ביקורת META – היא

האמת שלא ממש ידעתי למה לצפות מ – "היא" : כמובן שהצצתי בכמה ביקורות משבחות באינטרנט וגם בעיתונות, אבל דווקא אורכו של הסרט (קצת מעל שעתיים) גרם לי לחשוש שאולי הוא ילך במעגלים סביב עצמו כמו כל כך הרבה סרטים שניסו להציג תופעה רגשית יוצאת דופן ולתפוס את כל הציפורים במכה אחת, כשאחד האחרונים שזכורים לי הוא דווקא "אופטימיות היא שם המשחק" שעסק במחלת המניה דיפרסיה, ואותו אפילו לא הצלחתי לראות עד הסוף למרות שאני מכיר אותה ממקור ראשון… (לרשימה קצת לא מעודכנת של סרטים שעוסקים בהפרעות כאלו ואחרות, תוכלו להסתכל כאן)

למרבה המזל, כבר עכשיו אני יכול להניח את הקלפים על השולחן ולהגיד ש – "היא" הוא סרט שאכן ראוי לכל השבחים שהרעיפו עליו – לפעמיים הוא מצחיק ובוטה, לפעמיים הוא קודר ומלנכולי, ובכל אופן אם אתם מאלו שאוהבים להיכנס להגדרות מדויקות, תתקשו מאוד להגדיר אותו כדיסטופיה או אוטופיה מכיוון ששתי נקודות המבט האלו שזורות בו כשתי וערב, או היין והיאנג אם תרצו.

מולטי טסקינג

(הערה, הפסקה הבאה לא כוללת ספוילרים של ממש, אבל ייתכן שתרצו לקרוא אותה רק אחרי שתצפו בסרט)

לכאורה מדובר על סיפור מדע בדיוני קלאסי אודות בחור שמתאהב באינטליגנציה מלאכותית וההשוואה לסרט "חלום אלקטרוני" (שמשודר מדי פעם  ב – MGM) בו המחשב הוא זה שהתאהב בבחורה היא מתבקשת. העניין הוא ש – "היא" יוצא כבר בתחילתו מנקודת הנחה שבעוד כמה שנים לכל הפחות נוכל לפתח אינטליגנציה מלאכותית שיודעת להביע רגשות ולמעשה עוברת בהצלחה את מבחן טיורינג, כך שיהיה בלתי אפשרי כמעט להבדיל בינה לבין מכונה. נקודת מוצא זו מאפשרת לו לשאול שאלות רבות נוספות כגון האם תודעה ללא גוף יכולה בכל זאת להרגיש משיכה גופנית, האם יש עדיין משמעות למושג מונוגאמיות עבור תודעה שנמצאת בכל מקום ובכל זמן ואולי השאלה החשובה ביותר, האם תודעה שכזו יכולה להוות את בן או בת הזוג המושלמים, או שאולי תודעה הנוצרת על ידי בני אדם, תסבול מאותם פגמים של אלו שיצרו אותה…

אלו ללא ספק שאלות מעניינות שכל אחת מהן יכולה לבדה להוות בסיס לסיפור מדע בדיוני קצר או אפילו רומן. אבל הגדולה האמיתית של הסרט שהוא כמעט לעולם לא הופך להיות שיפוטי מדי, לא קובע מי צודק ומי טועה, אלא משאיר הרבה מאוד דמיון לנו הצופים, ממש כמו שספר מדע בדיוני טוב אמור לעשות (לטעמי לפחות).

מי, מה, איך ואיפה?

למרות כל מעלותיו של הסרט, ראוי לציין שהוא אינו מושלם והדבר ניכר בעיקר בשליש האחרון שלו ובמיוחד בסוף המעורפל משהו, אבל גם בעובדה שהוא נמנע מלשייך את עצמו לשנה מסוימת או להסביר מי ומה יצרו את סמנתה (השם שבו בחרה האינטליגנציה המלאכותית לכנות את עצמה). יכול להיות שכמו שההורים שלי אומרים, מדובר בטרנד מעצבן שיחלוף עוד כמה שנים, אבל לא יכולתי להימנע מהמחשבה שהיה יכול להיות סוף הרבה יותר פשוט שמציב את תיאדור, הגיבור של הסרט בנקודת סיום בוגרת הרבה יותר… מכיוון שהפעם מדובר באמת בספוילר, אשמח להמשיך לדון עליו בתגובות כאן או בתגובה שלי בדף הביקורת בעין הדג (שם משתמש : etay2k).

2 תגובות בנושא “ביקורת META – היא”

  1. אתה צודק ב – 100%, אני לא יודע למה עשיתי את הקישור הזה… יצאו כל כך הרבה סרטים שרציתי לראות לאחרונה שיכול להיות שפשוט התבלבלתי מכל הביקורות שקראתי (אני נוהג לקרוא את אורי קליין בין היתר ואני די בטוח שהוא אזכר אותו באחת הביקורות האחרונות שלו).

    תיקנתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.