Tiny Barbarian DX

Tiny Barbarian DX מוגדר על ידי היוצרים שלו כאקשן רטרו בסגנוןSword & Sorcery, אבל אתם ממש לא חייבים להיות שחקני פנטזיה נלהבים כדי ליהנות ממנו וסביר להניח שהוא יזכיר לרובכם את סדרת קאסלוואניה הקלאסית מתקופת השמונה ביט כשהיא עוד הייתה סדרת אקשן טהורה וכללה פחות אלמנטים של RPG…

המשחקיות של Tiny Barbarian פשוטה למדי אבל אפקטיבית : כפתור אחד לקפיצה וכפתור אחד להנפות חרב , כשהקומבינציות עם מקשי החיצים מאפשרת להניף את החרב למעלה ואפילו לבצע "מתקפת צלילה" יעילה מאוד נגד אויבים ממוגנים. חוץ מזה יש גם קומבו בסיסי אבל אפקטיבי שבאמצעותו אפשר להעיף אויבים למרחק לאחר רצף מוצלח של הנפות.

כיאה למשחק רטרו, אין יותר מדי הסברים על הטכניקות השונות (אלא אם כן אתם טורחים לקרוא את קובץ הטקסט המצורף), אבל הדבר היפה הוא שחייבים ללמוד איך להשתמש בהן על מנת לעבור את המסכים השונים במשחק שחלקם נגללים לצדדים, חלקם לגובה וחלקם מרוכזים יותר בקטעי פלטפורמה (שכחתי להזכיר שכדי להיתפס בקצוות של קירות צריך ללחוץ שתי לחיצות מהירות על מקש הקפיצה).

עוד נקודה לזכותו של המשחק היא שלעומת אחיו לז'אנר ובמיוחד They Bleed Pixels שקדם לו, הוא בהחלט מאתגר, אבל הוגן : גם אם לעיתים נדמה ש – 6 נקודות החיים לא מספיקות על מנת לעבור את המסכים היחסית ארוכים שלו, אתם תמיד יכולים להיות בטוחים שאם תחפשו היטב תגלו תוספת כוח סודית או אפילו יהלום מוחבאים באחד מפינות המסך. אם כבר יש תלונה אחת מוצדקת, הרי שלמרות שהפרק הראשון של המשחק אורך בין 3 ל – 4 שעות בממוצע, עדיין חסרות נקודות שמירה (כל פסילה תחזיר אתכם רק לתחילת המסך, אבל נקודות השמירה נמצאות לרוב רק אחרי הבוסים…)

לסיכום, למרות שכרגע מדובר כאמור בהרפתקה די קצרה,  מדובר במשחק שאמור להיות להתפרס בסופו של דבר על פני חמישה פרקים שונים לחלוטין אחד מהשני, מה שיהפוך אותו למשחק ארוך למדי. ואם לשפוט לפי מידת הגיוון שיש רק בפרק הראשון, הוא בהחלט עושה חשק לגלות את מלוא הפוטנציאל של המשחק. לסיום, אני ממליץ בחום לנסות גם את הגרסה החופשית שקדמה למשחק הנוכחי , Tiny Barbarian ואם אתם מחוברים לשרות הלייב של האקס בוקס, גם את Astroman שמזכיר יותר את המשחקים המוקדמים של Apogee עם אלמנט בולט של חקירה ועולם פתוח יחסית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.