ארכיון הקטגוריה: Playstation 4

לא מתפשרים, אבל גם לא ממש משתפרים… על ה – DLC של Watch Dogs 2

יש לי וידוי, למרות שיש קונצנזוס רחב על כך ש – Watch Dogs 2 טוב יותר מקודמו, פשוט לא נהניתי ממנו כפי שציפיתי : השילוב של משימות שחזרו על עצמן באופן רפטטיבי וכמות מגוחכת של אויבים שקשה להתגבר עליהם בלי לפתוח הרבה מאוד יכולות הפכו באופן מוזר את המשימות הצדדיות להרבה יותר אטרקטיביות… גם העולם הפתוח שבהתחלה נראה כל כך מעניין וצבעוני התגלה כמאוד לא רלוונטי ברגע שבו המשימות הראשיות הפכו את התגמולים מכל פעילויות הצד (החל מצילום תמונות ועד המשחקונים דמויי Crazy Taxi) ללא רלוונטיים.

גם העלילה על חבורת האקרים שמנסים לפעול בעולם בו השלטון המושחת התמזג לחלוטין עם הרשת והאינטרנט של הדברים לא מימשה את הפוטנציאל שלה : אם הכותבים ניסו ליצור ביקורת נוקבת על העולם הטכנולוגי בו אנחנו חיים, הם לא הצליחו להכניס אפילו טוויסט אמיתי, ואם הם רצו לחקות את ההומור והאווירה של Saints Row, רוב הדאחקות פשוט לא היו מצחיקות, כך שנשארנו עם אוסף של דמויות בעובי של לוח מעגל מודפס…

לזכותה של יוביסופט ייאמר שהיא השקיעה לא מעט בשיפור המשחק מהבחינה הטכנית והוספה של פעילויות און ליין כמו למשל מרוצי הרחפנים ומצבי מולטיפלייר שונים דרך לא פחות מ – 14 טלאים שונים (עד כה), אך ההשפעה של הטלאים האלו על חווית הסינגל פלייר היא לא מאוד מורגשת למעט כמה כלי רכב ותלבושות חדשות.

למרות האכזבה מקמפיין הסינגל פלייר, הייתה לי עדיין תקווה קטנה בזכות חבילות ה – DLC  שהוסיפו משימות לקמפיין. הטריילר ל – DLC  הראשון (Human Conditions) לא בישר טובות והוא גם היה יקר למדי (בערך 70 ₪) כך שוויתרתי עליו מראש. ה – DLC  השני בשם No Compromise שהבטיח לסבך את החבורה עם המאפייה הרוסית ועלה קצת יותר מ – 40 ₪ כבר היה יותר מעניין ולכן נתתי לו צ'אנס.

מלבד שלוש משימות חדשות, הוא כולל גם תלבושות של חובש, שוטר וכבאי, כשלכל תלבושת יש יכולות מיוחדות. בנוסף התווסף סוג חדש של מרוצים בהם צריך להגיע לסוף המסלול בזמן מסוים. לבסוף יש שני כלי חדשים שאותם דווקא אהבתי : רובה צלפים שהוא למעשה טיזר המאפשר לחשמל אויבים מרחוק ו – "שוטגן אוויר" שגורם למטרה לעוף באוויר ולאבד את ההכרה, כך שמי שרוצה לאתגר את עצמו ולסיים משימות בלי להרוג אף אויב, יכול לעשות זאת יותר בקלות.

אבל אם נחזור למשימות, הן סוג של Mixed Bag : יש כאן משימת פריצה לא אלימה קלאסית (שאי אפשר ממש להיכשל בה) עם טוויסט מעניין, משימת חבלה, עוד שתי משימות פריצה די שגרתיות ומשימת נהיגה מאתגרת יחסית (עצה – נסו לזכור את המסלול נקודה אחרי נקודה מכיוון שכנראה לא תעברו אותו בהצלחה בניסיון הראשון ואל תתפתו לקחת את האופנוע מכיוון שהמהירות והתאוצה שלו עלולים דווקא להקשות עליכם).

