על רימייקים, יורשים רוחניים ומשחקי המשך עם זקן

מזמן לא כתבתי כאן בגלל קצת עומס בעבודה וניסיונות להשלים לא מעט משחקי AAA טובים שפספסתי בשנים האחרונות (החל מדרייבר ועד ל – Saints Row the 3rd). בכל מקרה, גם הקיץ הזה ראינו סוג של מתקפת רטרו ממוקדת על הגיימרים שהתחילו את דרכם בשנות השמונים והתשעים : זה התחיל עם רימייק ממוצע ומטה של פלאשבק המצוין לזמנו, והמשיך עם שני רימייקים למשחקי פלטפורמה קלאסיים של דיסני – Ducktales של קאפקום ו – Castle of Illusion Starring Mickey   Mouse של סגה. (העובדה ששניהם משחקים של דיסני היא כנראה מקרית בהחלט).

עדכון – ממש לפני יומיים יצא רימייק של Super Frog.  הוא עולה 10$ וניתן לקנות אותו כאן.

המשותף לכל שלושת המשחקים האלו היא שלמרות שבכל אחד מהם ניכרת השקעה עצומה בפרטים כגון גרפיקה וסאונד מחודשים, כולם ספגו ביקורת על כך שהם מיושנים מדי או מלאי באגים.

וכאן אני בעצם שואל את השאלה האם יש מקום לרימייקים מודרניים As Is, או שההבדל בין רימייק ממוצע ובין רימייק מדהים הוא באמת באיזון שבין אלמנטים חדשניים ובין שמירה על המוטיבים של המקור. שאלה נוספת – האם כיום יש הבדל כל כך גדול בין רימייק ובין Sequel בעולם המשחקים?

רימייקים מובהקים

לגבי רימייקים מובהקים התוצאות בשטח מראות שמשחקים שהם רימייקים  As Isלמעט אולי גרפיקה , סאונד ושינויים מינוריים יחסית בשלבים, בדרך כלל סובלים מרמת קושי מאוד גבוהה או אורך חיים מאוד קצר – אחרי הכול, רבים מהמשחקים האלו היו הרבה יותר ארוכים  כאשר לא היה ניתן לשמור כלל או שהשמירות היו מוגבלות לסיסמאות שלא שמרו את כל השדרוגים שהשחקן השיג.

 מעניין לציין שגם משחקים מתקופת ה – 32 וה – 64 ביט סובלים מבעיות דומות, רק שאצלם מדובר בעיקר בבעיות שליטה או מצלמה שאפיינו את הדורות הראשונים של משחקי הפעולה – פלטפורמה מגוף שלישי (החל מ -Sonic Adventure ועד ל – Rayman 3).

אחת הדוגמאות היוצאות מן הכלל שאני מאוד אוהב להזכיר היא Bionic Commando Rearmed – מדובר במשחק שמזכיר מאוד את המשחק המקורי, אך עם מבנה שלבים מעט שונה וקליל יותר, כמו גם מצב שיתופי לשני שחקנים, פאזלים ונשקים מגוונים יותר. בנוסף לכך, בגרסה הקלה של המשחק ניתן לשחק ללא מגבלת פסילות, מה שיכול מאוד לעזור לשחקנים שפשוט לא בא להם לשחק שוב ושוב את אותו שלב (בגרסת ה -PC אין את האופציה הזו, אבל בעזרת Cheat Engine מאוד קל להגיע לאפקט דומה). חבל שמשחק ההמשך היה קצת קפיצה מעל הכריש והרימייק התלת ממדי לא זכה לכבוד הראוי לו לדעתי האישית

רימייקים שהם "יורשים רוחניים"

משחקים שניסו לפרק לחלוטין את המשחק המקורי ולהרכיב אותו חזרה בדרך כלל נכשלו כישלון חרוץ – בין יתר השמות שעולים לי בראש כרגע ניתן למנות את Rush'n Attack: Ex-Patriot , הרבה מאוד משחקים של אטארי ובמובן מסוים גם Duke Nuke Forever שעבר אינספור גלגולים עד שיצא לשוק.

כמובן שיש גם יוצאים מן הכלל כמו למשל Tomb Raider, Castlevania : Lords of the Shadow ואולי גם Mortal Kombat 9 שאפשר להחשיב אותו בקלות כרימייק של המשחקים הדו ממדיים בסדרה עם תוספת של מכניקות מודרניות של משחקי מכות. יש גם כאלו שיכללו את X-Com, אבל אני לא מכיר אותו מספיק כדי לקבוע איזה סוג של רימייק הוא בדיוק.

בין לבין

החדשות הטובות הן שיש המון משחקים שהם אמנם לא רימייקים מובהקים ולא יורשים רוחניים, אבל הם מספיק דומים למקור ורחוקים ממנו מבחינת הגיל על מנת שיהיה אפשר להחשיב אותם כסוג של רימייקים. כמה דוגמאות מהזמן האחרון הם שני משחקי Rayman שבעצם שילבו בין המשחקיות של המשחק המקורי מלפני כמעט 20 שנים והקצב של משחקי פלטפורמה מודרניים, סדרת משחקי ההרפתקאות של סאם ומקס מבית Telltale (קצת קלה מדי בגלל המבנה האפיזודי, אבל מאוד מצחיקה),  Donkey Kong Country Returns (לא שיחקתי בעצמי, אבל אומרים שהוא מצוין, מעבר לכך ש – DKC המקורי הוא "בין לבין" של דונקי קונג משנות ה80), Kid Icarus: Uprising (כנ"ל) ובמובנים מסוימים גם Starcraft 2 ו – Diablo 3.

אני חושב שמה שמשותף לכל המשחקים האלו ובעצם הופך אותם לטובים כל כך היא העובדה שגיימרים מכל הדורות יכולים ליהנות מהם כאשר למבוגרים יותר יהיה סוג של ערך מוסף בשל הכרת המשחקים המקוריים.

מקווה שלא יצא לי סלט 🙂

אז הנה עוד פוסט שהיה אמור להיות ממש קצר ויצא ארוך. מקווה שלא שיגעתי אתכם יותר מדי עם כל ההגדרות האלו ואולי נתתי לכם כמה רעיונות למשחקים שלא הייתם חושבים לשים עליהם עין בהזדמנות אחרת. ואולי במסורת החג, אני רק יכול לאחל שהשנה נראה עוד כמה רימייקים טובים לפני ימות המשיח (או עד שיגיע Beyond Good & Evil 2).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.