מדריך אנלוגי לעולם דיגיטאלי – פרק לדוגמה

בחודשיים האחרונים אני מוצא את הצורך שלי בבידור בצורת משחקי וידאו ומחשב הולך ומתמעט : אני לא יודע אם זה קשור לעובדה שאחרי "גולשי ספות" חוויתי מערכת יחסים אמיתית ראשונה ששינתה את כל הפרספקטיבה שלי על העולם , אבל אני מניח שזה גם תלוי בעובדה שמרבית משחקי המחשב חוזרים על עצמם באופן כזה או אחר. אני חושב שאולי פעם בשנה יוצא משחק עם עלילה כל כך חזקה ואיזון של משחקיות לא פחות טובה שאני באמת לא יכול להפסיק לשחק בו. במקרה שלי מדובר על משחקים כמו World of Goo,  ו – Alan Wake (שנרטיב האימה שלו פשוט גאוני לדעתי,למרות שהמשחקיות שלו קצת פחות טובה – דבר שמתהפך במקצת בהמשכון שלו American Nightmare).

ואם כך, הייתי חייב להתחיל ולחפש לעצמי תחביב חדש. נושא הכתיבה תמיד עניין אותי, אבל מעולם לא חשבתי לכתוב רומן או לנסות לפתח דמויות ועלילה, הדברים האלו נראו לי מעט גדולים עלי. לעומת זאת, ספר עיון הוא רעיון הרבה יותר מכיוון שאפשר לחלק את הכתיבה שלו לחלקים (והאמת שתמיד הייתי הראשון שקופץ על כתיבת עבודות באוניברסיטה).

אחרי מחשבות ארוכות הגעתי למסקנה שמשותפת לי ולעוד רבים אחרים והיא שעם כל היתרונות של הטכנולוגיה החדשה, היא גורמת לנו גם להרבה נזקים. אני לא מתכוון בהכרח לנזקים גופניים כי על אלו תוכלו למצוא המון מידע בספרי רפואה שנועדו (אולי) בעיקר להפחיד אתכם. אני מדבר על שינויים בתרבות שלנו והצורה שבה אנחנו מתנהגים בצורה שאינה מטיבה עימנו.

ומכיוון שאני לא נגד הטכנלוגיה, אלא אני פשוט חושב שצריך לעשות בה שימוש טוב יותר, החלטתי להתחיל בסוג של פרויקט ובו אנסה לנתח חלקים שונים של הטכנלוגיה ולנסות להבין כיצד הם משפיעים עלינו.

באם תהיה הענות גדולה לפוסט הזה, אמשיך לפרסם חלקים נוספים, ומי יודע, אולי יום אחד תוכלו לראות את הספר השלם (במהדורה דיגיטאלית כמובן).

מדריך אנלוגי לעולם דיגיטאלי

הקדמה

רבים אוהבים לציין כי בעשר השנים האחרונות, עבר העולם מהפכה טכנולוגית שאינה נופלתבחשיבותה מהמהפכה התעשייתית : רשת האינטרנט, הפייסבוק והסמארטפונים, נמצאים היום כולם בכל כיס ולא פוסחים גם על מדינות רבות בעולם השלישי )שם מרבית הגלישה נעשית באמצעות תשתית של חברות סלולר מקומיות(. כל אדם שרוצה בכך, יכול בלחיצת כפתור ליצור קשר עם מכרים מהעבר הקרוב והרחוק, להעביר אמצעי מדיה כגון הקלטות וידאו ותמונות לכל פינה על פני הגלובוס, או פשוט לקבל גישה לכל הידע האנושי באמצעות ויקיפדיה.

נראה שכבר הספקנו לשכוח כיצד נראה סדר העניינים לפני עשרים או שלושים שנים : כשהיינו ילדים(אני יליד 83 '), אמצעי התקשורת הנפוץ ביותר היה הטלפון ומי שעשה בו שימוש של כמה שעותביום, נחשב למכור כבד. מחשבים היו אז כמובן, אך התקשורת ביניהם הייתה איטית להחריד בהשוואה להיום, והעברת דף שלם של טקסט בלתי מעוצב, הייתה יכולה לארוך מספר דקות (המודם הראשון שלי הגיע לקצב בלתי יאומן של 2400 באוד והצליח להעביר כמות מסחררת של כ – 100 קילובייט בשמונה דקות).