למרות שהמשימות עצמן לא רעות, מה שהפריע לי זה שאפשר לפספס לגמרי את הקטע עם ה – Jammers  : אויבים חדשים שנמצאים בתוך אזור שחסום בפני פריצות באמצעות שדה מיוחד. אפשר לבטל באופן זמני את החסימה הזו ולכבות את השדה לחלוטין, אבל זה לא מוסבר במהלך המשימות עצמן ורק בדיעבד גיליתי שנוסף הסבר בתוך המדריך הפנימי של המשחק, כך נתקעתי באחת המשימות הרבה יותר מדי זמן כשניסיתי לחדור לאחד האזורים האלו באופן פיסי…

אבל הנקודה הכי בעייתית של הקמפיין הזה היא ללא ספק האורך שלו : אם אתם יודעים מה אתם עושים, סביר להניח שזה לא ייקח לכם יותר משעה וחצי, ובמחיר קצת יותר גבוה מזה ש – DLC  הזה עולה לכם תוכלו לקנות לא מעט משחקים דומים מעט יותר ישנים במבצעים כאלו ואחרים (Just Cause 3, Mad Max הם רק שניים שעולים לי כרגע בראש…).

כצפוי, גם קטעי המעבר לא ממש מעניינים, אנחנו אף פעם לא ממש זוכים לראות את הפושעים שמנהלים את כל העסק ומנהלים אתם עימות פנים מול פנים, ולכן גם לא מפתיע שסצנת הסיום כל כך מאכזבת…

במצב כזה, קצת קשה לי להמליץ עליו וכנראה שהוא ישתלם רק למי שקונה את ה – Season Pass או מי שקנה את אחד מגרסאות הפרמיום שכוללת אותו.

שומרי הגלקסיה – מסובכים בכחול

שומרי הגלקסיה היא אחת ההפתעות היותר גדולות של מארוול : מבחינת הקומיקס, לא מדובר באחד המותגים הגדולים ביותר של החברה והוא זכה לתחייה מחודשת רק ב – 2008 (כלום במונחים של הז'אנר), אבל הסרט שיצא בעקבותיו התגלה כשילוב קטלני בין הומור, אקשן ותחושה כללית של Feel good movie  שהתאימה בול לאופי של הסרטים הטובים ביותר של מארוול.

ועם ההצלחה באים כמובן ההמשכים והמרצנדיז' : הסרט השני בסדרה עולה אצלנו בשבוע הבא והשומרים ייקחו חלק מרכזי גם בסרט הבא של הנוקמים (מלחמת האינסוף). במקביל נחשף ש – Square Enix עובדים על משחק המבוסס על הזיכיון ויפותח על ידי Eidos Montreal, הסטודיו שהביא לנו את שני המשחקים האחרונים בסדרת דאוס אקס ואת הריבוט של משחקי Tomb Raider.

אבל אני לא כאן כדי להרחיב על אלו או להעלות ספקולציות, אלא כדי להציג את ההתרשמות שלי מהסדרה האפיזודית של Telltale. אמנם יצא בינתיים רק פרק אחד, אבל לדעתי יש כמה שינויים מהנוסחה הרגילה של החברה ששווה לשים אליהם לב ומצדיקים פוסט.

אם עדיין לא ראיתם את הטריילר נטול הספוילרים הנה הוא :

סטאר לורד, שים את המסכה!

הדבר הראשון שבלט לעין כאשר הפעלתי את המשחק (למעשה כאשר נכנסתי להגדרות הגרפיות) הוא שהוסיפו כאן כמה אפשרויות שלא היו קיימות עד עכשיו (גם לא במתים המהלכים האחרון) כמו למשל שליטה באפקטים של התאורה,  ההשתקפות ועומק השדה (סלחו לי אם אני לא זוכר את המונחים המקצועיים).

