סקוט פילגרים נגד משחקי מכות רחוב מעפנים

ז'אנר משחקי מכות הרחוב איבד את הבכורה שלו כבר בערך לפני עשור. בעוד משחקי מכות הזירה (טקן וכו') התקדמו לתלת ממד אבל שמרו על אותה משחקיות מנצחת ובעצם גם על הפופולאריות שלהם, משחקי מכות הרחוב ניסו ברובם לעבור לתלת ממד מלא ונכשלו (אפילו Fighting Force המוצלח יחסית בזמנו לא נחשב למציאה היום). כיום אפשר למצוא את שרידי הז'אנר בעיקר בתוך משחקי אקשן תלת ממדים בהם הדמויות מסוגלות להילחם גם בקרבות פנים מול פנים, אך מעטים מאוד המשחקים אשר זו הפעילות העיקרית בהם.

דווקא בשנים האחרונות רואים מעין עדנה מחודשת של הז'אנר בתצורה המקורית שלו או בתצורה קרוב לכך. קחו למשל את Viewtiful Joe  או   Castle Crashers הפופולארי להחריד (שהגיע עכשיו לps3). המשחקים האלו לא מחדשים הרבה , אבל התנועה המהירה והזורמת והאקשן חסר המעצורים על המסך עדיין מושכים לא מעט שחקנים.

לפיכך,כאשר Ubisoft הייתה צריכה לחשוב איזה משחק לבנות לסרט ולקומיקס ששניהם קורצים לכל כך הרבה משחקי מכות ישנים ועולם משחקי הוידיאו בכלל, התשובה הייתה ברורה מאליה. לא נעים להגיד את זה, אבל למרבה המזל, הסטודיו שהיה אחראי על רוב המשחק הוא זה במונטריאול ולא זה בסינגפור שהביא לנו חידוש עלוב ביותר ל – Turtles in Time. התוצאה היא אחד ממשחקי הרטרו המסחריים הטובים ביותר של השנים האחרונות לצד תותחים כבדים אחרים כמו מגה מן 9 ואפילו New Super Mario Bros..  (כל אחד בתחומו שלו כמובן).

ברגע הראשון בו תפעילו את המשחק ובהנחה שאתם באמת מכירים לא מעט משחקים קלאסיים, הוא עלול להיראות לכם כמו גרסה משודרגת של River City Ransom בגלל המראה הסטריאוטיפי אסייתי של האויבים . אבל ברגע שמתחילים לשחק קצת יותר לעומק מגלים אינספור קריצות , פרודיות וניואנסים הפונים למשחקים רבים נוספים, החל מגולדן אקס ועד TMNT הראשון לארקייד . כמו שהטריילר אומר, באמת שיש כאן הכול , החל מרובוטים ועד לנינג'ות, נחשים ארסיים ומכוניות שבורות… מדהים לראות משחק שכל כך מודע לעצמו ולשורשים שממנו הוא מגיע. החלוקה לשלבים נעשתה לדעתי רק בשביל הבוסים, שלב מסוים יכול להתחיל במקום אחד ולהסתיים במקום אחר לגמרי.

על מנת להוסיף קצת פלפל לעסק, הדמויות מתחילות עם מהלכים בסיסים ועולות בשלבים תוך כדי צבירת ניסיון ומהלכים נוספים. מעבר לעליה בשלבים, אפשר לקנות מוצרים בחנויות ולשפר את ההגנה והמתקפה או את המתקפות המיוחדות. לכל דמות יש גם נקודות אומץ אשר מזינות את אותן מתקפות מיוחדות ויכולות להחזיר חלק מנקודות החיים של הדמות כאשר היא נפסלת. (כמובן שחשוב לאזן בין שתי היכולות האלו כי הן באות אחת על חשבון השנייה). השימוש בחפצים גם כן תופס מקום נכבד ומעבר לזריקה או שימוש בהם כמו בכל משחק, אפשר גם לדחוף אותם ישירות מהרצפה לכיוון האויבים ולגרום לכאוס אפילו יותר גדול:  מטריות, כדורים מתנפחים וכמובן אלות בייסבול, הכול הולך…

המערכת הזו נשמעת אולי חכמה מאוד, אבל בפועל היא גורמת ללא מעט בעיות. אני לדוגמה הגעתי לשלב 16 כבר אחרי חצי מהמשחק מכיוון שחלק מהשלבים היו קשים מדי עבור שחקן יחיד ונאלצתי לשפר את הדמות עוד ועוד. הסיבה היא שבמצב לשחקן יחיד רק הבוסים קלים יותר , אך כמות האויבים בתוך השלב היא עדיין גדולה מאוד. מהנקודה הזו המצב התהפך: והשלבים התחילו להיות קלים מדי כך שנאלצתי לעבור לרמת הקושי הקשה יותר עד לשלב האחרון והמתיש מאוד!  אפשר להאשים במיוחד את תנועות הקומבו האחרונות שהן מאוד חזקות ובשילוב עם חפצים שונים הופכות את השחקן לסוג של מכונת ירייה אוטומטית.

