סקירת טלוויזיה מסדרת Samsung MU7000 לגיימינג

עריכה : אחרי בדיקה, הדרך הכי טובה שמצאתי לקבל צליל טוב במחיר סביר היא לקנות רמקולים אלחוטיים פשוטים של Creative או Logitech. הם עולים משהו כמו 200-300 ש"ח ונותנים איכות צליל לא רעה בכלל, יש גם דגמים עם סאבוופר מובנה בפנים. הבעיה היחידה היא שצריך לבחור אותם כל פעם שמדליקים מחדש את הטלווזיה, אבל זה עניין של בערך שתי שניות. בנוסף, אפשר להגביר ולהנמיך עם השלט הרגיל ולא צריך לכוון אותם פיזית (אצלי הם תלויים על מדף מעל לטלווזיה).

מודה שלא יוצא לי יותר מדי לכתוב כאן בזמן האחרון: שילוב של קצת יותר עבודה וקצת פחות זמן פנוי לא משאירים לי הרבה זמן, ולכן אם אני כבר מחליט לכתוב משהו, אני מעדיף שיהיו לו ערך מסוים ומבנה שלא יכולים לעבוד בדיון בפייסבוק.

חשוב לי להבהיר מראש שלא מדובר בניתוח טכני מקצועי,  יש ברשת הרבה סקירות עד רמת הפיקסל שפחות חשובות במקרה הזה אני חושב.

למה בכלל לשדרג?

השדרוג לטלוויזיה חדשה הגיע אחרי שדרוג למודל ה-PS4 Pro (אני עדיין משחק מדי פעם במכשיר הישן אצל בת הזוג שלי). העצה שלי היא שבכל מקרה לפני שאתם משדרגים, בדקו איך זה נראה באמת. בחלק גדול מהטלוויזיות יש הדגמות שרצות ברקע ויכולות לתת מושג טוב לגבי הביצועים של הטלוויזיה. עדיף לראות אצל חבר ולא בחנות שאתם לא יודעים מה איכות החיבורים בה.

הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא שההבדל הכי גדול הוא לא דווקא ברזולוציה, אלא בתוספת ה-HDR (שלמעשה לא דורשת PRO וגם קיימת במעט טלוויזיות שהן לא 4K).

אני לא אכנס למה זה בדיוק HDR מכיוון שזה נושא מעט מורכב והוא לא זהה בכל הטלווזיות, אבל מה שאני רואה בעין זה שהניגודיות בין אזורים כהים לבהירים במסך יותר גבוהה, כך שהתמונה נראית הרבה חיה והצבעים יותר "חזקים". למשל, בצילום חוץ או סצנה באור יום אפשר לראות הבדל ברור מאוד בין החלקים הבהירים בתמונה כמו השמיים ובין החלקים היותר כהים. מבחינתי זה הבדל יותר גדול לא רק מהרזולוציה, אלא גם מרמות פירוט שונות שהרבה שחקנים רוצים להוציא מכרטיסי המסך היקרים.

מעבר ל-HDR והרצון להגדיל טיפה את המסך (שדרוג מ-42 אינץ' ל-50), לפיליפס הישנה שלי נשרפה יציאה אחת ואני לא לגמרי בטוח שהשנייה עובדת כמו שצריך, כך שנשארתי עם יציאה בטוחה אחת בצד, מה שדי הגביל אותי עם חיבור למחשב וחשש תמידי לאיבוד אות של כמה שניות.

למה ה- MU7000?

הסיבה הספציפית שהחלטתי ללכת דווקא על המודל של סמסונג הוא שבדגם ה-LG של ההורים שלי (LG 49UJ630Y) לא ניתן לבטל את החלקת התמונה. החלקת תמונה היא טכנולוגיה שמוסיפה עוד פרימיים לשידורים רגילים (שהם בדרך כלל באזור ה-25-30 פריימים) על מנת ליצור תנועה חלקה יותר.

