מגה מן 11 : היה שווה לחכות 8 שנים?

לפני יותר משמונה שנים (!) כתבתי על ההתרשמות שלי ממגה מן 10, שאז היה זמין רק לקונסולות הדור השביעי ולא למחשב. אמ;לק :  יחסית למגה מן 9 שהיה משחק רטרו מושלם, 10 הוא פחות טוב למרות כמה תוספות חביבות כמו המצב הקל.

בשנתיים האחרונות קאפקום הוציאה כמה וכמה אוספים של המשחקים הקלאסיים, וברור שאחת הכוונות שלה בסופו של דבר הייתה לרכב על המומנטום של המותגים האלו גם מעבר לריענון קל. מגה מן 11 הוכרז בשנה שעברה ומהווה שינוי דרסטי מכל המשחקים בסדרה שראינו עד כה : הדבר הראשון שמבחינים בו הוא שמדובר במשחק 2.5D, וזו הפעם הראשונה שבה יוצא משחק עם גרפיקה יחסית מודרנית מאז מגה מן 8.

להמר על כל הקופה

במבט שני, אפשר לשים לב לעוד שינוי דרמטי ביותר : מערכת חדשה שמאפשרת לכם לבחור בין האטה של הזמן לבין עוצמת נשקים חזקה יותר (וכן, זה כולל גם את הנשקים המיוחדים). כמו כן, במצבים שבהם האנרגיה יורדת לשלב קריטי, אפשר להפעיל את שניהם ביחד על חשבון המגה בלאסטר שמתרוקן מהאנרגיה שלו ונעשה איטי לכמה שניות.

האפקטים האלו כמובן מוגבלים זמן והם צריכים להיטען מחדש עם הזמן (או בעזרת חיזוקי כוח), אבל יש חלקים שכמעט בלתי אפשרי לעבור בלעדיהם. הקאצ' הוא שגם שמונת המאסטר רובוטים יכולים להשתמש בהם ולהפוך למהירים אפילו יותר מן הרגיל או לשנות את הצורה שלהם לצורה ענקית שמזכירה את הבוסים המאוחרים יותר במצודה של ווילי.

שינוי נוסף שמסתבר כלא פחות משמעותי היא חנות שדרוגים חדשה. במשחקים הקודמים רוב הפריטים היו זמניים או חד פעמיים. לדוגמה, עוד פסילות או הצלה מפני נפילה מספר פעמים מוגבל. בחנות החדשה יש הרבה צ'יפים עם אפקט קבוע כמו למשל נעלים שמונעות החלקה או אפילו אחד שמאפשר לכם לנוע במהירות רגילה גם כששאר העולם מאט, והאמת שהיו כמה חלקים שלא ברור לי איך הייתי יכול לעבור אותם בלעדיו. ואגב, אם אתם משחקים בדמו, תוכלו לקבל כמות נכבדת של "ברגים" אתם תוכלו לקנות בחנות ולהפוך את ההתחלה של המשחק להרבה יותר קלה.

ואיך כל זה עובד ביחד?

עם כל כך הרבה שינויים דרסטיים, הייתם מצפים או לשנוא את המשחק החדש או ממש לאהוב אותו, ואני חושב שהתגובות ברשת הן בעיקר לכיוון החיובי. נראה לי שהסיבה העיקרית לכך היא שהשלבים עדיין מעוצבים בצורה מהנה מאוד, משהו שכמעט אף פעם אי אפשר לקחת מהסדרה. יש כמובן שלבים יותר מעצבנים כמו השלב של בלוק מן, אבל גם שלבים שגורמים לנו לחשוב על כל המכניקה של המשחק מהתחלה כמו זה של Bounce Man. בכל שלב יש גם לפחות מיני בוס אחד, מה שרק מוסיף עוד לעניין.