העניין הוא שגם כשהפעלתי את ההגדרות האלו על מקסימום, עדיין לא היה אפשר להתעלם מכך שהמודלים של רוב הדמויות פשוט לא נראים טוב והם פשטניים משהו. אני לא יכול להצביע על הסיבה המדויקת לכך שזה כל כך בולט דווקא עכשיו, אבל אין ספק שהמשחק נראה רחוק מאוד מהדור הנוכחי ובמידה מסוימת אפילו מהדור הקודם (שלא זכה לגרסה משלו).

אני מנחש שב – Telltale  רצו לשמור על תאימות לגרסאות המובייל ולא לעצב את כל הדמויות מחדש כל פעם, אבל לדעתי זה עדיין לא מצדיק את הפירוט הנמוך והבעות הפנים הבעייתיות שהפכו להיות בדיחה בתעשייה אחרי הפלופ הגרפי של Mass Effect Andromeda. הדמות שנראית הכי רע היא ללא ספק סטאר לורד וממש כואב לצפות בה כשהיא בלי המסכה שלה, אאוץ!

לא מנסים להמציא את הגלגל מחדש

ברוב הפעמיים הקודמות בהן Telltale  הוציאה סדרות שמבוססות על זיכיונות מוכרים (למעשה אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהיא לא הוציאה סדרה כזו…), יאמר לזכותה שהיא ניסתה לספק לנו חוויה שונה ממה שאנחנו רגילים אליה. גם כשהיא עשתה את זה עם משחקי הכס, היא יצרה סט חדש של דמויות תוך כדי שהיא משלבת אותם בתוך העולם המוכר של הסדרה בתקופת זמן ידועה (בין העונה השלישית לרביעית אאל"ט).

לעומת זאת, כאן היא לא ניסתה לקחת הימור וביססה את הצד הוויזואלי ובעיקר את האופי של הדמויות והדיאלוגים על הסרט וקשה מאוד להתעלם מהדמיון בין השניים. נקודת הפתיחה היא עדיין יוצאת דופן ויש כאן צד בסיפור הרקע של סטאר לוורד שהוא כנראה מקורי, אבל זהו ללא ספק המשחק שמנסה לשחק אותה בצורה הכי בטוחה.

אבל כל זה לא אומר שהוא לא טוב מהבחינה הזו, להפך : הדיאלוגים עדיין שנונים, רוב הבדיחות  עובדות מצוין ומדבבים ללא ספק עושים עבודה מקצועית גם בלי העזרה של ווין דיזל… באותו אופן, המוזיקה מיישרת קו עם הרוח הכללית של הסרט וכאשר שמעתי את ג'ף לין שר את "It's a livin' thing…" בתפריט הראשי, הבנתי שמישהו כאן ידע בדיוק מה הוא עושה..

עדיף לשחק עם קונטרולר

בכל המשחקים הקודמים של Telltale  העדפתי להשתמש במקלדת ועכבר מכיוון שהשליטה בסמן הייתה נוחה יותר עם העכבר ונפרדת מהשליטה הישירה בדמויות. הפעם לעומת זאת החלטתי שאני רוצה לשחק על הטלווזיה (לא בעיה כשהמחשב והטלוויזיה שניהם בסלון) והפעלתי את הקונטרולר מבעוד מועד (מה שגם צריך לעשות אם רוצים שהוא יעבוד בגרסת המחשב…). למרבה ההפתעה, גיליתי שהשליטה במצב הזה היא לא רעה בכלל –  לדוגמה, בקטעים שבהם צריך לירות, לוחצים על שני הטריגרים לסירוגין כמעט "כמו אצל הגדולים". אפילו הבחירה בין הדיאלוגים עם הכפתורים הייתה לי איכשהו יותר נוחה ולא מצאתי את עצמי מפספס את האופציה לבחור.

קטע האקשן הארוך ביותר הוא גם הטוב ביותר ובו שולטים בכל הדמויות במקביל, למרבה הצער, אין הרבה הזדמנויות אחרות לעשות זאת, וחבל.