העניין הוא שהטכנולוגיה הזו נוצרה בעיקר לשידורי ספורט, ואם משתמשים בה על שידורים רגילים נוצר אפקט של הילוך מהיר ותנועות לא טבעיות (כולל בעיות בסנכרון של תנועות שפתיים), אם ראיתם סרטונים ב-60 פריימים ביו-טיוב, יכול להיות שאתם מכירים את התופעה. בכל מקרה, בדגם הספציפי הזה לא ניתן לכבות את האופציה, ואף אחד לא יכול היה להבטיח לי שזה לא יקרה במודלים אחרים של LG.

מצד שני, סדרות ה-MU השונות של סמסונג קיבלו ציונים טובים מאוד בכל מה שקשור ל-Input Lag, מה שאומר שקשה מאוד להרגיש אם יש השהייה בין הלחיצות שלכם לבין מה שקורה במשחק. הציון הכללי שלהן היה רחוק מאלו של הדגמים האיכותיים ביותר של המתחרות (שיכולות להגיע למחיר גבוה פי שלושה ואפילו יותר) , אבל בקטגוריה הזו היא הייתה מאוד קרובה אליהן. חוץ מזה, עד כמה שהצלחתי להבין מדובר באותם דגמים שנמכרים באירופה ולא בדגמים מקומיים שאי אפשר לדעת אילו שיגעונות יש להם. גם העובדה שכבר היו לי שני מסכי סמסונג ישנים למחשב שעדיין עובדים הייתה עוד נקודת בונוס לטובתה.

שלט קטן והרבה אפשרויות

הדבר הראשון ששמים לב אליו הוא שהשלט של סמסונג קטן מאוד, והסיבה היא שאת רוב הפונקציות מבצעים ממסך הבית. כפתורי ה-Volume והמעבר בין הערוצים (שמיועדים בעיקר לשידורים דיגיטליים כמו עידן פלוס) הם כפתורים שניתן למשוך אותם למעלה או למטה, כאשר לחיצה רגילה אליהם משתיקה את הצליל או מעבירה ללוח השידורים.

החדשות הטובות הן שאחרי שמתרגלים למינימליזם הזה, העבודה עם השלט נוחה מאוד, למרות שעוד לא ממש הצליח למצוא שימוש לכפתור הצבעוני שבטלוויזיות אחרות משמש להגדרות מהירות של תמונה, צליל וכו'.

חיבור ל-Playstation

כאן לא היו הרבה הפתעות והטלוויזיה אפילו זיהתה את היציאה אוטומטית בתור Playstation. חבל רק שאין יציאה צדדית בגלל שהשוליים דקים והיציאות הרגילות דורשות למקם את הכבל בזווית מדויקת על מנת שלא יהיו ניתוקים באות (יש גם כבלים עם תופסנים בחנויות מתמחות לציוד וידאו).

יש אפשרות גם להגדיר HDMI-Link שמפעיל את הטלוויזיה יחד עם ה-PlayStation או ההפך. לא משהו מהפכני, אבל עדיין חביב במקרה וגם השלט שלכם הולך לאיבוד מתחת לספה… מה שכן חשוב לשים לב אליו הוא שאם הטלוויזיה הקודמת שלכם הייתה קטנה יותר (כמו במקרה שלי), צריך להגדיר מחדש את גודל המסך בתוך ה-Playstation כדי שלא יישארו שולים שחורים.

בדיוק כפי שציפיתי, לא הרגשתי לאג וגם ה-HDR נראה לא רע בכלל, למרות שלפי מה שקראתי ברשת, יש בטלוויזיות היקרות האפקט מורגש הרבה יותר.  המשחק שאתו בדקתי את הדברים האלו הוא Resogun, אחד המשחקים הבודדים שרץ ב-60 פריימים לשנייה ב-4K עם HDR.

חיבור למחשב

כאן הדברים התחילו קצת להסתבך : כשחיברתי את הטלוויזיה למחשב דרך יציאת ה-HDMI של כרטיס המסך (Radeon RX 560), קיבלתי קצב של 30hz. במילים אחרות, רק חצי מהפריימים שאמורים להיות מוצגים. אחרי קצת משחק עם ההגדרות, הסתבר שהייתי צריך להפעיל את ה-Scaling עבור הטלוויזיה ולקבוע את המסך של המחשב כמסך  המועדף.