למרות שהמשחקיות לא מושלמת (ויש עוד כמה באגים עליהם ארחיב בהמשך), הגראפיקה והצליל בהחלט מפצים על כך. בדרך כלל במשחקי רטרו הולכים על 8 ביט קלאסי (מעט מאוד צבעים ופיקסלים ענקיים) או רנדור מחדש בתלת ממד שלא תמיד עולה יפה. כאן החליטו ללכת על קו הגבול : הגראפיקה צבעונית מאוד , אך עדיין אפשר לראות את הפיקסלים. הצליל גם הוא יוצא דופן ונעשה בשיתוף עם הרכב הרוק / Chiptune  Anamanaguchi. זהו הרכב יוצא דופן שמשלב מוסיקת סינטיסיזרים 8 ביטית עם כלי נגינה אמיתיים. עד כמה שהצלחתי לשמוע, במקרה הזה כלי הנגינה קצת פחות בולטים, אבל המוזיקה עדיין מצוינת וקצבית מאוד. מי שרגיל למשחקים יפנים עם מוזיקה מאוד רגשית וסנטימנטלית יקבל כאן משהוא די שונה. למי שמתעניין יותר מומלץ לבדוק את החלק הזה בסרט Reformat the Planet  (דקה 7 בדיוק). התוצאה הסופית נראית ונשמעת בדיוק כמו שהייתם מדמיינים משחק מתקופת הזוהר שבה מכונות הארקייד היו קרובות יותר ל16 ביט , אך הקונסולות הביתיות היו עדיין ברובן 8 ביט. (בין הNES לSNES  ולמגה דרייב).

ועכשיו הגעתי לחלק הכואב באמת : הבאגים! מעבר לעובדה שהמשחק לא תומך במשחק רשת או בכניסה של שחקן נוסף באמצע, יש בו לא מעט באגים שלא ברור איך הגיעו לתוך משחק שלפי הקרדיטים, בערך חצי עולם עבד עליו. על הלאגים הקטנים עוד אפשר לסלוח, אבל במקרים נדירים קצת יותר המשחק נתקע לחלוטין ודורש אתחול מחדש!! עבר כבר יותר משבוע מאז שהמשחק הגיע לאקס בוקס , והבעיות האלו עדיין לא תוקנו. יחסית לרמת הליטוש והגימור המצוינת, זה תמוה מאוד ובעיקר, מאכזב. (אין לי מושג מה המצב בגרסת הps3).

בכותרת כתבתי "נגד משחקי מכות מעפנים", ולמרות כל התלונות שלי בדרך, אני עדיין חושב שסקוט פילגרים הוא משחק מצוין בהשוואה לכל הזיכיונות הנוראים שראינו בשנים האחרונות. זה מקרה נדיר שסרט המבוסס על קומיקס כמו סקוט פילגרים עובד, וזה מקרה עוד יותר נדיר שמשחק המבוסס על סרט כזה עובד לא פחות טוב, אולי דווקא בגלל שהוא מעז לבחור לעצמו נתיב אחר והמון חירות יצירתית.

ובהשוואה לסרט? (עדכון)

אוקי.. בדרך כלל קשה להתלונן על משחק טוב המבוסס על סרט ולא בדיוק מנסה לחקות אותו אחד לאחד (כמו שכתבתי ממש לפני כמה שורות), אבל אם יש חלק מסוים שעדיין מציק לי בהקשר הזה, מדובר ללא ספק בקרבות הבוסים . כל קרבות הבוסים במשחק ללא יוצא מן הכלל הם קרבות קלאסיים , אבל הסרט וגם הקומיקס מציגים קרבות הרבה יותר מגוונים שהיו יכולים להיכנס בקלות בתור מיני משחקים לא רעים ובעצמם מהווים פרודיה על משחקים מסוימים שהם לא בהכרח משחקי מכות, ושאף אחד לא ינסה להגיד ספוילר אלרט, המשחק והסרט יצאו בארה"ב כמעט באותו זמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.