עוד תוספת נחמדה היא היכולת של סטאר לורד להפעיל את החליפה שלו וכך לרחף בכמה מפלסים שונים, מה שקצת הופך את כל הקטע של השיטוט ומציאת הדבר הבא לעשות למעט פחות טריוויאלי. למרבה הצער, גם כאן אפשר לנצל את היכולת הזו רק בסצנה אחת מרכזית למרות שאני בטוח שהיא תחזור בפרקים הבאים.

שומרים על הנוסחה (והגלקסיה)

בסופו של דבר, מי שאהב את המשחקים הקודמים של Telltale  צפוי ליהנות מאוד משומרי הגלקסיה שהוא ללא ספק מלוטש ומהוקצע מרוב הבחינות. לעומת זאת, מי שאף פעם לא אהב את המשחקיות המוגבלת ואת חוסר היכולת להשפיע באמת על הסיפור (למרות שיש שיפור בקטע הזה לאחרונה), לא צפוי להיות מופתע לטובה.

מי שעדיין מתלבט ויש לו קונסולה, יכול לקנות את הפרק הראשון בלבד תמורת 5$, וסביר להניח שבשלב מסוים גרסת המחשב תהפוך לחינמית כדי לקדם את המשחק המלא (אם כי זה יכול לקחת כמה חודשים טובים).

חודש עם Playstation 4

אני לא אשקר : היו לי לא מעט התלבטויות לפני הקנייה הזו : את המחשב האחרון שלי קניתי במרץ או אפריל 2012 ולתקופתו הוא היה די חזק, אבל כרטיס המסך שלו התחיל לגמגם כבר ב – Tomb Raider וב – Watch Dogs זה נהיה אפילו יותר גרוע… מכמה בדיקות שעשיתי, כרטיס מסך טוב שיעשה את העבודה לעוד שנתיים – שלוש יעלה לי לפחות 1500 ש"ח, ומפה המחשבה על קניית קונסולה כבר נראתה הגיונית יותר (בכל מקרה תמיד אפשר לשדרג או לחכות לחלופת דור בכרטיסי המסך).

מצד אחד ברור שהקונסולות לא מציעות את מה שיש למחשב להציע מבחינת מגוון וגם תמחור, אבל כל הסימנים מראים שמי שרוצה לשחק משחקי AAA שהם לא FPS,  לא יכול לסמוך יותר מדי על הסבות איכותיות למחשב אפילו עם כרטיסי מסך חזקים, ובואו נודה בזה, ברוב המקרים היינו מוכנים לשלם 10$ יותר כדי לקבל משחק שאפשר ליהנות ממנו מהיום הראשון בלי לבזבז יומיים על קריאת מדריכים טכניים וכל מיני עקיפות ועוד חודש של משחק בעייתי עד שהחברה תטרח להוציא Patch  (שהוא לא אחת גרוע יותר מתוספות לא רשמיות).

 וכל זה כמובן רק כשמדובר על משחקים שלמישהו באמת אכפת להם, כשמדובר במשחקים שעושים טובה שבכלל מוציאים להם גרסת מחשב (לדוגמה, שלושת משחקי ספיידרמן האחרונים), לפעמיים מדובר בהסבות פשוט לא שחיקות בלי קשר לעוצמת המחשב שלכם, ואם אתם לא רוצים להיות פיראטים, אין לכם באמת דרך לדעת את זה מראש…

אז אחרי שהסברתי למה אחרי הכול החלטתי לקנות קונסולה, הגיע הזמן לספר קצת על החוויות שלי שאולי יעזרו גם לכם לעשות את הבחירה הנכונה.

התקנה, חיבור לרשת וכו'

פה הכול עבר די חלק, כמו תמיד נאלצתי להקליד כתובת פיקטיבית בארה"ב, אבל אשף ההגדרות לא נדנד לי על זה יותר מדי וגם העובדה שהחלטתי להשתמש בחיבור חוטי שהוא יציב יותר כנראה תרמה לכך, למרות שגם כאן היה קובץ עדכון של כמה עשרות מגה בייטים, עניין של כמה דקות הורדה בסך הכול.