בהתחלה זה עבד מעולה והייתי יכול להמשיך להפעיל את המחשב, אבל לפעמיים עדיין קורה שסמן העכבר עצמו מתחיל לגמגם כל פעם שהטלוויזיה הייתה נכבית (למרות שמבחינת התוכנה של AMD עדיין היו שני מסכים מחוברים). הפתרון היחיד שלא דרש ניתוק כבל של הפיזי היה להפעיל את הכפלת המסך רק כשאני זקוק לו וכל פעם לשנות את ההגדרות מחדש. למרבה המזל, חלונות מזהה אוטומטית שהטלווזיה מופעלת ומעבירה את הצליל אליה.

בכל מקרה, יש לי הרגשה שזה קשור בעיקר לדרייברים, כך שאם יש לכם כרטיס של Nvidia, יכול להיות שבכלל לא תתקלו בבעיה הזו.

לא ניסיתי להפעיל משחקים ב-4K בעצמי מהמחשב (הכרטיס מסך לא ממש בנוי לזה), אבל בזמן הניסיונות לתקן את הבעיה, כן הגדרתי את הרזולוציה של שני המסכים כ-4K והמסך הרגיל של המחשב לא יצא מסנכרון. לעומת זאת, לנווט מתוך מסך הטלוויזיה ברזולוציה כזו על ה-Desktop הסתבר כלא פרקטי…

אגב, אם אתם צריכים רק להזרים משחקים והטלוויזיה נמצאת בחדר אחר, יש אפליקציה מובנית של SteamLink שאותה לא יצא לי לבדוק.

צליל

כאן אני מגיע לנקודה הכי כאובה שלא הייתי מודע לה (היא רלוונטית רק לדגמים האירופאים) – לטלוויזיה אין יציאת אוזניות רגילה! רק יציאה אופטית ואפשרות להתחבר ל-Bluetooth.

אם אתם רוצים להתחבר לרמקולים רגילים, הפתרון היחיד הוא לקנות ממיר מצליל דיגיטאלי לאנלוגי, שלא מאפשר ריבוי ערוצים למעט סטריאו. מעבר לזה אתם צריכים כבל אופטי רגיל אחד וכבל עם שתי בננות (אדומה ולבנה) מצד אחד וחיבור 2.5 מילימטר מצד שני, שאותו אתם מחברים לסאבוופר (בהנחה שניתן להוציא את הכבל הרגיל שלו…). הטלוויזיה גם לא מאפשרת לכם לשלוט בווליום במצב הזה, ואתם צריכים לדאוג שלרמקולים שלכם יהיה בקר עוצמה נפרד.

החדשות הטובות שהסידור הזה עובד עבור יציאות ה-HDMI, אבל בעידן פלוס ובאפליקציות המובנות יש רעש סטטי גם אם אני בוחר לשמוע מהטלוויזיה. הפתרון היחיד שמצאתי הוא לכבות את הרמקולים  בשביל להימנע מהרעש הזה, במיוחד אם אני שוכח לסגור את הטלוויזיה אחרי המשחק והיא חוזרת לערוץ ברירת המחדל.

לסיכום

בגדול אני מרוצה. בתור טלוויזיה שהשימוש העיקרי שלה הוא קונסולה ואפליקציות כמו נטפליקס או יו-טיוב היא עושה את העבודה מצוין, אבל אם אתם רוצים אותה בתור מסך נוסף מהמחשב למשחקים, כל העניין קצת מסורבל (למרות שיכול להיות שעם הסטים לינק הדברים יהיו קצת שונים). אני מניח שעם Yes או Hot  החוויה תהיה די דומה, למרות שאל תתפסו אותי במילה…

בכל מה שנוגע לעניין הצליל, יכול להיות שאם איכות הצליל פחות חשובה לכם, הרמקולים הפנימיים של הטלוויזיה יעשו בשבילכם את העבודה, הבעיה הגדולה שלי הייתה יותר עם המוזיקה ופחות עם האפקטים. כמובן שאם כבר יש לכם Soundbar איכותי או אוזניות Bluetooth ואתם מרוצים מהם, פתרתם את הבעיה הזו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.