סוניק 4 – שנוי במחלוקת, וטוב שכך

אחרי יותר מדי שעות עם סוניק 4 ובוס אחד אחרון שהצליח לעצבן אותי עד כדי כך שהלכתי וראיתי את הסוף ביו-טיוב (למרבה הבושה… L), אני יכול להכריע בזהירות שסוניק 4 הוא כנראה אחד המשחקים הכי שנויים במחלוקת, אבל מסיבות טובות. למה מסיבות טובות? מכיוון שמדד הציונים שלו מאוד לא אחיד ונע בין איום (40) למצוין (90). הסיבה היא שהוא מנסה לשלב בין הישן לחדש ובדיוק בגלל זה גם לא מצליח לרצות את כולם, כי לסוניק יש כל מיני אוהדים.

באופן אישי אני חושב שמדובר במשחק כיפי ומהנה עם כמה בעיות שפוגמות בחוויה, אבל רחוקות מלהרוס אותה. כשמסתכלים על הגראפיקה, שומעים את המוזיקה ורואים את השלבים השונים מתקבלת התחושה הברורה שמדובר במחווה לסוניק 1 ו2.

ופה בדיוק קבור הכלב! קל מאוד להאשים את המשחק בכך שהוא בעצם מתיחת פנים למשחקים הישנים האלו, אבל גם בין סוניק 1 לסוניק 2 היה לא מעט דימיון. ואפילו אם נניח שהטענה הזו מוצדקת, מדובר רק באפיזודה הראשונה ויש לפחות עוד אחת בדרך.

דבר דומה אפשר לטעון לגבי האורך של המשחק : נכון שיש רק ארבעה אזורים (+ אזור שהוא בעצם הבוס הסופי), אבל בכל אחד מהם יש שלושה שלבים מלאים לא כולל הבוס המקומי, מה שמותיר אותנו עם 12 שלבים , שזה פחות או יותר המספר המקובל בסדרה. אולי הבעיה היא דווקא שהמשחק שומר בכל שלב ולכן נמנע מאיתנו הצורך לשחק אותו מהתחלה … במילים אחרות, אנחנו נעשינו מפונקים יותר, ועכשיו אנחנו מאשימים את המעצבים, באמת כל הכבוד לנו…

אגב, בניגוד לכל החששות, השלבים לא יותר מדי לינארים ובהחלט יש מה לגלות אחרי שמסיימים אותם. השאלה היא כמה שחקנים יירצו לגלות עוד טבעות רק בשביל לשבור שיאי נקודות.

אבל יש גם מקומות בהם סוניק 4 נופל ללא ספק מקודמיו, בכל מה שקשור לרמת הקושי למשל : השלבים והבוסים החדשים רחמניים הרבה יותר והמערכת החדשה שמאפשרת להתביית על אויבים בצורה אוטומטית מחמירה עוד יותר את המצב. גרוע מכך, מעולם לא היה קל יותר לאסוף עוד פסילות, המשחק אפילו נותן הישג (Achievement) אם משיגים יותר מ99 כאלו!

רק שלבי הבונוס מצילים את המצב, מדובר בעצם בטוויסט של שלבי הבונוס מסוניק 1 : אם שם היינו צריכים לנוע בתוך עולם מסתובב בזהירות, כאן אנחנו יכולים לסובב את העולם עצמו. זה נחמד, אבל לפעמיים גם מייאש עד כאב כשנוגעים בטעות באחת היציאות הלא טובות למרות שעומדים בלוח זמנים ואז צריך שוב פעם לאסוף 50 טבעות ולהגיע לסוף השלב… מילא אם הסוף הטוב היה שווה את זה, אבל הוא לא.

גם הבוסים די עצבנו אותי כי הם פשוט יותר מדי דומים לאלו מסוניק 2 , ,רק עם מתקפות אחרות, קלות יותר בדרך כלל. היו מצבים שבהם הייתי יכול להישבע שפגעתי בהם , אבל נפסלתי. זו הסיבה שנמאס לי מהבוס האחרון אחרי שהבנתי את הקטע וקלטתי שהוא פשוט דורש איזה 30-40 פגיעות.( ואם כבר הבוס האחרון, במקרה ותצברו הרבה פסילות ולא תרצו סתם לאסוף אותן שוב, פשוט תצאו חזרה ללוח הבקרה של הקונסולה בפסילה האחרונה כדי שהמשחק לא יישמר אוטומטית. )

אחרי שעברתי על האספקטים השונים של המשחק, אני חושב שהרבה יותר ברור למה הוא זכה לכל מיני ציונים וביקורות. הנקודה המעניינת היא שדווקא השחקנים נתנו ציון יותר נמוך מהמבקרים (כמעט בכל האתרים שבדקתי) ובעצם הביעו את דעתם האמיתית שהם לא ממש מרוצים מכל העניין. כנראה שמנקודת המבט שלהם, מדובר בחיקוי סינתטי ולא מוצלח במיוחד. אולי סגה צריכה לקחת פסק זמן ולחשוב אין בדיוק לבנות את הפרק השני… אחרי הכול, קהל היעד העיקרי של המשחקים האלו הם לא המבקרים ועם כמה תיקונים, בהחלט יהיה אפשר להגיע למשהו הרבה יותר מאוזן.

הבהרה / עדכון – אחרי בדיקה חוזרת, שמתי לב שציוני השחקנים בעצם די דומים לאלו של המבקרים, אבל הם פשוט יותר רחוקים מהממוצע (יותר ביקורות מאוד אוהדות או מאוד גרועות). זה רק מחזק את הטענה שלי שמדובר במשחק שנוי במחלוקת.

וגם… החלטתי להוכיח לעצמי שהבוס האחרון לא עד כדי כך קשה, אז קחו טיפ קטנטן : כשאגמן מתחשמל וזורק לעבריכם את היד, אפשר לפגוע בה רק פעם אחת אם היא באוויר (במקום שלוש פעמים אחרי שהוא נוחתת על הרצפה). היא לא זזה ממש מהר וזה יכול להקל עליכם את החיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.