ממשק

בעבר קראתי דברים לא כל כך טובים על הממשק של סוני, אבל האמת שהוא לא כל כך רע וההחלטה לשמור על מראה אחיד בלי גודל שונה לכל משבצת או פריט  (ע"ע חלונות 8 ואקס בוקס) בהחלט מוכיחה את עצמה למרות שמיקרוסופט בוודאי יודעת קצת יותר טוב איך לנקר עיניים…

האפשרויות היחידות שקצת בלבלו אותי הן הכיבוי של הקונסולה : אם אתם רוצים שההורדות ימשיכו (כולל עדכונים מה – PSN), והסוללה של הדואל שוק תטען גם במצב Stand By, אתם צריכים לבחור באופציה של המשך אספקת חשמל, אבל זה לא כתוב במדריך הקצרצר שמגיע עם הקונסולה.

מעבר לזאת, אין ממש הבדל בין מצב Stand By למצב כיבוי מלא וההדלקה היא מאוד מהירה בשני המקרים. למרבה הצער, באף אחד מהם המצב הנוכחי של המשחק שלכם לא באמת נשמר אפילו אם הוא נשאר פתוח ברקע. זה פחות קריטי במשחקים שיש בהם הרבה Checkpoints (כמו The Last of Us), אבל אם בניתם על Quick Save לקונסולות,  לא תקבלו כאן פתרון (אפשר להשאיר את הקונסולה דלוקה וללחוץ על כפתור ה – Power כדי לחזור לתפריטים, אבל זה פתרון קצת עקום).

הפתעה לטובה ב – PSN

מכיוון שבהתחלה נרשמתי לשירות האמריקאי על מנת שלא לשלם מחירים מופקעים, מן הסתם נחסמה בפני האפשרות לשלם בעזרת כרטיס אשראי ישראלי (וגם PayPal), אבל בדיעבד גיליתי שהמחירים בחנות הישראלית לא תמיד כל כך גרועים כמו שחשבתי (או כמו שזכרתי מהאקס בוקס). לדוגמה,Remastered The Last of Us שעולה 50$  (באזור ה – 180 ש"ח), עולה ב – PSN הישראלי 215 ש"ח, ובהחלט מדובר במחיר סביר (בבאג לדוגמה המחיר כבר קופץ ל – 299 ש"ח). כשניגשתי לבדוק משחקים בטווח הביניים, גיליתי שלפעמיים בארץ המחיר יותר זול מאשר בחו"ל. לדוגמה, Oddworld New & Tasty שעולה בארה"ב 30$, עולה גם בארץ 100 ש"ח שזה כבר הבדל של כמה שקלים לטובת המחיר בארץ, תלוי בשער הדולר.

במקרים אחרים של משחקים בטווח הביניים, המחירים היו די דומים עם סטייה שבין 5 ל  20 ש"ח, למרות שהיו גם כמה משחקי AAA שעברו את ה-300 והתאימו את עצמם למחירים המאוד גבוהים שאנחנו רגילים אליהם בארץ. אגב, אני מניח שחלק מהבדלי המחירים נובעים גם מכך שאנחנו בעצם שייכים ל-PSN האירופאי שהיא בגדול יותר יקרה, אבל לא היה לי כוח לעשות עוד השוואה…

החדשות הטובות הן שגם אם פותחים שני משתמשים שונים, אפשר לעבור ביניהם בקלות בכל רגע נתון ולכן אפילו לא חייבים להעביר את השמירות אם התחלתם את המשחק עם משתמש מסוים (למרות שכל משתמש יכול לשחק בכל המשחקים שנרכשו על ידי משתמשים אחרים, גם אם אלו נקנו בחנות ששייכת למדינה אחרת)

עדכון בנוגע ל – PSN PLUS בארץ

: נראה שכדי לקבל את השבועיים חינם של ה – PSN Plus, אתם חייבים להשתמש בחנות הישראלית ולהקליד פרטי כרטיש אשראי ישראלי, אבל שימו לב שאחרי שבועיים יתחיל חיוב אוטומטי של פעם בחודש על 34 שקלים (המנוי הכי פחות משתלם).