מערכת הגלגלים החדשה בהחלט מוסיפה עוד אתגר מכיוון שהיא עוד דבר שצריך להתחשב בה. אם אתם לא משתמשים בה במקום או ברגע הנכון, אתם עלולים להסתבך בצרות כמה שניות לאחר מכן או ההפך. יש אנשים שהצליחו לא להשתמש בה בכלל, אבל אם אתם לא מחפשים איך לאמלל את עצמכם (גם יחסית לרמת הקושי שהסדרה ידועה בה), עדיף שתשתמשו בה…

ואם כבר דיברנו על רמת קושי, זה המשחק הראשון של מגה מן שיש בו לא פחות מארבע רמות קושי שונות, ואלו ההבדלים ביניהן עד כמה שהצלחתי להבין משרשורים שונים (המשחק לא טורח לציין אותם בעצמו):

  • הרמה הקלה ביותר ביותר "למתחילים" – אינספור פסילות, אויבים חלשים יותר ופחות מקומות ליפול בהם
  • הרמה הקלה "קאז'ואל" – חמש פסילות ואויבים יותר חלשים, כנראה גם פחות מהם (לא בטוח לחלוטין…).
  • הרמה הרגילה – 2 פסילות (כמו בשאר הסדרה), נזק רגיל והעיצוב "המלא" של השלבים
  • רמת "גיבורי על" – האויבים עושים יותר נזק ויש פחות חיזוקי כוח

מהניסיון שלי עם מגה מן 9, החלטתי לשחק על הרמה השנייה ואני חייב להודות שלמרות שהייתי צריך לעבור על חלק מהשלבים כמה פעמיים, עדיין יצאתי בתחושה שהיא קצת קלה מדי, מה שלקח לי בערך 6-7 שעות עם הניסיונות החוזרים וכשלקחתי את המשחק יחסית  לאט.  זה בלט במיוחד בבוסים של אמצע השלב שאפשר לחסל בכמה שניות! גם רוב הבוסים הראשיים לא היו קשים במיוחד, להוציא את הבוס הראשון במצודה של ווילי שדווקא הוא עשה לי צרות צרורות בגלל שהוא דורש תזמון די מדויק כדי לפגוע בו ולהתחמק מהמתקפות שלו.

למרות שהמשחק קצר יחסית למשחקים של היום ואולי אפילו יחסית לסדרת X (אין כאן שדרוגים ושריונים סודיים), אתם יכולים להמשיך ולאתגר את עצכם באמצעות אתגרים מיוחדים  שמוסיפים כל מיני אלמנטים לשלבים. לדוגמה, פתאום כל האויבים הופכים לבלונים (והבלונים האלו מעצבנים!) או שאתם מוצאים את עצמכם בתוך סדרה של 30 מסכים עם פסילה אחת.

אז נכון שאין באתגרים האלו תוכן ממש חדש ולכן לא התעסקתי איתם כמעט, אבל אם אהבתם אותם בשני האוספים של מגה מן 1-10, סביר להניח שהם יספקו לכם עוד כמה שעות של הנאה גם פה.

השאלה הקבועה : שווה לקנות?

מגה מן 11 הוא אחד מן המשחקים היותר מושקעים בסדרה והמחיר שלו בהתאם : אם רוב המשחקים כיום שהם לא AAA ולא עולים מיליונים להפיק מתומחרים באזור ה-20$,  אז מגה מן 11 עולה 30$ ובמבצעים מסוימים תוכלו להשיג אותו ב-25$ או קצת פחות. לכן, בהחלט יכול להיות שמבחינת היחס בין העלות לזמן המשחק (מדד שאני בדרך כלל לא מסכים אתו), תרצו לחכות שהמחיר שלו יירד יותר לכיוון ה-15$, מה שיכול לקחת עוד קצת זמן.

מצד שני, אם תמיד אהבתם את הסדרה והסכום הנוכחי לא כואב לכם יותר מדי בכיס, אני יכול להבטיח לכם שלא תתאכזבו. שווה לנסות את הדמו בכמה רמות קושי כי הוא ייתן לכם מושג טוב על המשחק השלם, כפי שאפשר לראות בסרטון.

הערה קטנה על המוזיקה

שינוי נוסף שחלק מאתנו ירצו לשים לב אליו: אם עשיתם הזמנה מוקדמת למשחק, כנראה קיבלתם גרסה   "אינסטרומנטלי" של הפסקול שהיא בעצם יותר Unplugged (מכיוון שאין בה כלים חשמליים או סינטיסיזרים). באופן יוצא דופן (אולי למעט הרימייק של Wonder Boy 3), התחברתי הרבה יותר לגרסה החלופית ולגרסה הרגילה לא היה את הוייב המגניב של שאר משחקי מגה מן.

עד כמה שאני יודע, אין אפשרות לקנות אותה כ-DLC אל תוך המשחק ואפילו מי שהזמין את הגרסה הפיזית לא תמיד קיבל את הקוד (כל זה לא תקף כמובן לגרסה הדיגיטלית).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.