מגה מן 9 – הניתוח

מדהים לחשוב שהפוסט המקורי שלי על מגה מן 9 היה אחד הראשונים כאן בבלוג כמה ימים לפני שהמשחק יצא. אם תקישו "מגה מן 9" בגוגל הוא עדיין יככב בעמוד הראשון ואחריו תקבלו אולי שתיים או שלוש תוצאות רלוונטיות בסך הכול.  מהמעט שאני יודע ובלי להכליל, יש המון אנשים שאוהבים משחקים ישנים ומשחקי רטרו בארץ, אבל ממש לא בטוח שזה אותו קהל יעד שיש לו קונסולה וגישה לשרותי ההורדה של האקס בוקס 360 והPS3. כרגע מרבית משחקי הרטרו והרימייקים המסחריים עדיין יוצאים בעיקר לקונסולות כי הגיימפד הממוצע הוא עדיין הרבה יותר נוח ורגיש מהמקלדת, שלא לדבר על כך שרוב המשחקים המקוריים עליהם מתבססים המשחקים האלו גם הם יצאו בעצמם במקור לקונסולות.

אז לא, זה לא הולכת להיות בדיוק ביקורת כי אין ממש טעם לכתוב על גראפיקה או צליל  שהם העתק כמעט מושלם של משחקי מגה מן 1-6. במקום זה, אני אנסה להסביר למה למרות כל השנים שעברו ,מגה מן 9 מצליח לחדש ולהיות משחק המשך ראוי. (אם אתם לא מכירים בכלל את הסדרה, קפצו ליו-טיוב).

החנות היא הדבר הראשון שמבדיל את מגה מן 9 מקודמיו (לא כולל המשחקים שיצאו אחרי 6 וגם ככה היו קלים יותר) והיא אחראית לכך שגם שחקנים שלא בדיוק רגילים לרמת הקושי הגבוהה מאוד של הסדרה יכולים בכל זאת לשחק ולהנות. בחנות אפשר להשתמש בברגים שמוצאים ברחבי השלבים השונים על מנת לקנות מיכלי אנרגיה למגה מן עצמו או לנשקים המיוחדים. חפץ נוסף שמאוד מקל על החיים יפחית את הנזק אותו סופג מגה מן בחצי לאורך כל השלב הנוכחי עד שיגמרו לו הפסילות. אם משלבים את מיכלי האנרגיה עם הפחתת הנזק, אפשר להפוך את רוב השלבים לקלים עד אימה מכיוון שהאנרגיה הכוללת של מגה מן בעצם גודלת פי 2 ולאחר מכן כפול כמות המיכלים שיש לכם. מעבר לזה אפשר לקנות הצלה חד פעמית מקוצים או בורות אשר יכולה להציל את מגה מן בקטעים הכי מעצבנים במשחק.

אבל גם השלבים עצמם מצליחים לבלוט לטובה – אם במשחקי מגה מן הקודמים הייתה (בדרך כלל) רק דרך אחת עיקרית לעבור את רוב המכשולים והשחקן היה צריך לדייק מאוד, כאן יש לעיתים כמה דרכים לעבור את המכשול כאשר הקשות כוללות חיזוקי כוח והקלות לא, ישנם גם דרכים שפשוט לא יתנו לכם כלום והן סתם נועדו לבלבל אתכם. חשוב לי להסביר שכשאני אומר דרכים אני מתכוון למסכים בודדים ולא לשלב שמתפצל בצורה מפותלת לכמה גרסאות של עצמו. התכונה הזו בולטת בעיקר בארבעת השלבים האחרונים שמרכיבים את המצודה של ווילי. בשלבים האלו הנשקים המיוחדים יכולים ממש להקל על החיים, אבל אסור לבזבז אף אחד מהם עד הסוף אם לא רוצים לעבור דרך יותר מדי מסכי Continue (אפילו אם בפעמים הראשונות לא תוכלו כנראה להימנע מהם).

שינוי נוסף נוצר בגלל כוח החישוב העודף של הקונסולות היום. בדרך כלל כאשר מגה מן היה נפגע , הוא היה מאט מאוד ולכן לא הייתה הרבה משמעות לכך שהשחקן הפך לבלתי פגיע לכמה שניות. כאן אין יותר את ההאטות האלו ואפשר להיפגע בכיף רק על מנת לעבור את הקוצים ליד :-). אני מאמין שהמעצבים עשו את זה בכוונה תחילה מכיוון שהם הבינו שלא היה הרבה היגיון בכך שעד עכשיו השחקנים היו נעשים משותקים כל פעם שהם נפגעו… (המשחק גם ככה מספיק קשה). אני מצאתי שזה אמנם שינוי שנראה מינורי, אבל עושה הבדל עצום ונותן תחושה יותר "הוגנת".

אבל יש עדיין כמה מאפיינים שנשארו ואולי כבר הגיע הזמן שלהם ללכת. ארבעת השלבים האחרונים הם כמובן קשים יותר, אבל אי אפשר לשמור באמצע ואפילו לא לקנות שדרוגים (כל יציאה למסך בחירת השלבים מחזירה לשלב הראשון ברצף). זה תמיד היה ככה, אבל מכיוון שעדיין אפשר להמשיך מאותו שלב כל עוד לא מכבים את המכשיר, נשאלת השאלה האם לא מדובר סתם בדרך מלאכותית להאריך את אורך החיים של המשחק…

עדכון קטנטנן : מסתבר שבמצב הקל של מגה מן 10 זה אפשרי, מה שהופך אותו לבאמת קל מאוד…

דבר נוסף שאולי רבים לא יסכימו איתו – הגיע הזמן שהדיאלוגים והעלילה יהיו קצת יותר מושקעים וקצת פחות נאיבים. מי שיגיע לסוף המשחק יקבל רמז עבה מאוד לכך שאפילו מי שכתב את  העלילה מבין שזה נעשה מגוחך, אבל אני הייתי שמח יותר אם היו מנסים לעשות שינוי אמיתי ולא לקפוא על השמרים רק בגלל שזה מתכון טוב לתקוע דאחקות בסוף.

אלו פחות או יותר שתי הטענות העיקריות שיש לי כנגד המשחק, מכל בחינה אחרת הוא מצליח להגיש לנו חווית רטרו משובחת ועדיין להכיל מספיק שיפורים שהופכים אותו לרענן וחדשני. עוד לא שיחקתי במגה מן 10 שלפי ויקיפדיה דווקא לא חידש הרבה, אבל המצב הקל שלו בהחלט גורם לי לחייך בידיעה שאני לא אצטרך להשקיע שוב פעם 20 שעות רק על מנת להגיע לשלב הלפני האחרון…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.