גם המידע שהיינו חשופים אליו היה מצומצם הרבה יותר : אף אחד עוד לא חשב על ויקיפדיה והאינציקלופדיה הפופולארית ביותר בשפת הקודש הייתה עדיין האנציקלופדיה העברית שהתעדכנה רק פעם בכמה שנים. מי שרצה גישה אל מידע עדכני, היה צריך לפנות אל הספרייה הקרובה לביתו ולהתפלל שיימצא שם ספר שגילו פחות מחמש שנים. הספריות האקדמאיות היו מעודכנות יותר, אך אלו היו בנמצא רק במספר ערים בארץ, בתוך מרכזי הלימוד של האוניברסיטאות הגדולות. אמצעי המדיה המסורתיים, שכיום אנחנו אוהבים כל כך להספידם, נחשבו אז לחוד החנית של הטכנולוגיה : הטלוויזיה הרב ערוצית הביאה אלינו מבחר של עשרות סדרות שונות ) גם אם באיחור של כמה עונות טובות(, עיתונים שהודפסו בצבע הכריזו על מספר העמודים הצבעונים בעמוד הראשי ואנשים היו אוספים גזרי עיתונים ושומרים אותם בשקיות לבל ידהו…

הטכנולוגיה לא בהכרח הופכת אותנו למאושרים יותר

כפי שהסברתי בתחילה, הטכנולוגיה המודרנית אמנם מביאה איתה גישה קלה לכל הידע האנושי ומעגל החברים הווירטואלי שלנו מעולם לא נראה קרוב יותר, אך אנחנו שוכחים שישנם גם חיים מחוץ לרשת. לדוגמה, בפגישה פנים מול פנים עוברים מסרים סמויים כמו שפת גוף, טון דיבור ובמקרים מסוימים אפילו ריחות. המחשבה שניתן להחליף פגישה פנים מול פנים בהתכתבותטקסטואלית המלווה בכמה אייקונים, מתגלה לעיתים קרובות כשקר נעים שאנחנו מספרים לעצמנו. הטכנולוגיה משמשת לא רק את תרבות הפנאי, אלא גם ובעיקר את העולם העסקי : האם מישהו עדיין יכול לתאר לעצמו משרד שעובד רק עם דואר פנימי או פקסימיליה? האם יש איזשהו ערך לשעות משרד שכל העובדים בו זמינים 24 שעות ביממה דרך הדואר האלקטרוני או הנייד? העיסוק האובססיבי של מרבית העובדים באמצעים הטכנולוגים הסובבים אותם, הפכו אותם למעין עכברי מעבדה שצריכים לרוץ עוד ועוד במעגלים על מנת להישאר במקום. כך העובד שחוזר הביתה לאחר שבילה שעות בפקקים , מוצא את עצמו ממשיך ועובד מהבית, תוך כדי שהוא מזניח את הסובבים אותו, שלא לדבר על חיי משפחה וזוגיות תקינים.

תנועת הטכנולוגיה האיטית

תנועות רבות של "העידן החדש" הגיעו למסקנה שקצב החיים המודרני הוא פשוט מהיר מדי, והמשותף לרובן הוא הרצון להאט ולאזן את הסיטואציות שהאדם המודרני נאלץ להתמודד איתן. מכיוון שלטכנולוגיה יש חלק חשוב בהאצת החיים המודרניים, הרי שהיא "השעיר לעזאזל" הנוח ביותר להיתפס בו. ישנן תנועות מסוימות אשר מכתיבות אורח חיים סגפני, שתיית מיצי ירקות והתנתקות מוחלטת מטכנולוגיה, כולל טלפונים סלולרים ואפילו דיבורים על עבודה, אך אני מעדיף למצוא את דרך האמצע ולנסות להבין כיצד אפשר להישאר מחוברים לטכנולוגיה מבלי להיחשף לנזקיה העקיפים.

בכל פרק בספר, אסקור פן אחר של הטכנולוגיה על צדדיו הטובים יותר והטובים פחות. אני רוצה להאמין שספר זה יעניק לקוראים תובנות ועצות מעשיות כיצד להפוך את חייהם לרגועים ושלווים יותר מבלי לוותר על תענוגות העולם המודרני.

 

4 תגובות בנושא “מדריך אנלוגי לעולם דיגיטאלי – פרק לדוגמה”

  1. פוסט מצויין אני ממליץ לך מאוד לראות את

    Black mirror – 15,000,000 merits

    יעניק לך פרספקטיבה טובה מאוד על הנושא של טכנולוגיה וקשר אנושי… האמת הפרק הזה יסייע לך להרחיב את המחקר הקטן שלך בנושא אחרי שתראה אותו אתן לך גם לקרוא משהו ספציפי על זה !

  2. תודה. כן, ראיתי את הפרק כמובן, אבל ההשראה לפוסט באה לי גם מכתבה שהייתה במוסף של הארץ ותקופה שבה הייתי כל כך הרבה בפייסבוק, עד שכבר לא יכולתי להתרכז בעבודה.

    בינתיים מצאתי אתר אחד שעוסק בתופעה, אבל אני לא ממש אוהב את הגישה המטיפנית שלו :

    http://slow.org.il/

  3. תעשה פרק על איך פייסבוק הפכה את התקשורת בין אנשים לשטחית. ואיך שאנשים מגיבים בהמוניהם על כל שטות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.