המחליפים…של המקלדת והעכבר

הפוסט הזה הולך להיות בחלקו קצת אוף טופיק .זה הזמן להתוודות על כך שחוץ ממשחקים אני גם חובב סרטים לא קטן ומעדיף אותם על מסך כמה שיותר גדול. כמו רבים אחרים, הצטערתי לשמוע על סיום פעילותו, למרות שכל מי שהיה מבקר קבוע הרגיש שבחודשים האחרונים הדברים כבר לא התנהלו כמו פעם. לפני כמה חודשים ניסיתי אפילו לשלוח ביקורת , אבל היא כנראה נתקעה באחד הפילטרים. בדיעבד לא ממש הצטערתי על כך מכיוון שכתיבת ביקורת באורך 800 מילים לסרט הייתה משימה מתישה למדי.

כך או כך, בחודשים האחרונים קיבלתי שתי הזמנות להקרנות טרום בכורה של "גיימר" , ולשתיהן לא ממש יכולתי להגיע מכל מיני סיבות (אני רק ארמוז שהצגות ביום שישי אחרי הצהריים בתל אביב גורמות למונח שהומצא לעיר – "מדינת תל אביב" להיות מוחשי מאוד). למרבה המזל, הספקתי לראות את "המחליפים" (Surrogates) שעוסק גם כן באותה שאלה מרכזית – מה יקרה כאשר הטכנולוגיה תאפשר לנו שליטה מלאה על דמויי בני אדם או בני אדם ממש? התמונות של הקוף אשר שולט ברובוט באמצעות המוח בלבד אשר מוצגות בתחילת הסרט ומהוות אקספוזיציה הן ממש לא מדע בדיוני ואם כיום אנחנו מסתפקים במצלמות אשר יקלטו את כל תנועות הגוף שלנו (Natal) ויעברו אותן לדמות על המסך בצורה עקיפה, הרי שבעתיד תתכן שליטה מלאה באמצעות ראשינו ומחשבותינו בלבד. "המחליפים" לוקח את שאלת המפתח הנ"ל ובאמצעותה מתאר עתיד שבו אנשים כבר לא צריכים לצאת מהבית ואפילו לא לקום מהכסא , הם פשוט שולטים ברובוט אשר נראה אנושי לגמרי מבחינה חיצוני ואינו יכול להיפגע או לחוות תחושות שליליות כגון כאב, אך כן מסוגל לספק את כל הצרכים האנושים האחרים ולהעביר תחושות חיוביות בחזרה למפעיל שלו (גם סקס…). בעתיד האוטופי הזה אין כמעט פשיעה והביטחון האישי נמצא בשיאו. כאשר מספר אנשים מתים לאחר שמישהוא "רוצח" את המחליפים שלהם , נוצרת בהלה והאשמה מופנית אל "המתבדלים", קבוצה שמתנגדת לכל הסידור הזה וחיה חיים רגילים לגמרי (מנקודת המבט שלנו) בלי שום פיסת פלסטיק. הבלש טום גרייר (ברוס ווילס) מופקד על החקירה ובמהרה מגלה כי הסיפור האמיתי הרבה יותר גדול ממה שנדמה.

עד כאן התקציר (בלי ספוילרים, אני מקוה לפחות), ועכשיו קצת ביקורת: הסרט מבוסס על סיפור קומיקס המורכב מחמישה חלקים ובאמת מרגישים שהוא קצת קצר מדי ובחציו השני הכול קורה קצת יותר מדי מהר. ההגיון הפנימי משכנע למדי למרות שיש פה ושם תהיות  (הרי כבר ראינו מה קורה למי שלא זז מהכיסא כל היום). קטעי האקשן משתלבים היטב ואולי האורך הקצר משחק לטובתם משום שהם לא נמרחים יותר מדי וסוף הסרט אפילו מעורר כמה שאלות חשובות מעבר להפי הנד (אוקי, אני מאוד מקווה שזה לא ספוילר :-D). ציון הגולשים בIMDB שכנראה יתקבע בסופו של דבר על אזור ה6-7 משקף יותר לטעמי מהמדד של העגבניות הרקובות (באזור 40 אחוז – כלומר, 40 אחוז ביקורות חיוביות והשאר שליליות). הציונים של גיימר קצת יותר נמוכים בשני האתרים, ועל הנייר באמת מדובר ברעיון שנשמע מופרח למדי (אנשים שולטים באנשים אחרים ולא רובוטים), אבל אני לא מתיימר להשוות בין שני הסרטים על סמך מספרים… בשורה התחתונה, אם אתם מחפשים סרט כיפי לסוף הקיץ /  הסתיו אחרי "ממזרים חסרי כבוד" (שהוא סוג של פנטזיה אם חושבים על זה, פשוט בעבר) , קחו את המחליפים בחשבון.

אבל בחזרה לגיימינג , באמצע הסרט (ואני והמעטים שבעד ההפסקה) עלו לי בראש כמה שאלות מעניינות מה באמת יקרה ביום שבו נשחק באמצעות המוח בלבד ורמות הפידבק שנקבל יהיו זהות לרמות הקלט (Input) שנספק:

האם ברמה Easy נקבל פחות פידבק בצורת כאב מאשר ברמה Hard?

מה יקרה אם וירוסים שונים יגבירו את התחושת האלו?

…ואילו באגים מלוכלכים ישתילו חברות המשחקים בעותקים הפיראטים?  (תגובות איטיות במיוחד , אולי הפוכות לגמרי?)

והשאלה הכי מעניינת – האם נקבל רצועות מיוחדות כדי לקשור את עצמנו למקום למקרה שנתלהב קצת יותר מדי?! :->

מה מאט פארקמן היה חושב על זה?

ארר, נראה לי שבשורה האחרונה נסחפתי קצת, אבל הבנתם את העיקרון – אני רק מקווה שאולי עם ההתפתחויות הטכנולוגיות האלו נקבלות תשובות לשאלות דומות בהקדם, ולא יזיקו גם כמה סרטים טובים יותר על עולם הגיימינג (לבנתיים).


5 תגובות

  1. גם אני פרסמתי ביקורת בעין הדג והיא לא עברה, אבל זה קרה בגלל השיטה המוזרה שלהם לביקורות. שיטה שביגללה לא הפכתי למבקר קבוע למרות שרציתי. אתר טוב, לא מפתיע שהם נפלו, רוב אתרי המתנדבים נופלים בסופו של דבר.

    דווקא גיימר, אם נשפט בתור סרט פעולה, הוא מצוין. בתור סרט מד"ב הוא בינוני מינוס כי יש בו המון ה-מ-ו-ן חורים ודברים שמעולם לא היו קורים (כמובן בהנתן ההנחות הראשוניות שהוגשו שם לצופה, שהן הבסיס לכל סרט מד"ב). כמובן שאהבתי את העניין שהיו אלפי בדיחות גיימרים ולמעשה הסרט היה הראשון מסוגו במיוחד לקהל הזה ספציפית. האנשים באולם של הסינמטק אתמול בסופו של כנס אייקון נהנו בסך הכל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.