למרות שלשני חברים שלי כבר יש את המכשיר (זאת אומרת שיש עם מי להחליף משחקים). אולי זה קשור לזה ששרות ההורדה של הps3 קצת פחות מגוון, אולי זה קשור לזה שאי אפשר לקרוא משחקי PS2 על הדגמים היותר חדשים (לבוקס יש תאימות מוגבלת אחורה, אבל לפחות יש)  ואולי זה קשור לזה שלמרות העליונות הגראפית, הסתבר שבסופו של דבר ההבדלים בין משחקים שרצים על שתי הפלטפורמות הם לא כאלו גדולים. עניין המחיר כבר לא ממש רלוונטי מכיוון שכפי שתוכלו לקרוא בחלק הבא, קשה מאוד להשיג את האקס בוקס במחיר הזול שרשום בזאפ (1300 ₪ למכשיר לא "מוסב"). יש גם את הקטע של ישפאר, אבל אני מניח שרוב המכשירים במחיר של פחות מ2000 ₪ דווקא מיובאים ביבוא אפור. אה… יש גם את הקטע של הבלו- ריי, אבל האמת שאני בקושי שם לב להבדלים כשמדובר בסרטים  (את רובם אני מעדיף לראות בקולנוע) ומחוץ למדינת תל אביב גם כמעט בלתי אפשר למצוא אותם להשכרה.

בשקלול הסופי, ולמרות הרבה דיווחים על כך שהPS3 רק מתחילה לצבור תאוצה, החלטתי שבשלב זה כדאי לי בכל זאת ללכת על הבוקס. לכל חומרה יש יתרונות וחסרונות, ובמהלך השנים למדתי להסתכל בעיקר על חצי הכוס המלאה למרות שנורא קל להיתפס לתחושת הפספוס.  הייתי מכניס כאן את עניין המוב נגד קינקנט, אבל זה קצת מוקדם מדי כדי להסיק מסקנות.

לסיום ומכיוון שאני רוצה להימנע ממלחמות פאנבויז, אפילו על אש קטנה, חשוב לי להבהיר שהפוסט הזה לא אמור להיות מדויק או אובייקטיבי, אלא לשקף את התחושות והלבטים שהביאו אותי לבצע את הבחירה הספציפית הזו. בפעם הבאה אתאר (כמו רבים אחרים לפני) את המסע למציאת קונסולה לא פרוצה וכמה דברים שהפתיעו אותי (לטובה ולרעה).

השלט היה על הקיר – נקודה למחשבה

בשבוע האחרון הרשת רעשה וגעשה כאשר מאות אלפי בעלי קונסולות אקס בוקס "מוסבות"  הורחקו משירות המשחקים של מיקרוסופט. לצד הטענה המוצדקת (לטעמי) כי הפיראטים לא יכולים לצפות לשחק און ליין כמו מי שקונה משחקים במחיר מלא, נשמעה גם הטענה שלפעמיים הכוננים הקשיחים של הקונסולה הפסיקו לתפקד (!).

האמת, מרגיז, ובצעד יוצא דופן אני מוכן להודות שזה אכן נשמע לא הוגן, אחרי הכול, גם מי שהסב את הקונסולה שלו קנה את החומרה שלה במחיר מלא וזכותו להנות ממנה כמו כל אחד אחר.

ופה קבור הכלב – הרי מיקרוסופט טוענת (או לפחות טענה) במשך כמה זמן שתוכנה פיראטית מזיקה לחומרה (או לכל הפחות לביצועים שלה). כמובן שהטענה הזו מעולם לא הוכחה ולמן ההתחלה נשמעה כמו ניסיון הפחדה נואש של קופרייטר. (לכן, כבר לפני כמה שנים טובות הפסיקו עם מסע הפרסום הזה ,באמת שחיפשתי מודעות ישנות ולא מצאתי).

מסע הפרסום הנשכח ההוא שפתאום מקבל משמעות יוצאת דופן, כמעט נבואית 🙂  אולי לא היה אפקטיבי במיוחד, אבל הוא בהחלט מדגיש עד כמה העמדה של מיקרוספט הייתה ונשארה חסרת פשרות בנושא. במילים אחרות, מי שנלחם עם מיקרוסופט ראש בראש לא צריך להתפלא למצוא את עצמו בלי מכנסיים, ומרגע שזו החלה למכור חומרה ולא רק תוכנה, היה ברור שבשלב מסוים היא תפעל באמצעים קשים ביותר ובכל הדרכים החוקיות שעומדות לרשותה. לרדוף אחרי עשרות חנויות שמוכרות תוכנות מזויפות זו משימה בלתי ריאלית, אבל כאשר יש גישה למשתמש הקצה עצמו, שום דבר הרי כבר לא עומד בדרך!

לדעתי אין שום צורך לשמוח בשמחתה של מיקרוסופט ולצהול, אך לזכותה יאמר שהפעם היא באמת הצליחה  להעביר מסר תקיף והוא שהיא שולטת לחלוטין במוצרים שלה דרך הרשת. וכמו שכתבתי בכותרת, נקודה למחשבה.