Always Sometimes Monsters

Always Sometimes Monsters  הוא משחק שקל מאוד להתייחס אליו כמו אל to the moon הנפלא, אבל למעט העובדה ששני המשחקים הם תוצרים של RPG Maker שאין בהם קרבות (אבל בהחלט יש בהם נגיע למוות), הם שונים למדי אחד מהשני : Monsters הוא משחק אפל יותר ולמרות רצף האירועים הלא שגרתי שהוא מתאר, הוא רחוק מאוד מעולם הפנטזיה והמדע הבדיוני. הבדל נוסף הוא שב – Monsters יש לכם שליטה מלאה על הדמות שלכם, רשימת מלאי וסטאטוס כמו בכל משחק RPG סטנדרטי ולא מדובר בסיפור אינטראקטיבי שמתקדם כמעט בעצמו.

המשחק מתחיל כאשר דמות הומלס לא מזוהה נתקלת לרוע המזל ברוצח שכיר והבוס שלו (שמסוכסכים בינם לבין עצמם) ומחליטה לקושש דווקא מהם כסף. כפי שאפשר לצפות, במהרה נשלף אקדח וכאן הבחירה עוברת לידיים שלכם : האם תירו או שתתנו להומלס לספר לכם את סיפורו…?

 בהנחה שהחלטתם להקשיב לסיפור תעברו לסצנת הפתיחה האמיתית של המשחק בה תבחרו את הגיבור שלכם מבין שורה של גיבורים וגיבורות ומי יהיה בן הזוג האולטימטיבי שלו. יש לציין שבניגוד למשחקים אחרים, המשחק נותן לכם חופש מלא בכל הנוגע לנטייה המינית של הגיבור ויש לכך השפעה גם על סצנות מפתח בהמשך (אם כי אין במשחק שום דבר מפורש והאנימציה בכללותה בסיסית להחריד)… בכל מקרה, לאחר סצנת הפתיחה תעברו שנה קדימה על סף פינוי מהדירה שלכם ועם הזמנה לחתונה של האקס/ית בעוד חודש מהיום בקצה השני של ארה"ב. מכאן עליכם לעשות את הדרך הארוכה והמפותלת במטרה לשנות את גורלכם.

החיים קשים

כאמור, יש לכם 30 ימים, אבל ההחלטה מה תעשו איתם ועד כמה מהר תנועו מהיעד הנוכחי שלכם ליעד הבא תלויה בכם : לפעמיים תמצאו שהצלחתם לסבך את עצמכם עד מעל לראש ועל מנת להחזיר את המצב לקדמותו, תצטרכו להתעכב מעט יותר. כמו כן, תוכלו לנסות ולהרוויח כסף בצורות חוקיות יותר או פחות כדי לממן את הנסיעות שנמשכות יום שלם ועולות בהתאם, כשכמו בחיים האמיתיים, חלק מהעבודות הן סיזיפיות ומשעממות בכוונה תחילה.

אספקט נוסף של החיים האמיתיים הוא המצב הבריאותי שלכם, כדי לשמור על עצמכם במצב טוב ולא למות תוך כדי שינה (שלעיתים תהיה תחת כיפת השמיים), תצטרכו לדאוג לאכול בדיינרים או לקנות חטיפים במכונות אוטומטיות.

בסוף כל יום תוכלו להחליט אם לכתוב ביומן אותו תנסו להפוך לקראת סוף המשחק ל – Best Seller שיאפשר לכם סוף סוף להתניע את קריירת הכתיבה שלכם, ובימים מסוימים המשחק יעביר אתכם לקטעי פלאשבק שיתארו את אירועי המפתח שהתרחשו בשנה האבודה שבין סצינת הפתיחה לתחילת המשחק עצמו.

אין כאן זומבים, אבל…

עוד משחק שההשוואה אליו היא בלתי נמנעת הוא The Walking Dead – שני המשחקים מציבים בינכם בחירות על גבי בחירות שחורגות מהתפקיד הקלאסי של דיאלוגים במשחקי תפקידים, ובשניהם יש לבחירות שתעשו השפעה על טיב היחסים עם דמויות מפתח בהמשך. למרות שאין ב – Monsters זומבים או סכנות מיידיות אחרות, דווקא בו יש לבחירות שלכם השפעה יותר גדולה ואתם לא מרגישים שיכולת ההשפעה שלכם מגיעה רק עד טווח מסוים. ההמלצה שלי היא לשמור במקביל שניים שלושה משחקים שמורים כדי שתוכלו לראות כיצד הבחירה שלכם משפיעה על המשחק בלי להתחיל את כולו מהתחלה (יש תשעה סלוטים שונים).

בשורה התחתונה, אם אתם מסוגלים להסתדר עם המינימליזם הטכני שלו, Always Sometimes Monsters הוא בהחלט משחק שמספק חוויה שונה למדי ממה שאנחנו רגילים אליה, למרות שיש כאלו שיגידו שבהשוואה לטריילר שלו, הוא הרבה פחות מותח ועוכר שלווה ממה שהוא היה יכול להיות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.