חוץ מזה, כל המשחקים שתקבלו חינם לא יהיו זמינים עבור משתמשים אחרים במערכת שאין להם PSN Plus, מה שאומר שאולי לא כל כך כדאי בעצם לעשות את את הטריק הזה…

מכיוון שכן אפשר לעשות מנוי ל – PSN Plus בחנות האמריקאית בעזרת השיטה שהוזכרה למעלה או אפילו קוד מיוחד באמאזון, לא בטוח שכדאי לעשות את זה ולהסתכן בחיוב בחנות הישראלית שהוא פחות משתלם (אחרי הכול, מלבד המשחקים בחינם, כל ההנחות על יתר המשחקים הם באחוזים, ולכן יש מצב שמשחק למשתמש פלוס ישראלי הוא עדיין יקר יותר מאותו המשחק למי שלא משתמש פלוס בארה"ב…).

גרפיקה וכו'

זה תמיד חלק קצת בעייתי לכתוב עליו מכיוון שהוא די סובייקטיבי, והמשחק היחיד שכאמור שיחקתי עד עכשיו חוץ מ – Sound Shapes (ההפך הגמור ממפלצת גרפית) הוא TLOUR שמתהדר ב – HD מלא ו – 60 פריימים לשנייה. המשחק בהחלט מדגים יפה את היכולות של המערכת ובעזרת מצב הצילום שלו בה המצלמה זזה באופן חופשי בזמן שהמשחק קופא, אפשר להפיק יצירות אומנות של ממש, אבל אני מניח שאם אתם רוצים להשוויץ בגרפיקה של הקונסולה שלכם, תצטרכו לחכות למשחקים שינצלו עד הסוף את הכוח של מנוע Unreal האחרון.

בכל אופן, לא נתקלתי בגמגומים, תקיעות או קפיצות, וזה בהחלט משהו מאוד חשוב במשחקי פעולה ובטח על אחת כמה וכמה אם אתם רוצים לאתגר את עצמכם באחת מרמות הקושי היותר קשות.

Dual Shock 4

החדשות הרעות היחידות לגבי השלט הן שעדיין לא מצאתי שימוש ממש טוב למשטח המגע שלו: הוא לא יותר נוח להקלדה מאשר תזוזה עם החיצים ולפעמיים העדפתי להתחבר לאתר של סוני מהמחשב (כשהוא הואיל בטובו לזהות אותי ולא כתב לי הודעות שגיאה על סיסמה שידעתי שהיא נכונה…). מה שכן, הוא בהחלט קל יותר מהשלט הקלאסי של האקס בוקס (360) ומהבחינה הזו מתאים לשחקן הממוצע שאין לו ידיים מאוד גדולות. יש אפילו חומר מונע החלקה בחלק התחתון שלו, אבל עדיין לא הגעתי למצב שממש הזעתי, כך שלא יצא לראות עד כמה זה אפקטיבי…

מחשבות לסיום

לא סתם התפרסם לאחרונה סקר שמצא שחלק גדול מרוכשי ה-PS4 הם מי שלא הייתה להם קונסולה של סוני קודם לכן, ובתור מי שהוא חלק מהקבוצה הזו, התחושה היא באמת שיש לסוני מספיק משחקים טובים כדי להצדיק את הרכישה (בין היתר צריכות לצאת גרסאות חדשות ל-Unfinished Swan ו –  Journeyוגם סוג של רימייק / ריבוט ל – Ratchet & Clank).

עם זאת, במידה וכבר יש לכם PS3 ומחשב חזק בנוסף, לדעתי אין לכם סיבה אמיתית לבצע את השדרוג, לפחות עד שיהיה אפשר לדעת כמה משחקים אקסלוסיביים ומעניינים שהם לא רימייקים או  המשכים לסדרות קיימות יש לכל קונסולה (רק לאחרונה מיקרוסופט הצליחה "לחטוף" את Tomb Raider  באופן זמני מהידיים של סוני).